אלפים גדשו היום אחרה"צ את הרחוב הראשי של מארסיי וצעדו ביחד עם קהילת הלהט"בים המקומית, כמו בכל שנה, כשעל הפרק עומדת הזעקה להגן על זכויותיהם והחופש האישי של חברי הקהילה. המצעד נע באיטיות לאורכו של הרחוב הראשי של העיר מארסיי וסתם את התנועה במשך שעתיים.
מצעד הגאווה של מארסיי איננו פרובוקטיבי או אגרסיבי, הוא מצעד שמח ותזזיתי, הוא רועש ומעלה חיוך גם בקרב העוברים והשבים ללא קשר למוצאם, או דתם. הוא איננו בסדר גודל של תל אביב ובטח שבטח לא פריז, ברלין או ניו יורק. אבל הוא לא פחות שמח ולא פחות חשוב.
קהילת הלהט"בים המקומית זוכה לשקט יחסי אולי בגלל ריבוי הקהילות האתניות והדתיות והעובדה שאיכשהו כולם חיים יחדיו בשקט ושלווה. אם כי, למרות שאני יודע היטב שחיים בעיר הומוסקסואליים רבים הן מבני הקהילות המוסלמיות והן בקהילה היהודית. לשתיהן לא היה ייצוג במצעד. לא כל כך מפתיע בהתחשב בעובדה שבעצם מדובר באותה קהילה של מהגרים ממדינות המגרב ובין אם הם מוסלמים או יהודים מדובר בקהילות שמרניות במיוחד עם מנטליות זהה.
את המצעדים הללו גודשים בני כל הגילאים ראיתי זוגות חד מיניים בני 60 פלוס וילדים בני 16 והכל בחופשיות ובטבעיות גם מול המצלמות המתקתקות של צלמי העיתונות. תופעה שבדרך כלל בעייתית במארסיי בה התושבים ביום יום חרדים משום מה מנוכחות מצלמות.
המצעד צעד תחת אבטחה כבדה כשמשאיות חוסמות את צירי הגישה (למניעת פיגועי דריסה) עשרות שוטרים לבושי אזרחי פוזרו בין ההמונים (לא קשה לפספס אותם, הם יכולים אולי להיטמע בשכונות אבל כל התחפושת לא מתאימה כשמדובר במצעד הגאווה). כ- 15 רכבים עמוסי שוטרים של המשטרה לפיזור הפגנות ה-CRS ושוטרים במדים של המשטרה המקומית.
כל הללו מיותרים לחלוטין משתי סיבות: אין חשש לפיגועים במארסיי מעולם לא היו וסביר להניח שגם לא יהיו. ובאופן עקרוני אין שום דרך למנוע פיגוע טרור בעיר גדולה, בטח שבטח לא באירוע המוני שנערך במרכז העיר בה מסתובבים עשרות אלפי תיירים בכל רגע נתון ברחוב.
ולסיום הארה: אני מסתכל עליהם, המקופחים, הנרדפים, אלו שנלחמים מדי יום על זכויותיהם הבסיסיות. וחושב לעצמי שאולי בעצם אנחנו ההטרוסקסואליים הם הדפוקים. אנחנו שמנהלים מערכות יחסים עם בני המין השני ולא מסוגלים להבין אחד את השני, תמצאו לי גבר שמבין נשים או אישה שמבינה גברים, אין חיות כאלו. ואל תמרחו אותי עם: "הפכים משלימים" הפכים רבים, הפכים מעצבנים אחד את השני, הפכים דופקים מערכות יחסים פשוט מהסיבה הבסיסית הם לא מבינים אחד את השני. אז נכון מערכות יחסים הטרוסקסואליות מאפשרות התרבות. אבל בשביל זה ללכת ולהתמסד?