Skip to content

"מהוללת" בתיאטרון חיפה: דרמה לא מהוללת

גם שחקנית נפלאה כלאורה ריבלין לא יכולה להציל מחזה בינוני ובימוי צפוי וחסר השראה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★★

העלילה של "מהוללת" מבוססת על סיפור אמיתי ונדיר, שהתרחש בשנות ה-40 של המאה שעברה בניו יורק. מדובר בזמרת בשם פלורנס פוסטר ג'נקינס, מיליונרית אמריקנית, אשה בודדה עם לב ענק, שמזייפת את עצמה לצמרת. הזמרת הזייפנית הצליחה למלא אולמות וזכתה לאהבת הקהל דווקא בגלל שלא הלכה בתלם, אלא זרמה עם האמת שלה. "אז מה אם אני מזייפת ולועגים לי", היא אומרת, "העיקר שאני מצליחה לרגש אנשים". ובמילים אחרות: זו אני ועם זה אני אנצח.

מזייפת את עצמה לצמרת. ריבלין ולוונטל. צילום: ז'ראר אלון

הסיפור האנושי של פלורנס מכיל שאלות פילוסופיות עמוקות, שלא מטופלות לעומק במחזה שכתב פיטר קווילטר ובהצגה שביימה נועה רבן: מה זה זיוף ומה זו אמת? מי מוסמך להחליט מי מזייף ומי לא? אולי הזיוף הוא האמת שלך? למה אנחנו שופטים את עצמנו בחומרה ונכנעים לדעות של הסביבה  – וכך מחמיצים את חיינו? חומר למחשבה לכל אחת ואחד מאיתנו.  ועוד לא דיברתי על אהבה, שפלורנס כל כל זקוקה לה, ומוזכרת פה ושם במחזה.

פלורנס מחליטה להתעלם מהסביבה האכזרית ששופטת אותה, לשים בצד את הביקורת העצמית ולא לקחת ללב את הלעג של "המומחים". לא ברור מההצגה אם היא מודעת לכך שהיא מזייפת, או שהיא חיה בסרט ומאמינה שאינה מזייפת. זה לא משנה את עצם העניין: היא מחליטה ללכת עד הסוף עם האמת שלה ובעזרת עזרה קטנה מידידים והרבה כסף שהיא משקיעה, היא מגיעה בשיא הקריירה שלה להופעה בקרנגי הול.

הסיפור באמת מדהים, המחזה פחות. הבימוי של נועה רבן פשוט וצפוי, וההצגה, מלבד כמה רגעים משעשעים, לא מייצרת דרמה אמיתית ומרגשת, לא חודרת לנפשה של הכוכבת ולמניעים שלה, אלא מרפרפת מעל ומספרת את הסיפור, עם קטעי וידאו ארט יפים ברקע.

לאורה ריבלין נאלצה ללמוד לזייף כדי להיכנס לתפקיד של פלורנס. ריבלין טובה ואנושית, וטובים לצידה גם עידן אלתרמן בתפקיד הפסנתרן והאדם שמאמין בה, ויעל לוונטל בשלל דמויות משעשעות. אבל גם שחקנית נפלאה כריבלין לא יכולה להציל מחזה בינוני ובימוי חסר השראה. אולי הפורמט הזה מתאים לדרמת טלוויזיה, ולא להצגה חיה ובועטת. לכן "מהוללת" היא הצגה נחמדה, עם כוונות טובות, אבל ממש לא מהוללת.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן