עד יום של הפגנות ושביתה כללית עבר על צרפת היום (חמישי) מצד אחד ההיענות לשביתה נשארת בעינה מצד שני מספר המפגינים דועך מהפגנה להפגנה, במארסיי צעדו היום כ-5000 איש בעוד שבצרפת כולה כ-80-100,000 מפגינים.

ההבדל הגדול הוא שלשם שינוי ההפגנות כבר לא כנגד חוק זה או אחר, אלא כנגד הפוליטיקה שמייצג מקרון או כמו שמוגדר "פוליטיקת מקרון".

אין שום ספק, וגם עמנואל מקרון הפסיק לנסות להסתיר את אופי שלטונו, ששלטון מקרון הוא שלטון העשירים, למען העשירים ואך ורק לטובת העשירים. ואת המחיר משלמים כל אזרחי צרפת.

חוק העבודה היה יריית הפתיחה וברור היה שאי אפשר לעצור אותו. בעיקר לא אחרי הפיאסקו שסידרה המפלגה הסוציאליסטית. בינתיים ממשיך מקרון ברעיונות שונים ומשונים שבמהותם ישנו את הסטטיסטיקה (וגם זה עוד שנתיים לפחות) אבל לא את תוצאות בפני השטח. מספר מקומות העבודה לא יגדל אבל קיצוץ התמיכה הממשלתית בדיור לנזקקים בהחלט יגרום לגידול במספר חסרי הדיור.

מיסוי חברות? מקרון לא שמע על זה למרות שהמספרים מוכיחים בעליל ששיטת מיסוי החברות וההונאות הפיסקאליות (כספים הנשמרים במקלטי מס) עולה לצרפת פי 6 ויותר מהסכומים שהממשלה מוציאה על תמיכה סוציאלית בכל הרמות גם יחד.

קיצוץ חוזי העבודה הנתמכים על ידי הממשלה והשלטון המקומי כבר גרם לנזק עצום למערכת החינוך המעסיקה צעירים רבים בחוזים מיוחדים, והכניסה למעגל האבטלה צעירים, נכים ומוגבלים רבים.

מקרון, הנהנה מרוב מוחלט באסיפה הלאומית, המאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו, איננו נראה מוטרד והמדיניות האנטי סוציאלית בה בחר מלווה כמו תמיד באמירה, עוד תראו שיהיה טוב. בינתיים המצב מחמיר.