★★★★★

נשים הן עם מיוחד במינו. מה שקורה בין נשים לא יכול לקרות בין גברים. היחסים, הדיבורים, הפתיחות. המורכבות. נשים יודעות להקסים וגם להיות רעות במיוחד. המחזה "אמא אמרה שאסור" שכתבה שרלוט קיטלי מספר על ארבעה דורות של נשים במשפחה אחת, על סודות ושקרים, קריירה מול אמהות, אהבה בלתי אפשרית, חיפוש אחר האושר, תסכול ובעיקר – החמצה.

המחזה עוסק ביחסים מורכבים בין אמא שתלטנית וחרדתית לבין בתה שנכנסת להריון מגבר נשוי. הילדה הקטנה, שמצטרפת למשפחה, מגלה שהעולם לא תמים כמו שהיא חושבת. ומעל כולן הסבתא, שמשחקת את המבוגרת האחראית, אבל מסתבר שגם היא היתה פעם שובבה לא קטנה. וזה עוד לא הכל. ברקע נמצא סוד אפל שמאיים לפרק את המשפחה הלא ממש מאוחדת, וסביבו נעה העלילה, אם אפשר לקרוא עלילה למה שקורה על הבמה.

אני מלא הערכה לארבע השחקניות, שמצליחות להוציא מהסיפור הזה יותר ממה שיש בו, גם בזכות הבמאית אתי רזניק. כולן ביחד מפיקות כמה תמונות יפות על הבמה. נלי תגר, בתפקיד ג'קי שמנסה לגדל את התינוקת שלה, עושה תפקיד רגיש ומלא ניואנסים, טטיאנה קנליס אוליאר, בתפקיד הסבתא דוריס, מכניסה אירוניה לדמות ולא גולשת לרגשנות יתר, מאיה מעוז, בתפקיד מרגרט, אמה של ג'קי ובתה של דוריס, היא קלעפטה עם נשמה של ילדה, וגאיה שליטא כץ, בתפקיד הילדה רוזי, מאוד משתדלת.

"אמא אמרה שאסור" היא מלודרמה צפויה, ולעיתים בנאלית וטרחנית, שמצליחה לרגש רק לקראת סיום. אולי אם היה נוכח איזה גבר בסביבה, הסיפור הזה היה מעניין יותר.