Skip to content

סקר בין ישראלים ופלסטינים מעלה: ירידה חדה באמון בין הצדדים ובפתרון לשלום

סקר שנערך בקרב יהודים וערבים מישראל ופלסטינים מהגדה המערבית ועזה מעלה ממצאים קשים לפיהם הצהרת טראמפ הביאה לעליית מפלס האיבה וירידה חדה באמון בין הצדדים. פחות מחמישים אחוז מקרב הנשאלים חושב שפתרון 2 מדינות עדיין אפשרי – הסיבה: הרחבת ההתנחלויות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הקיטוב שבין הישראלים לפלסטינאים התרחב באפן משמעותי בעקבות הצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל ורוב הישראלים והפלסטינים כבר לא תומך בפתרון שתי המדינות. רוב הפלסטינים וכמעט מחצית היהודים חושבים כיום שפתרון זה אינו אפשרי. כך העלה סקר משותף – פלסטיני ישראלי רחב ידיים  שנערך מטעם מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב ומטעם המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרים ברמאללה, במימון האיחוד האירופי, משרד הנציגות ההולנדית ברמאללה ומשרד תוכנית הפיתוח של האו״ם בשם משרד הנציגות היפנית ברמאללה שפורסם היום (חמישי).
עוד עלה מהסקר כי  הצהרת טראמפ גרמה מחד לירידה בתמיכה בפתרון של שלום בקרב פלסטינים ומאידך זינוק בתמיכה במאבק חמוש. בקרב יהודים ישראלים ירד שיעור המעדיפים הסדר שלום ועלה אחוז התומכים ב ״מלחמה מכריעה״ לעומת סקר קודם שביצע מרכז תמי שטיינמץ.
מהסקר עולה גם מגמה מדאיגה והיא כי בקרב הציבור הפלסטיני גרמה הצהרת טראמפ לעליה משמעותית בתמיכה במאבק חמוש כנגד הכיבוש.

הסקר שנערך בים שלישי ה 23 בינואר 2018 –  מעלה כי רק מיעוט מקרב היהודים הישראלים ומקרב הפלסטינים (46% מכל אחת מהאוכלוסיות) תומכים ברעיון שתי המדינות כמתווה לפתרון הסכסוך. התמיכה בקרב הפלסטינים ירדה ב־6 אחוזים ‌לעומת יוני 2017, בעוד התמיכה בקרב היהודים הישראלים נשארה כמעט בלי שינוי. בקרב ערביי ישראל נרשמה התמיכה הגבוהה ביותר ברעיון, והיא עומדת על 83%.

אילוסטרציה
אילוסטרציה

כשהמרואינים נשאלו באם הם יתמכו בפתרון 2 מדינות לשני עמים אם המדינה הפלסטינית העתידית, אם תובטח הקמת מדינה פלסטינית בעל אופי דמוקרטית  ואם בתוך חבילת צעדים בוני אמון תכיר ישראל בנכבה ובסבל של הפליטים, גדל באופן משמעותי התומכים בפתרון 2 המדינות בקרב הציבור הפלסטיני. באופן דומה, יהודים ישראלים ישנו את דעתם אם ההסכם יתיר ליהודים לבקר בהר הבית. כשמוסיפים את אלה לתומכים המקוריים, מגיע שיעור התמיכה הכולל לרוב משמעותי.

מהסקר עלה בבירור כי שיעור גבוה בקרב הנשאלים אינו מאמין בהיתכנות של פתרון שתי המדינות. רוב קטן בקרב הפלסטינים (60%) ומיעוט גדול בקרב היהודים הישראלים (46%) מאמינים שפתרון שתי המדינות כבר אינו אפשרי בשל התרחבות ההתנחלויות. בשני הצדדים, כשלושה רבעים מאמינים שהסיכוי לקיום מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל בחמשת השנים הקרובות נמוך או אפסי (75% מהפלסטינים ו־73% מהיהודים הישראלים). הממצא הזה יציב מאוד.

