החזרה למקום הפשע – הרגל ישראלי

כל הללו ורבים אחרים המכונים בפי הציבור "טייקונים" הם בעצם אנשי עסקים כושלים, עם קשרים בבנק. אז נכון שחוב כמו של פישמן אי אפשר להחזיר או לגבות אבל בהחלט ניתן לעקל להם את ביתם עד אחרון רגבי האדמה היקרה עליהם היא בנויה ולכפות עליהם חיי עבדות תמורת שכר זעום שרובו ילך מדי חודש להחזר חובות. כמו כל אחד אחר

Print Friendly

במדינת הגנבים, רעש מהומה, עוד נוכל נשוא פנים חוזר לעבודה….

כשהכל רקוב מתרגלים לריח. אז מה היה לנו שם שר פנים שחוזר למעשיהו במהירה בימינו. שר חקלאות שממשיך לגנוב כספים מהציבור ולהעבירם למקורביו. פושטי רגל המכונים בפי הציבור "טייקונים" יוצאים ונכנסים מחדרי שופטים ומנסים לסגור עוד תספורת כאן ועוד מחיקת חובות שם. ואף מילה על הגנב הראשי…

למה לא? הציבור משלם.

אריה (הוא זכאי???) דרעי

מכלוף דרעי אמנם איננו נשוא הכתבה אבל הוא בהחלט סימפטום של מחלה חשוכת מרפה – "פובליקוס קלפטומנוס". מחלה קשה ואכזרית הגורמת לכסף הנמצא במחיצתו של החולה בה להיעלם בכיסו וכיסי מקורביו. כל כך מורכבת המחלה שפשוט אי אפשר למנוע את האפקט ההרסני שלה. לא חשוב אילו אמצעי הגנה תנקוט הכסף יגיע לכיסו של החולה גם אם בדרכים עקלקלות. החוקרים טוענים שמדובר במחלה חשוכת מרפה שרק בישראל אפשר לחיות איתה עד 120 באושר ועושר. הבעיה היא שהמחלה מידבקת ומספר הלוקים בה עולה משנה לשנה.

הדרך היחידה למנוע את המחלה היא פשוטה להחריד: להרחיק את החולה ממוקדי כוח וכסף שהם כמובן היינו הך. אבל משום מה בישראל לא מצליחים ליישם את הפתרון הרפואי הפשוט הזה. אולי בגלל שכל כך הרבה מאזרחי מדינת ישראל שכחו מה ההרגשה שיש כסף בכיס וכבר שנים הם חיים עם התאום הסיאמי הציבורי שידו מחוברת לכיסם וכל ניתוח הפרדה לא עזר.

מדוע הבנקים מאפשרים לפושטי רגל סיבוב שני?

בימים אלו דנה הנהלת בנק הפועלים על מחיקת חובותיו העצומים של אליעזר פישמן. מדוע יכול לב לבייב לבקש שוב מחיקת חובות או אולי תספורת קטנה של כמה עשרות מיליונים בפעם השניה בלי שאיש יצייץ. מדוע דנקנר ומדוע תשובה ומדוע….. (מלא את החסר)

כל הללו ורבים אחרים המכונים בפי הציבור "טייקונים" הם בעצם אנשי עסקים כושלים, עם קשרים בבנק. אז נכון שחוב כמו של פישמן אי אפשר להחזיר או לגבות אבל בהחלט ניתן לעקל להם את ביתם עד אחרון רגבי האדמה היקרה עליהם היא בנויה ולכפות עליהם חיי עבדות תמורת שכר זעום שרובו ילך מדי חודש להחזר חובות. כמו כל אחד אחר. הבנק משקיע הרבה כסף כדי לגבות 600 שקלים מאזרח פשוט אבל לא טורח לגבות כמה מיליונים מאליעזר פישמן?

לב לבייב בסיבוב שני של תספורות. פתטי במקרה הטוב מדכא עד עפר במקרה הרע. האיש כבר איבד את מכנסיו פעם אחת והבנק איפשר לו להטליא אותם אצל חייט צמרת. מה עשה לבייב? חזר בדיוק למקום בו נקרעו מכנסיו לראשונה בדיוק באותם צעדי ריקוד מגושמים ופתח חורים חדשים ושוב הוא מבקש טלאים? איינשטיין אמר פעם שטיפשות היא לחזור על אותו ניסוי שנכשל פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות, מסתבר שכאן יש יותר מטיפש אחד ודווקא לבייב הוא לא הטיפש. הבנק הוא הטיפש שמאפשר לנוכלים בחליפות העסקים לחזור על אותם מעללים ומוחק להם חובות במיליונים פעם אחר פעם. הציבור הוא הטיפש כי… בסך הכל זה כספו שלבייב ופישמן ודנקנר ותשובה מסכנים פעם אחר פעם. ובמקום להעלות באש את סניף בנק הפועלים הקרוב הוא ממשיך לצקצק בלשונו במקרה הטוב. ולבייב… שלא כמו אחד האדם, צוחק על הציבור בדרך אל הבנק.

