בגיל 10, התאהב במאי הקולנוע הצרפתי, לוק בסון, בקומיקס אופרת הסבון בחלל ממוצא צרפתי-בלגי, 'ולריאן ולורליין', מאת הסופר פייר כריסטין והמאייר ז'אן קלוד מזיר. העלילון תיאר את הרפתקאותיהם המטורפות של שני שוטרי חלל חצופים, ונראה שהשפיע על יצירת סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים", וכמובן על הקלאסיקה הבדיונית של בסון מ-1997: "האלמנט החמישי". כעת, הבמאי עיבד את קומיקס הילדות האהוב עליו לסרט המטורף: "ולריאן ועיר אלף הכוכבים".

"ולריאן ועיר אלף הכוכבים": דיהן ודלווין בכימיה בין כוכבית

בסון יצר עולם משכר ומקסים מבחינה ויזואלית ב-"ולריאן ועיר אלף הכוכבים" – סרט עשיר, מלא דמיון, מרקמים וצבעים, עד שלא ניתן להכיל את כל הפרטים, הדמויות וההומור. העלילה מפילה את הצופים לעולם בחלל החיצון, בו אין גבולות, מרחק, זמן או ממדים, ומבקשת מהצופים להצטרף לרכבת הרים בדיונית, מטורפת וחסרת מעצורים.

דיין דיהן ("לרקוד") ו-קארה דלווין ("יחידת המתאבדים") מגלמים את ולריאן ולורליין, בהתאמה, זוג סוכני חלל פדרליים – שילוב משונה בין ה-FBI, שוטרים סמויים והשירות החשאי. הם מקבלים משימה לגנוב מוצר נדיר הנמכר בשוק השחור, אבל המשימה הפשוטה לכאורה מובילה לקונספירציה ממשלתית, שמכסה על אירועים בני 30 שנה. היצורים ששרדו את אותה תקרית היסטורית יוצרים מרי קטן משלהם, ונראה כאילו הושאלו מהסרט "אווטאר" – לא רק במראה, בנשק, בדיבור ועוד, אלא גם באופן שהם חי בדו-קיום עם סביבתם.

בעוד צמד הסוכנים נאבק לפתור את הפרשה, הם מסתבכים באינספור תקריות משונות, ובין השאר, ולריאן מנסה לחזר אחרי לורליין, שוב ושוב ושוב. זו המאה ה-28 בחלל, ולאנשים יש אפשרות לעשות קניות בממד אחר, מדוזות יודעות להדריך את הדמיון שלנו ובעולם יש שפע של הזדמנויות לעשות הכל. אולם הרומן עם הדיאלוגים הכתובים רע בין בני הזוג מצטייר כחסר משמעות, מיותר ובעיקר מאולץ.

מערכת היחסים ביניהם נראית מביכה למדי, בעיקר כי אין כימיה מוחשית בין דיהן לדלווין. שניהם רזים ונמוכים, לא ממש ממלאים את החליפות של גיבורי החלל שהם מגלמים – ונראים כמו זוג ילדים קטנים אל מול האויבים האימתניים שלהם. דיהן (גובהו 1.73 מטרים) לא לוהק נכון לתפקידו, כפלייבוי מקסים, קצין בכיר ולוחם עז, כמו שהסרט מנסה להציג אותו. דמותו אף דועכת במהלך הסרט, בעוד דלווין חודרת ללבבות הצופים, ונוכחותה הופכת מגנטית ולו בזכות כוחן העצום של עיניה. חבל כי שם דמותה אינו מופיע בכותרת הסרט, כמו הקומיקס המקורי, כי לולריין היא גיבורת הסרט בכל רמ"ח איבריה, בדיוק כמו ולריאן.

המסר של "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" הוא עולם מלא תקווה ואנושיות, על כוח האהבה, אמון והמשניות של נהלים על חשבון של לעשות את הדבר הנכון. זהו סרט הממיס את רעיון גבולות המרחב וממד הזמן כדי ליצור יקום הרמוני לכל היצורים החיים, והוא משתרע כך, גם על מבני כוח היררכיים.

למרות היחסים הרומנטיים החלולים של ולריאן ללורליין, ורגעים שבהם הסרט מאבד את עלילת הסיפור הארוכה (136 דקות) והתחושה הגיאוגרפית לגמרי, זה כמעט בלתי אפשרי להיסחף על ידי העולם המדהים שיצר בסון, ולבו הפועם המניע את הערכים – שכולנו היינו רוצים לחיות בהם.