צדוק תמיר יוצא למשימה עלומה, לכשישוב מוזמנת לו מנוחה בגן החדש במוזיאון תל אביב

מתח ומסתורין במוזיאון תל אביב החדש: צדוק תמיר בודק גבולות, לבוש כמסתערב יוצא לדוג מענה לשאלותיו בארצות ערב. אם לא מצאתם תשובות ותרצו להרהר לעומק, תוכלו לנוח בגן הפסלים החדש -גן נתה – גן פסלים המחבר בין הבנין המרכזי לבנין החדש. שם תהנו ממזרקה וכלב צ'יוואווה בורגניים עם אמירה חברתית.

Print Friendly

מוזיאון תל אביב שולח את תמיר צדוק למשימה קשה, כיצד להשתמש באמנות לסיפור כיסוי

נקודת המוצא לעבודה אמנות -סיפור כיסוי, היא סיפורו של שלמה כהן אברבנאל, לימים בכיר במוסד, שלמד ציור בפריז ובשנות ה- 50 יצא לשליחות במצרים במסווה של צייר צרפתי בשם שארדובל. היטמעותו צלחה מעל למצופה: במוזיאון לאמנות מודרנית בקהיר, הוצגה תערוכת יחיד מציוריו ואחד מהם אף נרכש לאוסף המוזיאון. ההתחקות אחר ציורו של אברבנאל שארדובל, שנותר מאחור, מחייבת את תמיר צדוק לרכוש – כישורי "ערביוּת" ומעלה שאלה עקרונית לגבי אפשרות השיבה הביוגרפית למרחב וזהות שאל תוכה לא נולדת. צדוק הופך בעצמו למין "מסתערב", שמנסה להשיג דבר מה מעֵבר לגבול בדומה לסוכן המוסד אברבנאל שארדובל, המסתמן כמודל מוצלח של זהויות ממוקפות: מרגל אמן.

Tamir Zadok -Art Undercover, Video 2017

בתערוכת יחיד מקיפה מרחיב תמיר צדוק, את עיסוקו בחשיפת ה"חוטים" המפעילים את תיאטרון המריונטות של ההיסטוריה המקומית ובניתוח נרטיבים מוסכמים. בעבודת הוידיאו החדשה המוצגת במרכז התערוכה "אמנות- סיפור כיסוי",  צדוק חוצה את הגבול ויוצא אל מדינות ערב השכנות, כדי לשאול שאלות על זהות כ"יהודי ערבי" ועל מקצוע ה"אמן".  אוצרת: נועה רוזנברג

אמנות סיפור כיסוי-שלמה כהן אברבנאל

20.9.17 – 24.2.18 גלריה לפיסול ע"ש רות וברוך רפפורט- הבניין הראשי

זוהר גוטסמן / Dog Dish

בגן גתה, הציב זוהר גוטסמן את הסביבה הפיסולית Dog Dish – מזרקה שחצב ידנית משיש שיובא מקררה שבאיטליה: מזרקת יין שגובהה יותר משני מטרים, קוטרה ארבעה מטרים ומשקלה כארבעה טונות. חצובים בה חמישים כלבים, הניצבים זה על גבי זה במבנה פירמידה, שסביבו ספסלי שיש בחציבה ידנית ושיחי הדס. בקודקוד הפירמידה עומד מתוח, על שתי רגליו, כלב צ'יוואווה משויף עד דק, שמפיו ניגר זרזיף של יין אדום וזולג במורד הפירמידה, עד שורת הבסיס של "כלבי קרב", הקורעים זה את זה לגזרים.

ההשראה לכלב הצ'יוואווה המפונפן, באה מהכלבים הזעירים הנישאים כאביזר אופנה בתיקי היד הממותגים של ה-It Girls, שראה גוטסמן בביקור בניו-יורק. הקפיטליזם מתאפיין בכבידה ובסדר: מחוללי הנוזל החברתי למעלה, וה"פלבאים" המבוֹססים בו למטה. המנגנון של ההיררכיה הסמויה הזאת מופעל ברגע הצבת הפסל ביחס לחלליו של מוזיאון תל-אביב לאמנות, ומקעקע בגסות את דוקטרינת "דלות החומר" הצרובה ב-DNA המוסדי שלו. ולא רק המוזיאון הספציפי הזה סובל מהקעקוע: גוטסמן בוחר לפסל בחומר כבד, תכנים של עולם עכשווי הפועל בחומרי Data קלים

