Skip to content

"ציד המכשפות" בקאמרי: מפחיד כמה שזה נכון

במציאות שבה כל מי שמותח ביקורת על השלטון נחשב בוגד, מועלה עיבוד ישראלי למחזה הקלאסי של ארתור מילר. היוצרים לא הלכו עד הסוף, אבל גם כך מדובר בהצגה עוצמתית, אפלה ומעוררת מחשבה על העולם המטורף שבו אנו חיים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★

אין זמן טוב יותר להעלות את המחזה הטעון "ציד המכשפות" מאשר בימים אלה, כאשר אנחנו חיים בעידן של שיימינג ופגיעה בחופש הביטוי, ובימים שבהם אנשים נרדפים בגלל דעותיהם ונקראים "בוגדים" רק בגלל שיש להם ביקורת על השלטון. כל זה בשם פטריוטיזם מזויף.

השתלטות אנשי דת קיצוניים על החוק ועל הדמוקרטיה. עירית קפלן ודן שפירא. צילום: ז'ראר אלון

ארתור מילר כתב את "ציד המכשפות" (שעוסק בציד מכשפות שהתרחש במאה ה-17 בעיירה קטנה בארה"ב) בזמן המקארטיזם בארה"ב, והבמאי גלעד קמחי והמעבד גור קורן התאימו את המחזה למציאות שלנו. זה לא היה קשה. הון שלטון, שחיתות, דיכוי והדרת נשים, והשתלטות אנשי דת קיצוניים על החוק ועל הדמוקרטיה.

אחד הגיבורים במחזה הוא שר ההלכה, שהוא גם שופט וגם תליין. בביצוע מעולה של אלי גורנשטיין. לא ראיתי בקהל את שר החינוך בנט או את שרת התרבות רגב, אבל ראיתי את בני דמותם על הבמה. וגם דמויות של רבנים קיצונים, שמשחיתים את הדת ומצפצפים על החוק, רק בגלל תאוות שלטון. טובים גם דן שפירא (שנוטה לצעקנות יתר) בתפקיד הראשי, עירית קפלן, איתי טיראן, נטע גרטי, הילה הררי ומרים זוהר.

התפאורה הדומיננטית של ערן עצמון מורכבת מחומות בטון בנוסח חומת ההפרדה, והמוזיקה הנפלא של אמיר לקנר מוסיפה עוד יותר דרמטיות לסיפור.

דיכוי והדרת נשים. צילום: ז'ראר אלון

אפשר ורצוי היה להנגיש עוד יותר את הסיפור למציאות הישראלית, ואז המחזה היה הופך לחומר נפץ פוליטי ואמנותי. כפי שהוא מוצג עכשיו, המסר ברור, אבל אינו בוטה מספיק. העלילה קצת ארוכה ולעיתים מאבדת פוקוס, אבל בסך הכל "ציד המכשפות" היא הצגה עוצמתית, אפלה ובעיקר מעוררת מחשבה על העולם המטורף שבו אנו חיים. זו אינה הצגה קלה, אבל היא בהחלט חוויה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן