ליטוגרפיות נדירות של מארק שאגאל בגלריה אלטמן

גלריית אלטמן מציינת 130 שנה להולדתו של האמן היהודי הנודע, מארק שאגאל, בתערוכת ליטוגרפיות חדשה ויחידה מסוגה בארץ.התערוכה,"מארק שאגאל: חיי", תפתח ב-9 בנובמבר ותוצג עד ה-1.12.2017. במסגרת התערוכה,  יוצגו הדפסים נדירים בשחור-לבן ובצבע, בחלקם לראשונה בישראל. ההדפסים כולם מתוך האוסף הפרטי שבבעלות הגלריה. לראשונה במסגרת תערוכה אחת יוכל הקהל לראות הדפסי יצירות של מארק שאגאל מהסדרה התנכ"ית לצד יצירות המוקדשות לויטבסק, העיירה בה נולד ובה נרקמו זיכרונות ילדותו של האמן לצד יצירות שנוצרו כמחווה לפריז, העיר האהובה עליו אותה אימץ בחום. בין העבודות הנדירות בתערוכה, שכוללת יותר מעשרים ליטוגרפיות מתקופות שונות, יוצגו: "שמש צהובה" (1968); "Chloe Dressed And Caped By Cleariste (1961) וכן "הבופון" (1965), מונוטייפ נדירה וחתומה בידי האמן. מחיר הליטוגרפיות בתערוכה נע בין 6,000-130,000 דולר.

התערוכה תהיה פתוחה בין השעות 12:00 – 21:00 החל מ-10 בנובמבר, רוטשילד 1 תל אביב

—————————-

כשהאמנות פוגשת את העיתונות- תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, החל מ- 7 בנובמבר 2017

טור אישי: מבחר מאוסף נאוה ורוני דיסנצ'יק

בשנת 2011 הוענקו למוזיאון ישראל יותר מ- 80 עבודות אמנות ישראלית מאוסף נאוה ורוני דיסנצ'יק. התערוכה מחולקת לשני חללים, הראשון מתמקד באמנות בשנות ה- 70 והמגמות הבולטות באותו עשור, והשני באמנות שהעיתון משמש בה חומר גלם, מצע ליצירה, דרך להעלות ולגעת בנושאים שונים, ובשאלה מה עולה מהקשר בין עיתון ואמנות. ביצירות המוצגות ניתן לראות את השימושים השונים בעיתון: לפעמים הגיליון שלם, לפעמים קרוע, פעם עם טקסטים גלויים ופעם עם מכוסים. לעיתים בוחר האמן להתעלם מן התוכן העיתונאי והטקסט על מנת להעמיד במרכז את השאלות הצורניות והאמנותיות, ולעיתים העיתון הוא כלי בידי האמן להכניס את המציאות אל גלריית האמנות ולהעביר דרכו מסר. בחדר נפרד בתערוכה, יוצג מבחר מאמנות שנות ה-70 בישראל, המייצג מגמות בולטות שאפיינו עשור מורכב זה. בשפה מינימליסטית, על טהרת המרובע והקו, נבחנים גבולותיה המושגיים של הצורה; אך אותה גאומטריה בסיסית נטענת לעיתים במשמעות סמלית – בצורת המרובע למשל  מהדהדים קופסה, שטח, בית, חלקת אדמה או קבר, והיא מרמזת אולי להקשרים ביוגרפיים או לתכנים מקומיים. בעבודות אחרות נוכח האמן – גלוי או סמוי – בשמו, בתצלום או בדיוקן עצמי סמלי. כך נחשפת פיסה מעולמם של האמנים ומשתקף העניין שלהם בשאלות על זהות, השזורה בתפקיד האמן ובדמותה של האמנות. בין האמנים שיוצגו, ניתן למנות את דגנית ברסט, תמר גטר, מיכה אולמן, רפי לביא, יאיר גרבוז, יהושע נוישטיין, גדעון גכטמן ואחרים.

אוצרת: תמרה אברמוביץ'

————

מוזיאון תל אביב: שון גלדוול / 1,000 סוסים 2.11.17 – 24.2.18

הפרויקט של  שון גלדוול , נרקם סביב אירוע היסטורי בן 100 שנה: ב-31 באוקטובר 1917 נלחם חיל הפרשים האוסטרלי בבאר שבע והביס את הצבא העות'מאני, מהלך שהביא לכיבוש הארץ על ידי הבריטים. מעבר להשלכות של הקרב על האזור הקרוי אז פלשתינה (המנדט הבריטי, הצהרת בלפור), הקרב נחשב לאירוע הצבאי החשוב האחרון בו השתתף באופן פעיל חיל פרשים על סוסים.

העבודות המוצגות במוזיאון תל אביב, מתמקדות לא בקרב עצמו אלא בגיבורי המשנה שלו: הסוסים. סוסי הוויילר (Waler) שלקחו חלק בקרב באר שבע הובאו עם החיילים לאחר שהוכשרו במדבריות אוסטרליה לתנאי המדבר הצפויים להם באסיה ובאפריקה. לגלדוול יש עניין ממושך בסוס, במקומו בהיסטוריה ובתרבות ובאופן שבו הוא נקשר למיתוסים של מלחמה, גבורה וגבריות. הוא עוסק גם בתחליפים מודרניים אפשריים לסוס כמו סקטבורד, אופניים או אופנוע ובמוטיב סכנת המוות הכרוכה ברכיבה עליהם.

העבודות מבוססות על תצלומים שצולמו באוסטרליה ובישראל ובמרכזן מחזור חיים של סוס מלידה ועד זקנה. הגיבור הראשי הוא סוס יליד הנגב המצולם באזור שבו התרחש הקרב לפני מאה שנה, לצד האנדרטות שהוקמו לזכרו וכן באנדרטה לחטיבת נגב השכנה. הצילומים מוקרנים כעבודות וידאו ודרך משקפי מציאות מדומה. כמו כן מוצגת הדפסה תלת ממדית המבוססת על סריקה של פסל רומי של סוס ורוכבו, שניהם שבורים חלקית. הניסיון של גלדוול להסיט את נקודת המבט מהאדם אל הסוס,  פותחת פתח לחשיבה רחבה על יחסי האדם עם הטבע המתקיימים על הטווח שבין ניצול, ביות, אמפתיה והערצה.

אוצרת: רותי דירקטור

הפתיחה: יום חמישי, 2 בנובמבר 2017. בשעה 18:30 תתקיים שיחה בין האמן ואוצרת התערוכה באולם שידלובסקי. בשעה 20:00 – אירוע הפתיחה –  הכניסה חופשית