הייאוש הוא פתח לתקווה נכזבת

אבי גבאי איננו התקווה של איש, פרט אולי ל…אבי גבאי עצמו. מי שמגן עליו כנראה מיואש לחלוטין, והפסיק לחשוב באופן אוטונומי, מוכן לוותר על עקרונותיו תמורת הסיכוי לקבל בעצם…ביבי ב'. מישהו אמר שגבאי הוא הכדור האחרון בקנה, רק שאין שום סיבה שהאקדח עצמו יהיה מכוון לרקה של השמאל הישראלי.

Print Friendly

השמאל הישראלי מיואש ונאלץ להאחז בכל שביב תקווה. אבי גבאי הוא דוגמא לשביב של תקווה, שכבה ביום בו נבחר לראשות מפלגת העבודה. אינני מתרגש מהאמירה האחרונה שלו. הן מכיוון שיהדותי היא אחד הדברים בהם לא אני בחרתי, והיהדות , כמו כל דת אחרת מעניינת אותי כמו קליפת השום. והן מכיוון שאין ספק שהמילים הוכנסו בפיו, אחרי הכל הוא פוליטיקאי אופורטוניסט כמו כל אחד אחר.

מישהו רוצה לרכב על החמור הזה?

מה שמפתיע אותי זו ההגנה הבלתי מוסברת של אותם שמאלנים שהרבה לפני אמירה זו היו אמורים לטפס על הקירות. החל מההצהרה שלא יכנס לקואליציה עם הרשימה המשותפת, שהופכת אותו לעוד פוליטיקאי, שאיננו סופר את אזרחי ישראל הערבים, וכלה בעובדה שהוא מוכן להיות מספר 2 של יאיר לפיד הכלומניק חסר הדיעה.

האמת היא שהשניים הולכים נהדר יחדיו, שניהם מנסים לקושש קולות מהימין, למרות שהסקרים מוכיחים שאף קול לא זז מגוש הימין שמאלה אף פעם. שניהם מזדחלים אחרי החרדים,  ומוכנים לוותר על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל, תמורת עוד כמה קולות. ושניהם מדברים שטויות. מה שאיש לא אומר הוא ששניהם מיצגים את ישראל העשירה (כן גם גבאי הוא איש עשיר עם חברים טובים שאולי לא יביאו לו סיגרים אבל לך תדע מה ידרשו ממנו ביום פקודה).

אבל אבי גבאי אמור להיות תקוות השמאל. איזו תקווה יכולה להיות לשמאל עם מנהיג שאיננו מקבל 25% מאוכלוסיית מדינת ישראל כשותפים? איזו תקווה תביא לנו הבשורה שהמסורת היהודית וכיפה בכיס חשובים יותר מפתיחות וליברליות , שהם הגרעין הקשה של השמאל? מה בעצם כבר עשה גבאי בקריירה הפוליטית הקצרה שלו, שמצדיק אמונה שכזו, הגנה חסרת פשרות על אמירות שמעידות בהכרח על אדם, שהדבר האחרון שניתן לומר עליו הוא שהוא מייצג את השמאל?

אז יש הטוענים שהוא פרגמטי, איש שמאל אמיתי, בעיקר במדינת ישראל, לא יכול להיות פרגמטי בלי לוותר על אמונותיו. אבי גבאי איננו מחזיק באף אמונה שמשוייכת לשמאל, להפך. אחרים טוענים שזו אסטרטגיה. אבוי לנו אם זה האסטרטג שבחרנו לנו כנציג. אדם השורף גשרים קיימים כדי לבנות גשרים מאוויר חם. אחרי הכל השמאל לא יצליח בשום מצב לגרור קולות מהימין, בטח לא מפלגת העבודה, שגם עם מזרחי בראשה, נחשבת עבור הימין הישראלי כאבי אבות כל חטאת. אז מה בדיוק האסטרטגיה כאן? לאבד קולות מצביעים טבעיים? אין דבר קל יותר מלאבד קולות לא צריך להיות אסטרטג גדול, צריך להיות טמבל מצוי.

אבי גבאי איננו התקווה של איש, פרט אולי ל…אבי גבאי עצמו. מי שמגן עליו כנראה מיואש לחלוטין, והפסיק לחשוב באופן אוטונומי, מוכן לוותר על עקרונותיו תמורת הסיכוי לקבל בעצם…ביבי ב'. מישהו אמר שגבאי הוא הכדור האחרון בקנה, רק שאין שום סיבה שהאקדח עצמו יהיה מכוון לרקה של השמאל הישראלי.

ביום שיקום אדם שלא יקשקש על יהדות וציונות, שיהיה פחות ישראלי פטריוט, פחות יהודי מאמין, פחות ציוני אבל הרבה יותר בן אדם. אז תדעו שהנעירה באה מהמשיח ולא מהחמור

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הייאוש הוא פתח לתקווה נכזבת

  1. מאת גורן‏:

    ביום שיקום אדם שלא יקשקש על יהדות וציונות, שיהיה פחות ישראלי פטריוט, פחות יהודי מאמין, פחות ציוני לאותו אדם שאתה מחכה אין לו סיכוי להיות ראש ממשלה במדינת ישראל כמו שהיהודים מחכים למשיח כך אתה יכול להמשיך לחכות לאותו אדם הישראלים[ רובם הגדול] היהדות והציונות והפטריוטיות היא אצלם ב DNA

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>