Skip to content

"המטפלת": פרס מפעל חיים לבריאן קוקס

הסרט "המטפלת" מזכיר לנו שגם אנשים שבריריים ובסוף דרכם יכולים ללמד אותנו איך לחיות את החיים במלואם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בריאן קוקס זוכה בתפקיד חייו בקומדיה מחממת הלב, "המטפלת", הרומזת שיש לחיות את החיים במלואם – ללא קשר לגיל שלך. כשחקן רב-גוני המותיר אחריו חותם של מורשת לאומית (דמותו היא שילוב שבין ריצ'רד ברטון, לורנס אוליבייה ו-איאן מק'קלאן), קוקס צולח את הסרט עם הרבה אופי ואנרגיה. במהלך מערכת היחסים שלו עם דמויות המשנה, הבמאי יאנוש אדלני ("פרימה פרימוורה") מלמד הרבה על יחס החברה לקשישים, כבוד בין בני אדם ובעיקר המסתורין הקסום שבכל אחת ואחד מאיתנו.

"המטפלת": בריאן קוקס בתפקיד מלא חמלה

קוקס מגלם את סר מייקל גיפורד, כוכב במה וקולנוע שגילם את מיטב דמויותיו של שייקספיר, אשר אולץ לפרוש בשל מחלת הפרקינסון. הוא חי באחוזת הכפר המבודדת שלו, ומתנגח ללא הרף בבתו, סופיה (אמיליה פוקס, "מרלין"), והעוזרת שלו, מילי (אנה צ'נסלור, "ארבע חתונות ולוויה אחת") – על איך הוא צריך לחיות, תוך שהוא מבטל שורה של מטפלות ששכרו עבורו. ואז מגיעה דורותיה ההונגרית (קוקו קוניג, "אמונת המתנקש"), פורצת אל לבו באמצעות מוחה החד, חמלה בוטה ובניסיון חייה לגלם דמויות ממחזותיו של שייקספיר.

הפשטות של העלילה מסייעת לסרט להימנע ממהמורות רגילות למדי של סרטים מסוגה זו – אין כאן שום נבלים (סופיה פשוט מודאגת), ואין גם יחסים רומנטיים בין מייקל לדורותיה. המסר המרכזי אינו חדשני (אנשים זקנים או חולים לא צריכים להיות מוסתרים מהחברה), והעלילה ברובה צפויה. אבל "המטפלת" מוצא את רוב תהודתו בזכות הדמויות רבות העוצמה, ובזכות זה התוצאה מצחיקה, חכמה ומקסימה. קוניג מצטיינת כדורותיה, מה שהופך אותה לחביבה להפליא, בייחוד בסצינה שבה היא מנסה להתקבל לבית הספר למשחק. צ'נסלור ופוקס מביאות רבדים מסקרנים לתפקידיהן, שהם מורכבים יותר מהצפוי.

אבל הבמה היא של קוקס, כמובן, והוא צולל במלוא מובן המילה לתפקיד של זקן נרגן, שאינו מוכן להיפרד בקלות משארית חייו – גם אם על ערש דווי. התסריט המילולי שוזר בצורה מחוכמת ציטוטים מתוך שייקספיר כמעט בכל שורה של דיאלוג, מה שעשוי להיראות לעיתים מעט מוגזם. ברם, זה גם מדגיש את הרעיונות בצורה יפה, מוסיף ניואנסים ותחושה של נצחיות לנושא המרכזי.

"המטפלת" עשוי להזכיר כמה מזעזע הטיפול בקשישים שימי הזוהר שלהם חלפו, ואולי פשוט משום שכולנו לא רוצים להיזכר בתמותתנו… מבלי לעשות רעש וצלצולים, "המטפלת" מזכיר לנו שגם אנשים שבריריים ובסוף דרכם יכולים ללמד אותנו איך לחיות את החיים במלואם.

XXXXX

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן