אחדות תודעתית היא מצב הפכי למלחמה הפנימית. מלחמה, שקיימת דרך קבע בין שני המינים שבתוכנו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
כל אדם, אם הוא אישה או גבר, נחלק בתוכו לשתי האנרגיות: הזכרית והנקבית. במצב הרגיל שלנו שתי אנרגיות אלו אינן חיות ביניהן בשלום. נהפוך הוא, הן במלחמה מתמדת. אחדות תודעתית היא מצב השלום אליו אנו שואפים. במצב זה, הזכרי והנקבי שבנו, אוהבים זה את זה, מעריכים זה את זה, נאמנים זה לזה, קשובים זה לזה, תורמים זה לזה, נתרמים זה מזה. הם בעלי מעמד שווה זה לזה, ובעלי זכויות שוות.
האחדות התודעתית יוצרת שלמות פנימית. שלמות זו היא קרקע בטוחה לביטוי מלא של כל הפוטנציאלים שלנו. במצב זה אנחנו חיים בשלום בתוכנו, וגם עם כל מה שמחוץ לנו. הזוגיות שלנו, וכלל מערכות היחסים בחיינו הן תמיד השתקפות מדויקת של הזוגיות הפנימית שקיימת בנו.
האחדות התודעתית היא מצב בו הראש שלנו והגוף שלנו חיים ביניהם באהבה ובהרמוניה עמוקה. הראש המילולי החושב, הוא החלק הזכרי שבנו, והגוף מלא החיים הוא החלק הנקבי.
בעת האחדות, הראש יותר אינו משפיל את הגוף, לא מדכאו, ולא מנצלו לצרכיו. באחדות, הראש הזכרי סומך על הגוף הנקבי, ואינו מפחד ממנו. הוא לא מפחד מעוצמתו האדירה. מן החיות שבו. מן היצריות והיצירתיות שבו. הוא אינו מפחד לתת לו חופש מלא. להיפך – הוא יודע שאם ייתן לו חופש, הוא יחווה את יופיו ומיטבו ויוכל להיזון מפריחתו.
האחדות היא מצב שבו אין יותר ביקורת מנטרלת. הראש לא מבקר את הגוף ולא מסרסו. הוא לא רואה בו חית פרא. הוא לא חושש מן החופשיות שלו. הוא לא רואה בו זנותיות. הוא לא מפחד מבגידת הגוף בו, ומנטישתו אותו. יש לו אמון מלא בגוף. הוא סומך עליו. הוא יודע שהוא טוב ומיטיב, ולא שק של תאוות חסרות רסן הרוצות להפילו ולהכפישו.
האחדות היא מצב שבו הראש, המפוחד תמידית – שמא יפסיד את מעמדו הרם – מפסיק לפחד, וכך הוא מפסיק לשלוט ולרדות בגוף. הוא מסכים לאבד את אחיזתו ושליטתו במצבים. הוא נותן לחיים שבגוף לזרום ולשגשג.
האחדות היא מצב בו האדם חי מתוך הכרה מלאה שהוא ישות יחידה, חד פעמית, שלמה לחלוטין בתוכה, המכילה את כל העולמות, על כל הידע הטמון בהם, מבלי להזדקק למשענות מבחוץ. זהו עולם מלא, המכיל את כל הניגודים המזינים והמפרים זה את זה.
כשאנו במצב של זוגיות מעורערת בתוכנו, הזכרי, המפוחד, אינו בוטח בנשי, כמי שיהיה נאמן לו, וכמי שיזין את צרכיו הרוחניים והרגשיים. הוא שולט בו, מדכאו, ומצר את צעדיו, ואז, אחרי שהוא פוגע בו, הוא בוחל ברפיסותו, ומאשים אותו שהוא איבד מיופיו וחיוניותו. במקביל הוא יוצא לרעות בשדות זרים. לזנות. הוא לא מאמין שהוא יכול להיות מסופק ומאושר בזוגיות הפנימית, והוא מחפש תדיר מקורות חיצוניים להיזון מהם רגשית ורוחנית.
הראש הזכרי שלנו, מחפש שוב ושוב להיות חלק מקבוצת שיוך גדולה שתאדיר אותו. הוא מחפש הערצה מראשים אחרים. הוא רוצה להיות חלק ממבנה ענק ממדים – מבנה שיעניק לו יציבות וגושפנקה. מקום של כבוד, שייתן לו להרגיש שאין לו תחליף. הוא מחפש לקשור את עצמו לרשת מילולית/חברתית יציבה, לכאורה. הוא רוצה הבטחה של ההמון, הסובב אותו, שהוא תמיד יהיה אתו ובשבילו. כל התנהגויותיו אלו נובעות מן העובדה שהראש מרגיש חסר בטחון לחלוטין. הוא יודע, שבעצם, הוא אינו אלא עורבא פרח, כשאינו חלק מגוף חי. שאין לו שום קיום כאשר אינו חלק מגוף, וחי בשותפות אתו. הוא יודע שהוא רק צבר של מילים. הוא אינפורמציה. הוא זיכרונות. הוא אינו בר קיימא בזכות עצמו. בגלל פחדו של הראש ממות הגוף, מה שבהכרח יביא לכדי חיסולו העצמי, הוא עושה הכול כדי שראשים אחרים יחשבו עליו, ויזכרו אותו, כי הוא מאמין שכאשר האחרים ירשמו אותו במאגרי המילים שלהם, הוא לא יימחה מעל פני האדמה.
האחדות היא מצב בו הראש משתנה בעומקיו, ומבין, שרק יחסים נכונים עם הגוף, והליכה זוגית משותפת עמו, תאפשר לו לחוות את ערכו הנכון, ותוריד ממנו את פחד ההימחקות. ואיך יתחיל הראש לסמוך על הגוף החי, ולהעלות את ערכו בעיני עצמו?
הראש שלנו אמור ללמוד לוותר על התשוקה הבלתי נלאית להרשים את העולם, לכבוש לעצמו מעמד גבוה בפירמידה החברתית, ולזכות בכבוד חיצוני. הוא צריך להפסיק להעריץ את עצמו. הוא צריך להסכים לרדת מגאוותנותו. הוא צריך להסכים לשנות את כיווני פעולתו. עליו לבחור בגוף מחדש. לראותו בעיניים חדשות. להקשיב לו. לעזור לו להתגבר על מצוקותיו, שנובעות מעברו המושפל. לעזור לו למצוא את מחדש יופיו ובטחונו העצמי, ואז, להסכים להינשא לו כבן זוג שיוויוני, מתוך נאמנות שלמה ואמון מלא. להתמסר לו, ולהיות נאמן לו.
הראש הזכרי שלנו אמור ללמוד מהגוף הנקבי כיצד לחיות. הגוף הוא היודע את מהות החיים בפועל. הוא מכיל את הסודות. הוא מכיל את כל מה הראש מחפש, אך הראש מתעקש שלא לראות שהכול נמצא שם. כך בדיוק אמורה החברה שלנו לתפקד. להחליף את האמיתות שלה מן היסוד. הגברים אמורים ללמוד מן הנשים מהם החיים. כיצד לחיות מינית, רגשית ורוחנית.
כשאנו הנשים נלמד להיות בתוכנו באחדות תודעתית, נוכל להוביל את החברה כולה להיות חברה בריאה ומאוזנת. חברה, שבין מרכיביה שורר שלום, והיא מוקירה ואוהבת את האדמה עליה היא חיה.
אירי ישראלי-רושין
