Skip to content

שמי רחל סעדיה, אני אולי נכה, אבל בן אדם – אל תפחדו

סעדיה: "אני אולי נכה. אבל אני מכינה שעורי בית אני מבינה שאתם מונעים מפחד אבל לא באתי להפחיד אתכם. באתי לספר לכם שאי אפשר לחיות מקצבת הנכות הזעומה, שקשה עד בלתי אפשרי למצוא תעסוקה הולמת ואיך שלא תסתכלו על זה אני אדם, לא מספר ולא נתון סטטיסטי". חובה לקרא!
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 

"שמי רחל סעדיה ואני מתמודדת עם הפרעה נפשית. בעבר הייתי פעילה בתחום בריאות הנפש. כיום אני בלוגרית וחיית רשתות חברתיות שפעילה במאבק הנוכחי של הנכים", מעידה על עצמה סעדיה. אם תבקרו במעונה הקט שבקריית ים,  תפגשו אישה צעירה וחייכנית בת 47, עם כלבתה העונה לשם "גוגל" ובמהרה תגלו כי לפניכם יושבת אישה מוכשרת בעל יכולת הבעה מושלמת ויכולת ניתוח חריפה לא פחות.
"מבחינת חלק מהדוגלים בשיטה הנאו-כלכלית, העוני הוא אשמתו של העני. האדם העני לא קיבל החלטות נכונות ועל כן  הפך לנזקק", היא מסבירה, "הכלכלן מתייחס לנכים כאל רע הכרחי. אך הפחד הטמיר מפריצת מסגרת התקציב של המדינה מעמידה את מוסריותם של הכלכלנים הללו במבחן".

ביקשנו מרחל להעלות מאמר שינתח את התנגדות כלכלני ראש הממשלה והאוצר לדרישות הנכים והרי הוא לפניכם:

הניאו כלכלה – תפיסת עולם שנתנה כוח בעיקר לכלכלנים

 אם נתקלתם לאחרונה בכותרות דוגמת: "הולך להיות כאן גיהינום, כאוס מוחלט": ההסכם עם הנכים רע-יידרש קיצוץ רוחבי גדול", בוודאי תהיתם על מה ולמה נכנסו הכתבים הכלכליים לפניקה שכזו. איני יודעת אם ידוע לכם, קוראי העיתונים, שלכתבים הללו משנה כלכלית סדורה המאדירה את הבנקים, הכלכלה החופשית והתחרות במשק אך מוטרדת עד מאוד מהמוחלשים בחברה. מבחינת הכתבים הללו ציבור הנכים שמוחה על קצבת הנכות הזעומה הוא בבחינת דגל אדום ויש לזה סיבה.

 קולן של שנות השמונים מהדהד מהכותרות הללו. היזכרו לרגע בשנות השמונים, לא במוזיקה כי אם במנהיגי העולם. המלחמה הקרה הייתה עדיין חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה באותם ימים והפחד ממלחמה גרעינית היה חלק מהחיים באירופה ובאמריקה. בארצות הברית שלט רונלד רייגן ובבריטניה מרגרט תאצ'ר. השניים האמינו בכל ליבם בהפרטה, במשק חופשי מוועדי עובדים מעיקים ועם כוחות שוק שקובעים מי לחיים ומי למוות. מבחינת רייגן ותאצ'ר הסוגיות החברתיות לא באו בחשבון, הם רצו שוק חופשי או במילים אחרות – הם דגלו בכלכלה ניאו ליברלית.

 ובישראל הקטנה באותן השנים עצמן המשק נאבק באינפלציה תלת ספרתית. המטבע הישראלי באותם ימים, השקל, גרם לרבים להתגעגע ללירה הישנה והטובה. ב – 1.7.1985 הניאו ליברליזם עשה עלייה וזאת על מנת לטפל באינפלציה הדוהרת. המטבע הישראלי החדש בעל השם "שקל חדש" או ש"ח שינה את המצב. לא היה זה רק שינוי קוסמטי הייתה זו תפיסת עולם שנתנה כוח בעיקר לכלכלנים. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים מדינת ישראל החלה לשמוע יותר ויותר את הביטויים "הפרטה","מיקור חוץ", "תחרות" ו – "שוק חופשי" שהם לב ליבה של התפיסה הניאו ליברלית. יחד עם פירוקה של ההסתדרות והקמת "ההסתדרות החדשה" מאוחר יותר באמצע שנות התשעים, הצטרפה מדינת ישראל למדינות הניאו ליברליות.

