Skip to content

פסק דין תקדימי: אין מקום למועדוני חשפנות במתחם הבורסה

השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי תכנית בניין ערים המאפשרת שימושים של "בידור" ו"מועדונים", אינה מאפשרת ניהול של עסקי מין, כגון מועדוני חשפנות. אגמון: "מופעי מין מחפיצים נשים ופוגעים בכבודן כנשים, ועל כן, אין לפרש את התוכניות כמאפשרות ניהול עסקים מסוג זה במתחם הבורסה"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מתחם הבורסה (צילום: גוגל מפות)
מתחם הבורסה (צילום: גוגל מפות)

תכנית בניין עיר למתחם הבורסה ברמת גן, המאפשרת שימושים של "בידור" ו"מועדונים", אינה מאפשרת ניהול של עסקי מין, כגון מועדוני חשפנות למיניהם, הקיימים במקום עשרות שנים – כך נקבע היום (שני) בפסק דין תקדימי על ידי השופטת מיכל אגמון גונן בבית המשפט לעניינים מנהליים- בבית המשפט  המחוזי בתל אביב. פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישה הוועדה לתכנון ולבניין ערים ברמת גן.
במתחם הבורסה ברמת גן פועלים עסקי מין מזה שנים רבות, ובהם מועדוני חשפנות. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן מבקשת לשנות את פני האזור ולשם כך יזמה תב"ע, המוסיפה במקום שימושים של מעונות סטודנטים, דיור מוגן ומלונאות, לצד עסקים ותעשיית הייטק. לשם כך בקשה העירייה לפנות את עסקי המין הרבים הפועלים במתחם.

מר ערן ירושלמי, המשיב בעתירה, מנהל במתחם הבורסה ברמת גן עסק של חשפנות מזה יותר מ-20 שנה. לפני כמה שנים, הוגש נגדו כתב אישום על ניהול עסק ללא רישיון. חוק רישוי עסקים מחייב כל מופע מין ברישיון עסק, תחת הכותרת "הצצה על מעשה מיני". מר ירושלמי הודה והורשע, אך במסגרת הסדר טיעון נדחה מועד הסגירה והוא ניסה להוציא היתר לעסק. לצורך כך הגיש לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן, בקשה לשימוש חורג בנכס מתעשייה – לבידור מיני. הוועדה המקומית דחתה את הבקשה והבהירה כי עסק כזה אינו מתאים לאופי שהיא מבקשת להקנות למתחם הבורסה. מר ירושלמי הגיש ערר. ועדת הערר קיבלה את הערר, וקבעה כי מועדון חשפנות הינו שימוש מותר על פי התכניות החלות (הן כ"מועדון" הן כ"בידור").

מועדון הבורסה (צילום דף הפייסבוק של המועדון)
מועדון הבורסה (צילום דף הפייסבוק של המועדון)

הוועדה המקומית הגישה את העתירה כנגד החלטת ועדת הערר. ארגון ויצ"ו, הצטרף כידיד בית המשפט, וטען שיש לפרש את השימושים המותרים בתוכנית לאור עקרונות היסוד של השיטה ובליבם כבוד האדם, ואין לראות בחשפנות שימוש כ"בידור", לאור הפגיעה בנשים העוסקות בכך.

השופטת אגמון גונן בחנה בפתח פסק הדין את השאלה העובדתית: מה קורה בעסקי החשפנות, וקבעה כי מדובר בתצוגה של נשים, כחפצים, המתפשטות לצורך גירוי מיני של באי המקום.

השופטת המשיכה ובחנה את השאלה התכנונית. היינו, האם רשאית הוועדה המקומית לשקול שיקולים של תחרות בין רשויות ומשיכת עסקים עתירי ארנונה. היא קבעה, כי מדובר בשיקולים לגיטימיים וכי לצורך כך רשאית הוועדה המקומית ליזום שינוי בתב"ע שיאפשר את שינוי פני המתחם, בין היתר על ידי הוצאת עסקי מין מהמקום.

השופטת בחנה גם הסדרים במדינות אחרות בהן עשו שימוש בדיני התכנון והבנייה כדי להרחיק, ובמקרים מסוימים אף למנוע בכלל, עסקי מין כגון מופעי חשפנות, וקבעה כי בהחלט זהו עניין לדיני התכנון והבנייה לעסוק בו, גם על פי חוק התכנון והבנייה בישראל.

בהמשך הדברים התייחסה השופטת לפרשנות התוכנית ולשאלה האם עסק של חשפנות, אותו היא מכנה: "חשפנות לצורך גירוי מיני" נכלל בשימושים המותרים על פי התב"ע: "מועדון" ו"בידור". השופטת קבעה כי יש לפרש את התוכניות, המהוות חיקוק, על פי עקרונות היסוד כפי שהם עולים מהחקיקה. השופטת סוקרת את חוק: יסוד כבוד האדם וחירותו, האיסור על סחר בנשים, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק התקשורת האוסר על שידור פרסומות בהם יש התייחסות לאדם כחפץ, ואף את הצעת החוק לעניין הפללת צרכני זנות, וקובעת כי מהחקיקה עולה מגמה השוללת ביזוי, השפלה והחפצת נשים. השופטת אגמון גונן קובעת בפסק הדין כי מופעי מין מחפיצים נשים ופוגעים בכבודן כנשים, ועל כן, אין לפרש את התוכניות כמאפשרות ניהול עסקים מסוג זה במתחם הבורסה.
ח״כ תמר זנדברג שלחמה על אישום פלילי לצרכני המין המגיעים לפרוצות הגיבה לפסק הדין ואמרה: "הצהרה אמיצה וחשובה על מהותה של חשפנות – זה לא בידור ולא משהו 'קל', אלא חלק בלתי נפרד מתעשיית המין. אנחנו יודעות זאת גם מהמועדונים שמפעילים 'חדרים אחוריים' שבהם זנות של ממש, וגם מאופייה של החשפנות עצמה, שיצא לה שם של בידור קל למסיבות רווקים אבל היא חלק מתעשיית המין. באופן אבסורדי, עד היום מועדוני חשפנות ביקשו רישיון עסק עבור 'הופעות אמן' ומכירת אלכוהול, באופן שהלבין לחלוטין את הפוגענות של התעשייה הנוראית הזאת. כל הכבוד לשופטת שעמדה על המציאות כהווייתה ושלחה מסר חשוב לחברה כולה."

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן