ערב העיון שיתקיים כ35 שנה אחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, יבחר לבדוק את כוחה של האמנות במחאה אזרחית-פוליטית בישראל, בהשוואה לתנועות מחאה דומות מעבר לים (ארה"ב). ישאל כיצד האמנות הפופולרית הובילה חלק ניכר מהמחאה, וינסה להחליט האם שנות השמונים היו תור-הזהב של אמנות המחאה בישראל. וכן יציג פרספקטיבה היסטורית על מחאה שהתרחשה בזמן אמת.
רקע היסטורי
מלחמת לבנון הראשונה כנקודת שבר ביחסים בין הציבור הישראלי, והמנהיגות הפוליטית ביטחונית. פחות מעשור אחר מלחמת יום הכיפורים, יוצאת ישראל למלחמה שמטרותיה שנויות במחלוקת. תוך זמן קצר עולה מחאה ציבורית נגד המלחמה ולראשונה בתולדות המדינה, המונים יוצאים לרחובות ולא ממתינים לסיום הקרבות,מנסים לעצור את מה שנראה כ-"מלחמת ברירה" מיותרת ונטולת צידוק בטחוני, מוסרי וערכי.
המחאה נתקלת בביקורת נוקבת. ההתנגדות הציבורית לפני סוף הקרבות, נחשבת למעשה בוגדני הפוגע בחוסן הלאומי. כיבוש ביירות, גילויי סרבנות, הטבח במחנות הפליטים, ועדת החקירה והתפטרות ראש הממשלה הזינו את המחאה שעוררה התנגשויות אלימות בין תומכי המלחמה ומתנגדיה. בחזית ההתנגדות עמדו בכירי אמני ישראל. "אל תדליקו לי נר" של להקת "הקליק" הפך להמנון של חיילי צה"ל בלבנון, מצעדי הפזמונים הוצפו בשירים נגד המלחמה ובעד חזרת החיילים הביתה. הקונצנזוס הלאומי קיבל ביטוי כמעט מיידי על במת התיאטרון, בשירה, וכרזות פוליטיות. לעומתם, הקולנוע הישראלי, יטפל בנושא המלחמה רק לאחר עשרות שנים.
כחלק מפאנל שינחה העיתונאי רועי כ"ץ, ייקחו חלק:
- דוד טרטקובר – מעצב גרפי, אמן ואוצר. חתן פרס ישראל לעיצוב 2002
- יהושוע סובול – מחזאי, במאי וסופר. חתן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, 2010
- ענת סרגוסטי – עיתונאית ואקטיביסטית. כלת אות "הגיבור האלמוני" על שם מרטין לותר קינג
- יאיר גרבוז – צייר, סופר ומבקר. חתן פרס א.מ.ת 2004. רכז פעילות התרבות ב"בסיס לאמנות ותרבות
בסיס לאמנות ותרבות, רחוב המדע 14,הרצליה
לרישום: 3184*, או באמצעות הלינק.