Skip to content

שנינות מעודנת

דניאל כהן מנצח על "חלום ליל קיץ" על-פי מוזיקה וליברית של בנג'מין בריטן ופיטר פירס, למחזה מאת שייקספיר; בימוי – עידו ריקלין, תפאורה- אלכסנדר ליסיאנסקי, תלבושות – אורן דר, תאורה - אבי יונה בואנו, עיצוב וידיאו – נמרוד צין, האופרה הישראלית, 4.1.2018.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

דומה שבריטן עצמו היה נהנה  מהבימוי וההעמדה של עידו ריקלין בתחילת האופרה. המחזה שמושתת על דמויות מהמיתולוגיה היוונית – המלך תזאוס והמלכה היפוליטה – הופך ומתפתח בהמשך לסיפור אגדה רב דמיון עם דמויות מהמציאות הספרותית של שייקספיר רב ההומור, שלא היסס להעניק ממשות פלסטית תלת ממדית למלך הפיות אוברון, וגם לעש לילה.  באופרה כולם מככבים כדמויות גיבורים.

 הפיות ביער הופכות לכוכבות מסרט הוליוודי, צילום יוסי צבקר צילום יוסי צבקר
הפיות ביער הופכות לכוכבות מסרט הוליוודי, צילום יוסי צבקר

מה שהופך את הסיפור השייקספירי לחלום הוא המוזיקה הענוגה והעוקצנית של בריטן, שלעתים מעניקה לאגדה איכות של קורי עכביש טוויים בעידון ומלווים בצלילי פעמונייה ענוגה, ולפעמים – הופכת ל"קרבית" ומחוספסת, מלווה בכלי נשיפה מתכתיים בעלי צליל לעגני וצורם במכוון.

ההתרחשות היא לא ביער קסום ומכושף – אלא באולפן הוליוודי. פיות היער הופכות ל"מפיקות" של סרט על בעלי המלאכה המתכוננים להעלות הצגה שהופכת בעצם למחזה בתוך המחזה.

 את הקצביות התוססת של החיזיון מעניקים לו כלי הקשה מעץ, ואילו את הליריות שלו – מקהלת הילדים המצוינת מורן תחת שרביטה של שרית שטקלר. מעבר למשחק הכובש ולשירה הנקייה של הסולנים  – מהם בלטו בעיקר יוסי צברי בתפקיד פאק, וטל גנור שגילמה את תפקיד קור בדרמטיות, כלי הנשיפה מצדם הרשימו בניקיון נגינתם.

ועדיין נותרת נימה צורמת בקול הסופרן שמעצם הגדרתו צווחני בגבהים אליהם צריכה זמרת הסופרן להעפיל. ואולם עיקר ההיפוך במוזיקה שהלחין בריטן מרכות מלטפת של טנור לקולות של כלי נשיפה צורמים מוגדר בדהירת צעדים ובמעבר מפעמוניה מעודנת לקולות צורמים וחזרה שוב לפעמוניה, בה נחתם החלק הראשון של האופרה.

 בימוי מלא הומור משעשע, חלום ליל קיץ, צילם יוסי צבקר
בימוי מלא הומור משעשע, חלום ליל קיץ, צילם יוסי צבקר

הניקיון הזוהר של כלי הנשיפה  ושל שירת הסולנים הפך את הביצוע של יצירתו של בריטן להישג ייחודי לאופרה הישראלית. ועדיין – אין ב"חלום ליל קיץ" אריות קליטות או נעימות שהקהל מפזם בתום האופרה. זוהי מוזיקה שבעיקרה נועדה לאתגר ולמרוד במוסכמות. ולכן – גם החלקים ה"רכים" של האופרה בטלים בשישים לעומת הנעימות הצורמות במכוון של כלי הנשיפה ושל המקהלה.

קשה לדמיין את יופיין של ה"פיות" ביער או של השחקניות באולפן ההוליוודי.  ועם זאת – הרכות של המוזיקה, בעיקר של קטעי המקהלה, היא הדומיננטית באופרה.

 חלום ליל קיץ, הפיה מתאהבת בחמור, צילום יוסי צבקר
חלום ליל קיץ, הפיה מתאהבת בחמור, צילום יוסי צבקר

כל הכבוד לאומץ של האופרה הישראלית להעלות יצירה כה מאתגרת – ואפילו במחיר של אולם שהתרוקן לאחר ההפסקה. תחת שרביטו של דניאל כהן הצליחה האופרה – למרות אורך היריעה שנראה כמעט אינסופי  –  להבליט את הניגודים בין הנושאים הליריים לדיסוננטים ולשמור על מתח עד לאחרון הצלילים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן