"כל הכסף שבעולם" הוא התוצר האחרון של הבמאי רידלי סקוט ("בלייד ראנר", "פרומתאוס"), וסרט הקולנוע השני שלו בשנת 2017, בעקבות "הנוסע השמיני: קובננט". הסיפור האמיתי של חטיפת גטי בשנות ה-70 עשוי להיות מעט רחוק ממיזמי המדע הבדיוני האחרונים של סקוט, אבל הבמאי אינו זר לדרמה / מותחן היסטורי מסוג זה. "כל הכסף שבעולם" הוא למעשה סרט הדוקו-דרמה השני שסקוט יצר, כשהשני הוא "אמריקן גנגסטר" (2007). שני הסרטים דומים גם מבחינת דמויות – כלומר, שניהם סרטים ביוגרפיים על אנשים עוצמתיים מאוד, שחייהם נחקרים בעדשת אותו ז'אנר. "כל הכסף שבעולם" הוא מותחן דרמטי מוצק, הפועל לא מעט על פי דמיונו של הבמאי ועל כן לא נאמן במאה אחוזים לביוגרפיה של ג'ון פול גטי.

"כל הכסף שבעולם": כריסטופר פלאמר כאיש העשיר בעולם

"כל הכסף שבעולם" נכתב על ידי התסריטאי דייויד סקארפה (גרסת 2008 ל-"כשהעולם עמד מלכת"), ומבוסס על ספר ביוגרפי של ג'ון פירסון משנת 1995. עלילת הסרט קופצת בזמן כבר בהתחלה – כדי להסביר את האופן שבו גטי עשה את הונו, וכיצד נכדו – ג'ון פול גטי השלישי, הפך לחלק חשוב בחייו – אולם מכאן מתפתח הסיפור באופן ליניארי, כלומר מרגע חטיפתו של גטי הצעיר. רוב הפיתולים העיקריים של העלילה מעניינים מספיק כדי ליצור תחושת מתח, אפילו עבור אותם צופים שמכירים את עובדות הסיפור האמיתי, כפי שהתרחש בפועל. למרבה הצער, על אף הסקרנות והרלוונטיות של הסיפור, אף לימינו, "כל הכסף שבעולם" לא מעמיק מספיק לתוך אופי הדמויות בסיפור (כמו למשל, ג'ון פול גטי ג'וניור – אביו של הילד, ומדוע השתנו סדרי העדיפויות שלו בחיים).

כריסטופר פלאמר ("צלילי המוזיקה", "אני זוכר"), כפי שכולם כבר בוודאי יודעים, הובא במיוחד לסרט ברגע האחרון לצורך צילומים מחדש, כדי להחליף את הכוכב המקורי של הסרט, קווין ספייסי, בעקבות סדרת האשמות על שערוריות והתעללויות מיניות. פלאמר מסייע לחשוף באופן מלא את גטי המבוגר, והופעתו המצוינת מונעת מן הדמות להצטייר כקריקטורה של איש זקן, נרגן או קמצן. "כל הכסף שבעולם" אמנם אינו מרחיק לכת עד כדי להסביר את הסיבות מדוע גטי מתנהג באופן שהוא מתנהג, וגם לא מדוע או איך איש העסקים איבד את נשמתו כלפי הסובבים אותו.

בכל אופן, "כל הכסף שבעולם" הוא דבר ראשון ומעל הכל מופע ראווה של פלאמר כגטי, מאשר יתר השחקנים המגלמים דמויות מובילות. מישל ויליאמס("האמן הגדול מכולם") מביאה כבוד וחוכמה שקטה לתפקידה כ-גייל האריס, במיוחד בסצינות שבהן היא נאלצת להעמיד פנים כמנומסת ולפנות אל האנושיות של גטי למען בנה, ולא להגיב בכנות לאנוכיותו של האדם ולעיתים קרובות התנהגותו האכזרית. מארק וולברג ("אסון בלב ים") גם בתפקיד מוצק, שבו הוא מגלם אדם עם הרגליים על הקרקע, אשר אף דבק בקוד מוסרי / אתי משלו. דמותו של צ'ארלי פלאמר (ללא קשר לשחקן המגלם את סבו על המסך) פחות מפותחת כגטי השלישי, אם כי הסרט לוקח את הזמן כדי להציג אותו כאדם אינטליגנטי בזכות עצמו. מעבר לארבעת תפקידים מובילים אלו, השחקן הצרפתי רומן דוריס ("צל הימים") מקבל תפקיד משמעותי כסינקוונטה, אחד מן החוטפים של גטי, אשר באופן בלתי צפוי יוצר קשר עם בן הערובה הצעיר.

מנקודת מבטו של הבמאי, סקוט ומשתפי הפעולה הקבועים שלו, כולל הצלם – דריוס וולסקי ("להציל את מארק וואטני", "על חבל דק"), והמעצב האמנותי – ארתור מקס ("גלדיאטור") – מצליחים להפוך את עולמו של גטי למפואר ומכובד, אך במקום לסנוור, הם משתמשים בצבעים עמומים ובצללים כבדים. "כל הכסף שבעולם" מבטא את אי-הנעימות של הסיפור ואופי הדמויות באמצעים חזותיים, ומסתמך במידה רבה על תאורה מדכאת, ומדגיש את הפרטים הלא מחמיאים של האנשים והמקומות בכל סצינה (במיוחד במהלך קטע מחריד במיוחד). יש מספר רגעים בהם הסרט גס מבחינת עריכה או זוויות צילום, אולי כיוון שסקוט מעט מיהר להפקת סרטו הבא. עם זאת, כשזה נגע לשלב הצילומים מחדש של פלאמר לסרט, השילוב שלו בעלילה ומבחינה חזותית נעשו באופן מושלם וללא רבב.

ככלל, "כל הכסף שבעולם" הוא יצירה מושלמת לעונת הפרסים המתקרבת, למרות שקשה לכנותו כגרסה המודרנית ל-"האזרח קיין", כפי שהוא כנראה שואף להיות. לאוהדי פלאמר, ולאלו הרוצים לראות אותו בסרט שעושה שימוש נכון בכל יכולות המשחק שלו, כדאי לצפות בסרט על המסך הגדול. בהחלט מגיע לסקוט ולצוות הקולנועי שלו את כל הכבוד, בהחלפת השחקן הראשי בסרט באופן כה מרשים – חודשיים לפני הפצתו בבתי הקולנוע. עם זאת, בימים אלו עומדת לצאת גם סדרת טלוויזיה של רשת FX בבימויו של דני בויל ("טריינספוטינג"), המכונה "Trust", אשר תתמקד בגטי ובמשפחתו במהלך שנות השבעים – ובוודאי נוכל להשוותה מבחינת אופי דמויות וקווי עלילה.

XXX