רחל סעדיה
רחל סעדיה

 השיטה הניאו ליברלית: מהרגע בו הפכתי לנכה – הפכתי ללא יעילה לחברה

 מבחינתי מה ששינה את שם המשחק הייתה הנכות שלי. נכות נפשית. הפכתי להיות למישהי שאינה מועילה לחברה אלא צורכת שירותים במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. אולם השירותים הללו ניתנים על ידי יזמים פרטיים, מה שחשוב להם זו לא רמת השירות כי אם שורת הרווח בטבלת האקסל. כך שכל רצוני לתרום לחברה נתקל שוב ושוב בדחייה כי בשוק כל כך תחרותי אין כמעט מקום לנכים, בעיקר כשנושא ההתאמה עולה כסף למעסיק. ומעסיק מצוי רוצה עובד שיביא לו רווח ולא יעמת אותו עם פחדיו שלו.

 ובנוסף לכך, בשנת 2002 אביר הניאו ליברליזם הישראלי, בנימין נתניהו, שהיה אז שר אוצר החליט להצמיד את הקצבאות השונות שנותן המוסד לביטוח לאומי לעליית המדד ולא לשכר הממוצע במשק. כך שהקצבאות השונות נשחקו עד ללא הכר. כיום קצבת הנכות מהווה מחצית משכר המינימום והיא נמוכה מקו העוני. את העובדה הזו מראה המוסד לביטוח לאומי במחקריו שלו עצמו!

 השיטה הניאו ליברלית לא סובלנית כלפי הנכים. מבחינת חלק מהדוגלים בשיטה זו העוני הוא אשמתו של העני. האדם העני לא קיבל החלטות נכונות ועל כן  הפך לנזקק. הנכה נמצא אי שם באזור אפור כלשהו. נכון שיש נכות מולדת ויש נכות שמתרחשת עקב מחלה או תאונה במהלך החיים. הכלכלן מתייחס לנכים כאל רע הכרחי. אך הפחד הטמיר מפריצת מסגרת התקציב של המדינה מעמידה את מוסריותם של הכלכלנים הללו במבחן.

 מחאת הנכים, היא קו פרשת המים שלפיה תיבחן הממשלה הנוכחית

 בחודשים האחרונים החלו הנכים להחריף את המחאה. וזו כוללת חסימת כבישים מידי פעם בפעם. ניתן לומר שזו הסיבה העיקרית לכך שנושא מאבק הנכים עלה לכותרות. הנכים לא התחבאו עוד בהוסטלים או בדיורים המוגנים אלא יצאו לרחוב לספר על מצבם. ככל שמחאת הנכים נמשכה כך הכותרות בעיתונות הכלכלית סיפרו לעם ישראל שיש נכים המרוויחים 14 אלף שקל בחודש. אך אף אחד לא ירצה את הסכום הזה לעצמו מאחר וקצבת הנכות הזו ניתנת עבור העסקת עובד זר, ניידות, ציוד עזר, תרופות ועוד. כך שלמרות שהסכום נשמע גדול, הנכה עצמו לא נהנה מרמת חיים גבוהה.

 לראשונה יכול היה לראות העם בישראל נכים, ממגוון של נכויות, נציגים של מספר ארגוני נכים שמפגינים בצוותא על מנת לקבל משהו מינימלי. בסיסי. קצבה בגובה שכר מינימום ואת היכולת להיות חלק מהחברה. ייתכן שמחאת הנכים היא קו פרשת המים שלפיה תיבחן הממשלה הנוכחית והתפיסה הניאו ליברלית. האם יוכל  בנימין נתניהו לסגור את המעגל שהחל לצייר עוד כשהיה שר אוצר? או שמא ימשיך להפחיד את העם באיום האיראני או בערבים שנעים בכמויות לקלפיות?

 גיעה העת לומר שאין שום דבר רע בסוציאל דמוקרטיות יש לחזק את השכבות החלשות.ולא, אין הכוונה לחזור לימי הפנקס האדום וההסתדרות, כי בסופו של יום ככל שיותר ויותר נכים ישתלבו בשוק העבודה אזי תרד הסטיגמה והדעות הקדומות יפחתו. אולם יש לתת תמריץ למעסיק שירצה להעסיק נכים. וכאן זאת כבר בעיה. כי זה עולה כסף. ומסגרת התקציב היא קדושה מבחינתו של הניאו ליברל המצוי. הפשרה חייבת להיעשות. נכים רבים משוועים כיום לעבודה. עבודה שתתאים לכישוריהם כי לחלק מהם יש הכשרה והם בבחינת הון אנושי מבוזבז.

רוב הנכים מועסקים במערכים של קבלנות משנה המכונים "מפעלים מוגנים" השכר במקומות הללו נע בין 3 שקלים -8 שקלים לשעה. מה שמהווה "דמי עידוד" או "דמי שיקום". לנכים אין שום תנאים סוציאליים במקומות הללו ואין יחסי עובד – מעביד, כך שהמקומות הללו לא מעניקים לנכה דבר ממשי. מיותר לומר שאת המקומות מפעילים יזמים פרטיים עם חוזה המקשר אותם למשרד הרווחה או למשרד הבריאות. יש לציין שמרבית הציבור לא יודע על קיומם של המפעלים הללו. זה משהו שנוח להסתירו.