עוד עולה מהסקר כי קיים חוסר אמון בין הישראלים לפלסטינים –  מתשובות הנשאלים עולה חוסר אמון כלפי הצד האחר ובדינמיקת סכום ־ אפס, כלומר האמונה שמה שטוב לצד האחד, רע לצד האחר. פחות מחמישית מהיהודים הישראלים סומכים על הפלסטינים, ורק 9% מהפלסטינים סומכים על היהודים הישראלים. נוסף לכך, רק 30% מהיהודים הישראלים ו־37% מהפלסטינים סבורים שהרוב בצד האחר רוצה שלום. קצת יותר ממחצית היהודים הישראלים (51%) ו־72% מהפלסטינים (כמעט שלושה רבעים) סבורים שמדובר בסכסוך סכום־אפס.

הרחבת ההתנחלויות שמה גולל על פתרון 2 מדינות

חלק גדול מהנשאלים בשני הצדדים – כמעט מחצית מהיהודים הישראלים ו־60% מהפלסטינים – סבור שההתנחלויות התרחבו במידה כזאת, עד שפתרון שתי המדינות כבר אינו ישים. רוב גדול בשני הצדדים מאמין שאי אפשר לסמוך על הצד האחר. הערכה כי אין היתכנות לפתרון שתי המדינות והיעדר אמון קשורים בצורה הדוקה להתנגדות לתוכנית. הממצאים מראים גם ירידה בשיעור הישראלים היהודים ובשיעור הפלסטינים הסבורים כי הצד האחר רוצה שלום. בסקר הנוכחי רק 26% מהפלסטינים, לעומת 45% ביוני האחרון, אמרו שצריכים להגיע להסכם שלום, ואילו 38%, לעומת 21% בסקר הקודם, בחרו באפשרות של מאבק חמוש. בקרב הישראלים, הקבוצה הגדולה ביותר (38%) בחרה שלום (עדיין מדובר בירידה לעומת 45% ביוני האחרון), בהשוואה ל־19% שבחרו "מלחמה מכרעת" בפלסטינים (ביוני האחרון, רק 12% בחרו באפשרות המלחמה).

הוספת תמריצים מדיניים הביאה חלק מהמתנגדים לשנות את דעתם, ויצרה רוב לתומכים בתוכנית המפורטת לפתרון שתי המדינות. בשני הצדדים, הבטחת אופייה הדמוקרטי של המדינה הפלסטינית העתידית, היא לבדה, שינתה את התמונה והביאה רוב לתומכים בפתרון. נוסף לכך, מיעוט גדול בקרב הפלסטינים המתנגדים לפתרון עם ישראל ישנה את דעתו אם ישראל תכיר בנכּבּה ובסבל של הפליטים. באופן דומה, יהודים ישראלים ישנו את דעתם אם ההסכם יתיר ליהודים לבקר בהר הבית. כשמוסיפים את אלה לתומכים המקוריים, מגיע שיעור התמיכה בפתרון 2 מדינות הכולל לרוב משמעותי.

חלק גדול מהנשאלים בשני הצדדים – כמעט מחצית מהיהודים הישראלים ו־60% מהפלסטינים – סבור שההתנחלויות התרחבו במידה כזאת, עד שפתרון שתי המדינות כבר אינו ישים. רוב גדול בשני הצדדים מאמין שאי אפשר לסמוך על הצד האחר. הערכה כי אין היתכנות לפתרון שתי המדינות והיעדר אמון קשורים בצורה הדוקה להתנגדות לתוכנית. הממצאים מראים גם ירידה בשיעור הישראלים היהודים ובשיעור הפלסטינים הסבורים כי הצד האחר רוצה שלום. בסקר הנוכחי רק 26% מהפלסטינים, לעומת 45% ביוני האחרון, אמרו שצריכים להגיע להסכם שלום, ואילו 38%, לעומת 21% בסקר הקודם, בחרו באפשרות של מאבק חמוש. בקרב הישראלים, הקבוצה הגדולה ביותר (38%) בחרה שלום (עדיין מדובר בירידה לעומת 45% ביוני האחרון), בהשוואה ל־19% שבחרו "מלחמה מכרעת" בפלסטינים (ביוני האחרון, רק 12% בחרו באפשרות המלחמה).

