אסי דיין הכי קרוב לעצמו

"ד"ר פומרנץ" אינו סרטו הטוב ביותר של אסי דיין, אבל הוא הסרט הכי אישי שלו: אותנטי, מיוסר, אירוני, פיוטי, מצחיק ועצוב. לא מומלץ לאנשים רגישים במיוחד. >> [rating=4] הצעה שקשה לסרב לה. דיין ורבקה מיכאלי  אני לא מקנא באסי דיין. כדי ליצור סרט כמו …

Print Friendly

"ד"ר פומרנץ" אינו סרטו הטוב ביותר של אסי דיין, אבל הוא הסרט הכי אישי שלו: אותנטי, מיוסר, אירוני, פיוטי, מצחיק ועצוב. לא מומלץ לאנשים רגישים במיוחד. >>

[rating=4]

הצעה שקשה לסרב לה. דיין ורבקה מיכאלי

 אני לא מקנא באסי דיין. כדי ליצור סרט כמו "ד"ר פומרנץ" הוא אינו יכול לברוח מעצמו. דיין כתב את התסריט, ביים וגם משחק בתפקיד הראשי. מעולם דיין לא היה כל כך קרוב לעצמו כמו בסרט הזה.

גם וודי אלן כותב סרטים שעוסקים מקרוב בחיים שהוא מכיר. אבל אלן יודע לשמור על מרחק מסוים ואפילו על ניכור. אלן לא "מתלכלך" בסרטים שלו. הוא מביט עליהם מהצד, באירוניה. אחרת היה מתקשה מאוד לשמור על שפיותו כאדם וכיוצר.

כל יוצר רצוי שייקח מרחק מסוים מיצירתו. במקרה של אסי דיין היטשטשו לחלוטין הגבולות. אין פילטר בין חייו במציאות לבין חייו בסרט. דיין, בעצם, חי בסרט, תרתי משמע.

כל ההקדמה הזאת נכתבה כי "ד"ר פומרנץ" הוא סרט אותנטי. נוגע. מיוסר. פתטי. מצחיק. עצוב. לעתים פיוטי. הוא אסי דיין, נכון לעכשיו. דיין עוסק במוות בחיי היומיום שלו וכך גם בסרט. כמעט אמרתי מתפלש במוות.

ואולי דיין, בעצם, מתעתע בכולנו והוא צוחק על המוות ומתגרה בו כדי להיאחז בחיים? בכל מקרה "ד"ר פומרנץ" אינו סרט קל לצפייה. לא מומלץ לאנשים רגישים במיוחד.

אסי דיין הוא גאון. מגדולי יוצרי הקולנוע שקמו כאן. אם ישראל הייתה מדינה שמכבדת ומוקירה את יוצריה, דיין היה מקבל כבר מזמן את פרס ישראל.

ועדיין לא כתבתי על עלילת הסרט. הסיפור פשוט: דיין הוא ד"ר יואל פומרנץ, פסיכולוג שעייף מהחיים, גבר מת מהלך, שיום אחד מפוטר מעבודתו במוקד שמפעיל טיפול נפשי אקספרס. ואז, אחד ממטופליו הפרטיים מתאבד בקפיצה ממרפסת דירתו של ד"ר פומרנץ בקומה ה-12 בבניין ברמת אביב.

הפסיכולוג מחליט להפוך את האירוע הטרגי לעסק מכניס, והוא מציע למטופליו, מתאבדים פוטנציאליים, לקפוץ מהמרפסת אל מותם – תמורת אלפיים שקלים. כך הם יפתרו את בעיותיהם הנפשיות והוא יפתור את בעיות הפרנסה שלו. הצעה שקשה להם לסרב לה. וכך, אחד אחרי השני, גברים הולכים לאיבוד דרך המרפסת של ד"ר פומרנץ, וגם אישה אחת.

משחק רגיש ונוגע ללב. הנגבי

מלבד דיין מופיעים בסרט רבקה מיכאלי, שמיל בן-ארי, שלמה בר-שביט, יוסף כרמון, שלמה וישינסקי, צופית גרנט, אושיק לוי, לוסי דובינצ'יק ומיכאל הנגבי בתפקיד בנו הפגיע והאובססיבי של דיין. הנגבי מפתיע במשחק רגיש ונוגע ללב והוא, אולי, השחקן הבולט ביותר בסרט, מלבד דיין.

מעבר לסיפור המסגרת "ד"ר פומרנץ" הוא סרט שעוסק במשמעות החיים, האם יש משמעות לחיים ושל מי החיים האלה, לעזאזל. שאלות גדולות, שמעסיקות יוצרים גדולים. דיין אינו מתיימר להתעמק בנושא. הוא רק נוגע בו. וכאן, בעיקר, מתבטאת חולשתו של התסריט.

יש בסרט רגעים נדירים שבהם דיין שובר את השיאים של עצמו בטקסט מבריק ואירוני. חבל שרגעים אלה מעטים מדי. וברגעים אחרים, שבהם המצלמה מתקרבת לפניו של דיין, אנחנו מגלים שוב את אסי דיין, הצבר יפה התואר.

"ד"ר פומרנץ" אינו סרטו הטוב ביותר של דיין, אבל זהו הסרט הכי אישי שלו, שבו הוא מספר לנו סיפור על עצמו. על עצמנו. מומלץ בעיקר לאוהבי אסי דיין.

עוד בתרבות: סקורסזה מאוהב, הוגו מאכזב

וגם: אם תרצו אין זו אהבה

ועוד: השיר שלנו באירוויזיון, השמעת בכורה

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.