Zohar Gotesman,Dog dish - elad sarig

הנתונים המניעים את הכלכלה המוסדית של ימינו. החומר של גוטסמן תופס מקום בעולם, ליצירת ריצוד בין שיש "לואו-טק" כבד-תנועה וקשה לניוד, לבין כלכלת ידע שכולה ניידות, מהירות וזמינות. בחירות אלו מסמנות את גוטסמן כאמן חתרני, המתעקש לעבוד בחומר כמו שיש בסביבה שאינה נהנית מתקציבים גדולים,

ראשו של זוהר גוטסמן מתרפק על כתפי המאסטרים הגדולים של הרנסנס והבארוק, אך רגליו נטועות בפיסול העכשווי. עין אחת מחליפה קריצה עם ג'ף קונס, בעוד השנייה סוקרת בפיכחון את גלגולֵי החלום הסוציאליסטי של ההתיישבות העובדת – ביקורת חברתית שלרגע לא חומקת מהמבט האירוני של בן "ההתיישבות החוצבת".

התערוכה והדפדפת התאפשרו הודות לתמיכתם של הקרן ע"ש הציירת נתה דושניצקי-קפלן, אאוטסט, ומועצת הפיס לתרבות ואמנות הפירמידה כמו מודעת להיותה קלישאה על פירמידה חברתית, שכל אחד מאתנו כבול לאחד מרבדיה, ורק העליונים נחלצים ממנה לנשום קצת אוויר צח בניחוח הדסים ולירוק על כל השאר. אבל מה שחומק לעתים מתודעתם של ה"עליונים", זו העובדה שגם הם אינם אלא קישוט, צעצוע הנישא ללא שליטה של ממש במערכת.  ההשראה לכלב הצ'יוואווה המפונפן, באה מהכלבים הזעירים הנישאים כאביזר אופנה בתיקי היד הממותגים של ה-It Girls, שראה גוטסמן בביקור בניו-יורק. הקפיטליזם מתאפיין בכבידה ובסדר: מחוללי הנוזל החברתי למעלה, וה"פלבאים" המבוֹססים בו למטה. המנגנון של ההיררכיה הסמויה הזאת מופעל ברגע הצבת הפסל ביחס לחלליו של מוזיאון תל-אביב לאמנות, ומקעקע בגסות את דוקטרינת "דלות החומר" הצרובה ב-DNA המוסדי שלו. ולא רק המוזיאון הספציפי הזה סובל מהקעקוע: גוטסמן בוחר לפסל בחומר כבד, תכנים של עולם עכשווי הפועל בחומרי Dataקלים, הנתונים המניעים את הכלכלה המוסדית של ימינו. החומר של גוטסמן תופס מקום בעולם, ליצירת ריצוד בין שיש "לואו-טק" כבד-תנועה וקשה לניוד, לבין כלכלת ידע שכולה ניידות, מהירות וזמינות. בחירות אלו מסמנות את גוטסמן כאמן חתרני, המתעקש לעבוד בחומר כמו שיש בסביבה שאינה נהנית מתקציבים גדולים.

 ראשו של זוהר גוטסמן מתרפק על כתפי המאסטרים הגדולים של הרנסנס והבארוק, אך רגליו נטועות בפיסול העכשווי. עין אחת מחליפה קריצה עם ג'ף קונס, בעוד השנייה סוקרת בפיכחון את גלגולֵי החלום הסוציאליסטי של ההתיישבות העובדת – ביקורת חברתית שלרגע לא חומקת מהמבט האירוני של בן "ההתיישבות החוצבת".

Zohar Gotesman,Dog dish - elad sarig

התערוכה והדפדפת התאפשרו הודות לתמיכתם של הקרן ע"ש הציירת נתה דושניצקי-קפלן, אאוטסט, ומועצת הפיס לתרבות ואמנות

הפתיחה: יום שלישי- 19 בספטמבר 2017-   בשעה 20:00 

לקהל הרחב: 20 בספטמבר 2017 – ללא מועד סיום

אוצרת: נועה רוזנברג

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, אמנות, חברה וסביבה, מזרח תיכון, סיפורים אישיים, תערוכות חדשות, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>