 

צילום ארכיון - ציפי מנשה
צילום ארכיון - ציפי מנשה

חבילת 9 נקודות להסכם שלום

במספר סבבי מפגשים בין פלסטינים לישראלים הושגה הסכמה סביב תוכנית לשלום חבילה בת 9 נקודות עיקריות והן: הקמת מדינה פלסטינית מפורזת, נסיגה ישראלית לקווים שלפני יוני 1967 עם חילופי שטחים שווים, איחוד משפחות בישראל של 100 אלף פליטים פלסטינים, ירושלים המערבית כבירת ישראל וירושלים המזרחית כבירת פלסטין (העיר העתיקה מחולקת בין שני הצדדים) וקץ הסכסוך והתביעות.

כשהוצגה חבילת 9 הנקודות להסכם שלום לפני צבור העונים על הסקר  עלתה התמיכה בקרב היהודים הישראלים ב־3 נקודות האחוז לעומת חודש יוני (מ־32% ל־35% כיום). לפני שנה תמכו 48% מכל הישראלים (יהודים וערבים) בחבילה, ואילו כיום תומכים בה רק 43%. 54% מהיהודים הישראלים מתנגדים לחבילה. בצד הפלסטיני צנחה התמיכה בחבילת הצעדים ליישום מ־43% ביוני האחרון ל־40% כיום. לפני שנה (דצמבר 2016) תמכו 42% מהפלסטינים בחבילת הצעדים. ההתנגדות הנוכחית לחבילת הצעדים בקרב הפלסטינים עומדת על 57%. הירידה הנוכחית בתמיכה בקרב הפלסטינים מלווה בירידה בתמיכה ברעיון שתי המדינות, ונמצאת בזיקה הדוקה להערכה כי פתרון זה ישים פחות מבעבר. הערכה זו נובעת כנראה מהודעת הנשיא טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל.

מרבית ערביי ישראלים יתמכו בפתרון קונפדרציה ישרא-פלסטינית

כדי להבין את התרחישים המועדפים על אלה שאינם תומכים בפתרון שתי המדינות, נבחנו שלוש חלופות בפניהנשאלים: (1) מדינה אחת שוויונית, (2) מדינה אחת בלתי־שוויונית (אפרטהייד), (3) תרחיש קיצוני שבו אחד הצדדים מגרש את האחר.
כשמפרידים מהניתוח את התומכים בפתרון שתי המדינות, המספר המרבי של תומכים בכל אחת מהחלופות האלה נע בין 10% ל־15% מתוך כל אחת מהאוכלוסיות. כשהופנתה לכל אוכלוסייה בנפרד שאלה על קונפדרציה בין שתי מדינות – ישראל ופלסטין, קיבלה אפשרות זו תמיכה מ־28% מהפלסטינים, 33% מהיהודים הישראלים ו־70% מערביי ישראל.

 

2 Comments

  1. נחום שחף
    26 בינואר 2018 @ 19:56

    אינשטיין הגדיר את הטירוף כניסיון לפתור בעיה בדרך שנכשלה.
    אוסלו, הבריחה מלבנון, ההתנתקות לא מספיקים לכן להבין שאינשטיין לא טעה?

  2. גורן
    26 בינואר 2018 @ 1:10

    הצהרת טראמפ הביאה לעליית מפלס האיבה וירידה חדה באמון בין הצדדים זו בדיחה? מפלס איבה היה תמיד ראה מעשי טרור שלא פסקו ואיזה אמון יש ליהודים כלפי אבו מאזן שטוען שאנחנו כאן אורחים ובעצמו מכחיש שואה ? אני חושב שאם יהיה הסדר אז נושא ההתיישבות ייפתר בצורה של שינוי והחלפת שטחים לכן נושא ההתיישבות אינו בעיה

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן