"אובייקטיביות חדשה" מומלצת גם היום

מוזיאון הרמן שטרוק בחיפה מציג תערוכה המביאה נקודת מבט צינית על החיים התרבותיים העשירים בברלין של בין שתי מלחמות העולם, לעומת קשיי המחיה כתוצאה מהמפלה במלחמה. אסכולת "האובייקטיביות החדשה" הייתה בין התנועות המשפיעות באמנות של אותה תקופה ועסקה רבות בנושאים חברתיים ובחיי הכרך. חופש ביטוי ששרד עד לעליית השלטון הנאצי.

Print Friendly

ברלין עיר האורות: בין שתי מלחמות העולם

רפובליקת ויימאר הדמוקרטית נוסדה בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואפיינו אותה ניגודים עזים; אף שחיי היום־יום הושפעו עמוקות מתוצאות מלחמת העולם הראשונה ומחוסר היציבות הפוליטי והכלכלי, אנשים נהנו מהחירויות החדשות, והתקופה היתה גדושת פעילות יצירתית תרבותית יוצאת מגדר הרגיל.

דור האמנים הצעיר שבא אחרי תנועת האקספרסיוניזם הציע התבוננות מקרוב שהדגישה את הצד המכוער והגרוטסקי כעקיצה מכוונת כלפי החברה הבורגנית השאננה. סגנון הייצוג המרוחק, הקריר, כונה "אובייקטיביות חדשה", והוא התפשט בין מרכזים שונים ברפובליקה. תיאורים ציניים, הגובלים פעמים רבות בקריקטורה, של נכים, של מובטלים ושל מי שמפיקים רווחים מן המלחמה, שרטטו תמונה של חברה מצולקת חסרת תקנה. אמנים רבים מקרב "האובייקטיביות החדשה" תקפו בה רבים מבעלי השררה והוקיעו את תוצאותיה ההרסניות של מלחמת העולם הראשונה.

מירון סימה מובטלים 1932

 

מירון סימה נולד בפרוסקורוב, אוקראינה, 1999-1902 אם וביתה ברחוב, 1931 שמן על בד אוסף המשכן לאמנות עין חרוד

ג'ורג' גרוס, נולד בברלין.

ג'ורג' גרוס

גיולה צילצר נולד בבודפשט, הונגריה, 1969-1898 מתוך האלבום "גז", 1932 הדפסי אבן אוסף מוזיאון חיפה לאמנות

גיולה צילצר נולד בבודפשט, הונגריה, 1969-1898 בג'וקי קלאב עם פסקין וקיקי, 1927 תצריב ותצריב שעווה רכה אוסף מוזיאון חיפה לאמנות

קתה קולביץ נולדה בקניגסברג, גרמניה, 1945-1867 המתפללת, 1892 אקווטינטה, תחריט יבש ותצריב שעווה רכה אוסף מוזיאון חיפה לאמנות

השלטון הנאצי ביקש לגדוע את הפריחה האמנותית של רפובליקת ויימאר, ורבים מהאמנים נאלצו לעזוב את גרמניה ויצרו גלות של יצירתיות אוונגרדית, שהשפעתה הגיעה גם לארץ-ישראל.

סגנון "האובייקטיביות החדשה" התבטא ביצירתם של אמנים יהודים רבים שעלו מגרמניה. הצייר יוסף בודקו יצר ברוח זו ציורים המייצגים בעלי מקצוע יהודים. יעקב שטיינהרדט אימץ לתקופה סגנון זה בתיאורי מראות ברלין או בציורים המתארים פועלים. מירון סימה, שלמד בדרזדן אצל אוטו דיקס, פנה לציור ריאליסטי חברתי המתאפיין בניכור ובקדרוּת. שלום זיגפריד סֶבּא יצר דיוקנאות של יוצרים במתכונת "האובייקטיביות החדשה" ודיוקנאות עצמיים בהשראת מקס בקמן. לאה לנגר-גרונדיג יצרה תחריטים ששיקפו מחאה חברתית ותחריטי דיוקנאות בעלי זיקה למגמה אמנותית זו. אפילו מרדכי ארדון הברלינאי הושפע מסגנון זה בתיאורי דמויות ממעמד העובדים ברוח סוציאליסטית. הרמן שטרוק בהתמקדו במדוכאי מזרח אירופה היהודים, הקדים את זיקתם של אמני מגמת "האובייקטיביות החדשה" למדוכאים – הלא-יהודים ברובם. את שיא רגישותו החברתית ביטא בעיקר בנושא הקבצנים, בהתייחסו ליהודי מזרח אירופה ולחוויותיו בירושלים.

אוצרת: סבטלנה ריינגולד

נעילה: 24.12.2017

מוזיאון הרמן שטרוק ארלוזרוב 23, חיפה

שעות פתיחה, מחירים ואירועים באתר המוזיאון

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, אירופה, אמנות, בעולם, דמוקרטיה, חברה וסביבה, חיי חברה, מחאה, סאטירה, פנאי, תערוכות חדשות, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>