נשאלת השאלה האם להותיר את המצב כפי שהוא? כי נכון להיום למסמך שנחתם ביום חמישי ה – 28.9.2017 באשר להעלאת קצבת הנכות בארבע פעימות עד שנת 2021, אין תוקף כלשהו. כלומר, זו אכן הייתה ישיבה מתישה שבסופה הובא מתווה שמותיר את הנכים עניים וזה עורר את השדים הרדומים בין ארגוני הנכים השונים. האם זה מה שיקרה בסופו של יום? האם העובדה שראש ההסתדרות אבי ניסנקורן, נכח באותו יום היא הנותנת תוקף למסמך או שמא יהיו אלה חברי הכנסת דוד ביטן ואילן גילאון שיהוו מעין חותמת גומי על ההסכם שלא הוסכם? האם רק בשביל 300 שקלים נוספים בשנה הבאה יצאנו להפגין?

וזו העת לומר לכתבים הכלכליים להירגע. אני אולי נכה. אבל אני מכינה שעורי בית אני מבינה שאתם מונעים מפחד אבל לא באתי להפחיד אתכם. באתי לספר לכם שאי אפשר לחיות מקצבת הנכות הזעומה, שקשה עד בלתי אפשרי למצוא תעסוקה הולמת ואיך שלא תסתכלו על זה אני אדם, לא מספר ולא נתון סטטיסטי. אני יכולה לעזור לכם להבין! כי כלכלה היא חלק ממדעי החברה  ואני מקווה שתפנימו את זה בפעם הבאה כשתקלידו את הכותרת הבאה שלכם. ניאו ליברליזם, שוק חופשי, תחרות, הפרטה, מיקור חוץ, בנקאות, מסגרת תקציב –  אני והחברים שלי כאן. ואנחנו מאוד רוצים לחיות בכבוד. לחיות ולא להתחנן. להיות חלק מהחברה ולא להיות תלויים בחסדי עמותה כזו או אחרת.


 

1 Comment

  1. YAEL BRONS
    22 באוקטובר 2017 @ 15:30

    רחל סעדיה היקרה
    ראשית איחולי להחלמה מהירה ושלימה
    מה שאיננו בכתבה היא העובדה שבהולנד למשל נכה מקבל קצבת נכות בגובה ההוצאות השוטפות שכר דירה מים גז חשמל וביטוח רפואי ממשלתי מינימלי ועל יד זאת השתתפות בשכר הדירה ובביטוח הרפואי כמי גם השתתפות של כמעט תשעים אחוז מההשתתפות בתרופות וכיוב ובנוסף ובנפרד כל נכה לפי צרכיו מקבל שרותים נוספים כמו ניידות מכשירים רפואיים וכולי וכמובן שהטיפול בנכים בבית מבוצע על ידי הממשלה באמצעות אנשים שהוכשרו לכך כמו אחיות ואו אחיות סיעודיות אחים סיעודיים.נכים שמרותקים למיטה ואין אפשרות לטפל בהם בבית יכולים לבחור לעבור לדיור מוגן או לדיור עם שירותים רפואיים ושם לשלם שכ"ד וכו כמו כל אחד אחר או לחילופין אם יעדיפו להשאר בבית לגייס עזרה מבחוץ שברובה תממומן על ידי המשפחה. ההשוואה הזו נועדה כדי להציע את הפתרון אולי לפחד והדחף הגדולים להכנס לסחרור כי מי ישלם את ההפרש בין קצבת הנכות לשכר המינימום? ובכן אם הנכים יזכו לקבל קצבה בגובה ההוצאות השוטפות של שכד מים גז חשמל ביטוח בריאות כל הסכומים הללו יוחזרו חודש בחודשו לקופת האוצר – ובסוף החודש תחולקנה השתתפויות בשכר הדירה בביטוח בריאות והשתתפות בהוצאות שוטפות לכל נכה לפי מצבו וכך המדינה תרויח שנכים יוכלו לחיות בכבוד ולשלם את הוצאותיהם (לוותר על עובדים מחוץ לארץ ולהעסיק עובדים ישראלים סיעודיים שהמדינה תכשיר לעבודה זו) וכולם יצאו מורווחים. אולי רעיון לכתבה הבאה שלך? נהניתי משנינותך ואין ידי משגת לענות באותה לשון אז שתהיה לכולנו שנה של בריאות הגוף והנפש שנה שבה יקוים בנו ומכל מגורותי הצילני בשורות טובות ישועות ונחמות

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן