מנדלבליט: מתנגד נחרצות להצעת החוק לאיסור חקירות ראש ממשלה מכהן

אחרי שפרקליט המדינה, שי ניצן ביקר הבוקר בחריפות את החוק למניעת חקירות ראש ממשלה מכהן, תקף היום גם היועץ המשפטי לממשלה את החוק וקבע: עמדתי היא להנגד לחלוטין מהחוק המוצע

Print Friendly

 

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט מתנגד לחוק הצרפתי במתכונתו בישראל כפי שהציעו נאמני נתניהו, חברי הכנסת דוד אמסלם ודוד ביטן. תגובת היועץ באה לאחר פרסום דבריו של פרקליט המדינה שי ניצן כפי שהופיעו באתר 929, בו מעלים אישים ואישי ציבור את השגותיה לפרקים בספר משלי.
"הצעת החוק מבקשת להעניק לראש ממשלה מכהן חסינות מפני חקירה באזהרה, ומכאן אף מפני העמדה לדין, בעבירות שאינן עבירות מין, אלימות, בטחון או סמים )או במקרה של חשש לנזק כלכלי או בטחוני משמעותי(. כלומר לפי ההצעה לא ניתן יהיה לפתח בחקירה וממילא לא להעמיד לדין ראש ממשלה בעת כהונתו גם אם יש חשד ממשי וברור לביצוע עבירות חמורות ובהן עבירות מתחום טוהר המידות. ההצעה חוסמת לחלוטין את סמכות החקירה כאמור, ללא תנאי או סייג ובלי קשר לנסיבות או לחומרה של המעשים. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להתנגד להצעת החוק", נמסר היום (שני) מטעם היועץ המשפטי למגפון.

מנדלבליט מסביר כי הדין הנוכחי קובע הסדר מיוחד לעניין פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן ולעניין הגשת כתב אישום נגדו. הסעיף קובע כי פתיחה בחקירה תהיה רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. "בכך" קובע היועה"מ,  "מבטא הדין הקיים איזון בין אינטרסים מתחרים עקרון השוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון – הציבור בנבחריו מחד גיסא ומאידך גיסא הצורך להבטיח את כוחו של ראש הממשלה למשול כשהוא משוחרר מטרדות של חקירה פלילית לא מוצדקת".

מנדלבליט מסביר כי הפעלת שיקול דעתו האישי של היועץ המשפטי לממשלה כתנאי לפתיחה בחקירה היא מגבלה משמעותית ומוצדקת. "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה שלא יתיר חקירה שאין בה ממש וכי ישקול את הזהירות הנדרשת בטרם קבלת החלטה שכזו, נוכח תפקידו הציבורי של ראש הממשלה, כמו גם את חומרת החשדות, בטרם יקבל החלטתו אם להורות על חקירה ובאילו תנאים".

"חסימה מוחלטת של יכולת חקירה, כפי שמציע ח"כ אמסלם, לא מאזנת בין האינטרסים הציבורים השונים שנזכרו לעיל ומתעלמת מן המנגנון הייחודי הקבוע היום בחוק היסוד", כותב היועץ המשפטי.

מנדלבליט ונתניהו (צילום: פלאש 90)

מנדלבליט ונתניהו (צילום: פלאש 90)

התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק היא קשה ביותר ואין לקבלה

מנדלבליט מבקר קשות את הכוונה להעביר את החוק כחוק יסוד וכותב כי "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק היא קשה ביותר ואין לקבלה לא תהיה סמכות לחקור ראש ממשלה מכהן גם – אם התגלו בבירור ראיות מובהקות המעלות חשד למעשה חמור של שוחד, למשל, או עבירות חמורות אחרות. הסדר כזה שאין בו גמישות ואיזון, פוגע קשות באינטרס של השלטת שלטון החוק, אמון הציבור והשוויון בפני החוק, ועל כן מדובר בהסדר קשה שאין לאמצו. בשים לב להסדר הקיים בחוק היסוד, ההצעה משקפת לכאורה עמדה לפיה אין לסמוך על רשויות החקירה ועל היועץ המשפטי לממשלה שיימנעו, במסגרת שיקול הדעת הניתן להם כיום, מפתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה בעניין לא משמעותי. איננו רואים בסיס לעמדה כזו".
לטענת מגישי החוק בליכוד כי ניתן יהיה לחקור ראש ממשלה לאחר תום כהונתו  מסביר היועץ המשפטי כי "דחיית פתיחה בחקירה פלילית למשך מספר שנים עלולה לפגוע משמעותית בטובת החקירה וביכולת להגיע לחקר האמת. כך למשל, לחלוף הזמן עלולה להיות משמעות שלילית ביחס ליכולת איסוף הראיות וגביית העדויות. לפיכך, דחיה שכזו עלולה להוביל, הלכה למעשה, לפגיעה משמעותית באפשרות לנהל הליכים פליליים כנגד ראשי ממשלה וכתוצאה מכך לפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון הציבור.

ראש ממשלה יפעל תחת "עננה של חשדות" שלא יתבררו עד תום כהונתו

לא זו בלבד, קובע היועץ המשפטי לממשלה ש"המשמעות של המשך כהונתו של ראש ממשלה החשוד למשל בעבירת טוהר מידות חמורה מבלי יכולת לחקור את הדברים ולהגיע לחקר האמת טומנת בחובה קושי משמעותי – בהיבטים של אמון הציבור בשלטון. בהקשר זה, נדמה שדווקא הלגיטימציה והאפקטיביות של הממשלה והעומד בראשה עלולים להיפגע אם יפעל תחת "עננה של חשדות" שלא יתבררו עד תום כהונתו, ללא שקיימת אפשרות ל"הסיר את העננה". בכך תושג תוצאה הפוכה לזו המיוחלת, כפי שהיא מובאת בדברי ההסבר להצעה. יתירה מזו, כיוון שלא תהא מניעה לחקירה נגד הנחשדים להיות שותפים לעבירה של ראש ממשלה, יכול להיווצר מצב שבו שותפים אלה יחקרו, יועמדו לדין, ואף יורשעו, כגון בעבירה של מתן שוחד ראש ממשלה, ואין צורך לומר את משמעות הדבר מבחינת אמון הציבור בשלטון ובראש הממשלה".

עיקרון הבסיס בו  כולם שווים בפני החוק יפגע קשות

מנדלבליט מסכם ואומר : נקודת המוצא העקרונית היא שכל האזרחים שווים בפני החוק. בית המשפט העליון עמד בעבר על כך ש"שוויון הכל בפני החוק הוא כלל בל יעבור בשיטתנו המשפטית" וכי עקרון שוויון החוק הוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו". תחושה של היעדר שוויון בפני החוק חותרת תחת האמון שהציבור רוחש לרשויות התביעה והמשפט. בית המשפט העליון עמד גם על כך ש"הגשת אישומים בדרך מפלה פוגעת באמון הציבור ברשויות התביעה. פגיעה זו, קשה היא למשטר הדמוקרטי". הצעת החוק האמורה תפגע קשות בעקרונות יסוד אלה. נוכח כל האמור, היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת החוק.

 

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, דמוקרטיה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>