שיגעון של איש אחד

עומר אריאלי מנצח על מקהלת האופרה הירושלמית, המקהלה הקאמרית הירושלמית "אורטוריו" ועל התזמורת הסימפונית אשדוד בביצוע "חליל הקסם", בבימויה של מוניקה וייצפלדר, תיאטרון ירושלים, 30.12.2017

Print Friendly

המנצח עומר אריאלי, מנהלה המוזיקאלי של האופרה הירושלמית  ומי שהיה יד ימינו של קולין דייויס בארנה די ורונה ובלה סקאלה והיה עוזר מנצח של אבאדו ושל פאול גולדה — חלם עם עלותו ארצה להקים אופרה גם בבירה הירושלמית. כנגד כל הסיכויים ועם תקציב דל של תרומות הצליח אכן להקים אופרה בירושלים. אמש העלתה האופרה הירושלמית את "חליל הקסם" בביצוע מלא חן וקונדסות מוצרטית.

     המנצח עומר אריאלי הצליח לייסד אופרה בירושלים, תמונה של אלעד זיגמן

המנצח עומר אריאלי הצליח לייסד אופרה בירושלים, תמונה של אלעד זיגמן

מי שגנבו את ההצגה כבר בפתיחה היו שלושת הגבירות/המכשפות – הסופרן מימה מילוא וזמרות המצו סופרן נועה הופ ואנה פשס. לא רק בעליצות שירתן הזכה אלא בעיקר בקונדסות השובבה של משחקן. תלבושותיהן העליזות עוצבו בהומור רב על-ידי שירה וייז כקונוסים משולשים. לראשן חבשו פאות מסולסלות עליזות.

                       שלושת הגבירות, תמונה של אלעד זיגמן

שלושת הגבירות, תמונה של אלעד זיגמן

 לטנור סמיון בולינסקי בתפקיד טמינו היה קול צלול, אך מי שהאפיל על דמותו והפך לכוכב הראשי של האופרה בזכות כישרון משחקו ושירתו היה דווקא פפגנו – הבריטון שמואל ברלד שגילם את תפקידו בכישרון משחק כובש ובשירה משוחררת.  גם הטנור ז'אן-כריסטוף בורן היה מרשים בתפקיד מונסטאטו.

ללא ספק תרמו התפאורות שעיצבה אנה זיו ביותר מקורטוב של חסכנות תמציתית שדווקא קלעה למטרה, כמו גם התלבושות הססגוניות שעיצבה שירה וייז, לחידוד הפן הקומי באופרה בופה "חליל הקסם". כבר בפתיחה קידמה את קהל הצופים תמונת ה"יער המכושף" – או בתרגום חופשי, –  עציצים קטנים בקופסאות קרטון זעירות אותם "השקה" טמינו. אחד הקטעים המרהיבים היה תהלוכת החיות – הג'ירפה, הזברה, האנפה — אי-אפשר היה שלא להתגלגל מצחוק למראה. הן המתינו מלאות תקווה למפגש בין טמינו לפמינה.

                       תהלוכת החיות המשעשעת, תמונה של אלעד זיגמן

תהלוכת החיות המשעשעת, תמונה של אלעד זיגמן

את שלושת המלאכים גילמו בובות בד שנישאו ע"י דמויות צללים עוטות שחורים. על המסך הוקרנה תמונת העץ עליו תכנן פפגנו לתלות את עצמו ולשים קץ לחייו. אך איש לא חרד לגורלו באווירת העליצות ששרתה על האופרה. בתום האופרה החזיקו "הכוהנים" בידיהם פירמידות נייר זעירות וכך קיבלה הכניסה מלאת היראה המצמררת ל"מקדש התבונה" משמעות קומית חדשה. מלכת הלילה – הסופרן ויקטוריה וורגה –  התקשתה להעפיל לגבהי תפקידה התובעני ולא עוררה רגשות פחד וחרדה.

                          מלכת הלילה, תמונה של אלעד זיגמן

מלכת הלילה, תמונה של אלעד זיגמן

למרות שהתזמורת והסולנים לא היו תמיד מתואמים שרתה על כלל הביצוע אווירה של צהלה רבתי. זאת בזכות המשחק המצוין והשירה הכובשת של פמינה – זמרת הסופרן המעולה נעמה שולמן – ואהובה טמינו – הטנור סמיון בולינסקי, שהיטיב לשיר את תפקידו. לבס דניס סדוב בתפקיד זרסתרו הייתה נטייה לשיר כלפי פנימה.

הייתה זו הפקה מלאת קונדסות מוצרטית ומלוטשת בכל הפרטים הקטנים של הבימוי, התפאורה והתלבושות. לרגע קט שכחנו שעצם העלאת האופרה בירושלים – היא בגדר נס ופרי מאבק עיקש של המנצח עומר אריאלי – יליד פירנצה שהשתוקק לייסד אופרה גם בבירה.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>