יצחק תשובה היה הראשון שגילח את הציבור ורוחו ועסקניו עדיין מסתובבים במסדרונות הכנסת כאילו דבר לא קרה. האיש שמעסיק כל עובד ציבור שהיה אי פעם לצידו בנושא שוד הגז, וגורר את כל עם ישראל בכוח להרפתקאה כלכלית, מאוד לא כלכלית. כיצד יתכן שאיש שמעצם תספורתו אמור היה לאבד את אמון הציבור ונבחריו ממשיך להיות בעל עוצמה שכזו? אולי מכיוון שהכסף הזה שהוא מסכן, לא שייך לו בכלל (בשלב זה) הוא רק יעבור לכיסו ולכיסם של שאר השותפים לפשע אוטוטו כשיסיים למרוח את הציבור.

אורי אריאל ומלחמתו בחלל הערכי

אצל כבוד השר אורי אריאל שוד וגזל זה עסק אידיאולוגי. תן לו משרד ממשלתי והוא כבר ישאב את כספו ישר אל שקית הטינופת הנקראת הציונות הדתית. שיכון, חקלאות, אין בעיה הכל הולך. אבל כמו שאמרתי לאורי אריאל יש אידיאולוגיה הוא רוצה לסתום את החלל הערכי שנוצר עקב הצורך של הנבלות בפריפריה… לאכול, לשתות לצרוך תרופות. האידיאולוגיה של אורי אריאל לקוחה מהתורה כנראה, שכן הכיפה הנוצצת על ראשו מרמזת על אדם מאמין. מאמין במה? לא בעשרת הדיברות, לפעמים נדמה שבמפלגתו כל אחד מקיים מקסימום 8-9 דיברות וכל אחד אחראי להפר אחת או שתיים. תשאלו את סולומיאנסקי על אילו דיברות הוא אחראי.

ויש גנבים יותר מתוחכמים

אבל המדינת הגנבים יש נוכלים מתוחכמים יותר: קחו את הגברת סיבוני, תת אלוף מירי גרב עבורכם. דוברת צה"ל הראשונה שמתקשה לדבר בשפת אימה. לשרת התרבות המאוד לא נכבדה של מדינת ישראל יש שיטה מעניינת. היא מבזבזת כספי ציבור ללא הכרה ומדי פעם משחררת שטות אנטי אשכנזית, או הצהרה פשיסטית שעושה רק טוב לעשוקים וחוזרת לנהל חיי בזבוז על חשבון הציבור עד לאמירה הבאה.

וכמובן הראש הגדול, מלך מלכי הגנבים. אצלו הכל הרבה יותר פשוט הוא לא חוזר למקום הפשע הוא מעולם לא יצא ממנו כמו תמנון שידו בכל ויד כל בו הוא חופן במלוא היד כספי ציבור ומעלים אותם. אבל כדי לחיות על הצלחת של הציבור הרעב בלי שיחתכו לך את אחת הזרועות אתה חייב לוודא שישמרו עליך בעלי אידיאולוגיה צמחונית. ויינשטיין, מנדלבליט, ניצן, אלשייך… אחרי הכל כולם רוצים לצמוח.

כל העסק מזכיר לי הונאה אחת גדולה שעובדת בצורה הפשוטה ביותר: נוכל מבטיח לך חלום (כסף, עבודה, אהבה רק תבחר) אבל הוא דורש תשלום מראש. הכמיהה של הקרבן לחלום העומד להתגשם הופכת את מוח לעיסה ורודה ורופסת. וכשהו נדרש לשלם מקדמה הוא עושה זאת בחפץ לב. פעם פעמיים בשלישית הוא מתחיל לחשוד שמשהו רע קורה, אבל הוא לא יפסיק. כי בשלב בו הוא כבר מבין שדופקים אותו מכל הכיוונים הוא כבר אכול רגשות אשם, משוכנע שהוא שותף לפשע ואין ביכולתו לעשות דבר, ו… עדיין מקווה לטוב.

מנדלבליט, יא טמבל, אתה לא מבין שאחרי נתניהו יש עבורך רק חור שחור אחד ענקי? ומיטה במעשיהו?

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על החזרה למקום הפשע – הרגל ישראלי

  1. מאת אביב המבין‏:

    עמית כל פעם מחדש אתה מתמצת את המצב.
    הבעיה שהבוגדים ( אלה שקוראים לעצמם פטריוטים) לא מתרשמים.
    מתי מהפכה דמוקרטית, בניגוד לדיקטטורה עכשיו.

    שבוע טוב.

    • לצערי ובעיקר אחרי שאני קורא את התגובות שלהם הם פשוט לא רוצים לדעת הראש בחול והישבן כואב אבל …אין כמו ביבי. אילו רק היו מנסים להבין מה מקור הכאב בישבן

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>