Skip to content

"על מי ועל מה" בתיאטרון חיפה: אלמה דישי, יש לה את זה

המחזה של איאד אקטאר נוטה לשטחיות, אבל המשחק של ארבעת השחקנים ובראשם איציק כהן ואלמה דישי, מצליח לרגש ברגעים הטובים של ההצגה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★★

יש הצגות ששווה לראות אותן בעיקר בזכות המשחק. בזכות השחקנים, שמצליחים לייצר מציאות או פנטזיה. שמצליחים לגעת בך. כזו היא הדרמה הקומית "על מי ועל מה" בתיאטרון חיפה. זהו סיפור משפחתי רגיש שמסתבך, על אהבה ופרידה, על כאב וגעגועים, ועל אבא שחושב שהוא יודע הכי טוב מה יעשה את הבת שלו מאושרת. בדרך הוא מנסה להשתלט על החיים שלה ולהחליט עם מי היא צריכה להתחתן. הכל נעשה מאהבה כמובן. זה רק עניין של זמן עד שיגיע הפיצוץ.

חומרים של כוכבת. דישי. צילום: רדי רובינשטיין

מדובר במשפחת מהגרים מפקיסטן, שחיה בארה"ב, ונעה בין שתי תרבויות, בין מסורת לקידמה, בין שמרנות לרצון לפרוץ גבולות, בין פער דורות. המחזה של האמריקני ממוצא פקיסטני, איאד אקטאר, מציג קונפליקט אמיתי, אך הטקסט נוטה לפשטנות והוא חוזר על עצמו. אין עומק שיעניק מורכבות לעלילה, והחיים, כידוע, מורכבים בדרך כלל. הבימוי של משה נאור, מלבד העבודה עם השחקנים, לא מציע פתרונות יצירתיים, והסצנות בנאליות וצפויות. נאור הולך על בטוח. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. התפאורה בסדר. גם היא צפויה.

אבל על הבמה נמצאים ארבעה שחקנים טובים, שהופכים את הסיפור המלודרמטי לחתיכת חיים. אני מתכוון למיכאל מושונוב, בתפקיד נוצרי שהתאסלם, ליסמין עיון, בתפקיד האחות הקטנה והשובבה (הכל יחסי), ובעיקר לשניים בתפקידים הראשיים: איציק כהן המשעשע והנוגע ללב בתפקיד האב המיוסר, ואלמה דישי המקסימה בתפקיד בתו הבכורה. דישי קורצה מחומרים של כוכבת וכיף לראות אותה על הבמה. יש לה את זה. גם כשהיא לא במיטבה (וכאן היא אינה במיטבה), היא כובשת.

"על מי ועל מה" היא הצגה עם פגמים רבים, אבל היא הצגה שיוצאת מהלב ונכנסת ללב, וברגעים הטובים שלה היא הצליחה לרגש אותי. לכן בשורה התחתונה, אני ממליץ.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן