ארגון האו״ם הזהיר היום (שלישי) כי דלק החירום למתקנים חיוניים בעזה עתיד לאזול תוך עשרה ימים וכי יש צורך דחוף בתמיכת תורמים כדי למנוע ממשבר האנרגיה להוביל לקטסטרופה הומניטרית. בשנה האחרונה גוברים הקולות במערכת הביטחון הישראלית שמתריעים כי המשבר ההומניטרי שהולך ומחמיר בעזה עלול להוביל לעימות צבאי, או לחילופין למצב שבו ישראל תיאלץ לקבל את האחריות על סוגיות תשתית אזרחיות ברצועה, זאת כדי לא להוביל לקריסה מוחלטת.

משבר האנרגיה המחריף מיום ליום  מחדד את הטענות כי הרצועה עומדת לפני קריסה מֹוחלטת שתוסיף את ארגוני החמאס והאחרים המצויים ברצועה להחריף את פעולות הטרטר כנגד ישראל.

גם הרשות הפלסטינית תורמת לכך לא מעט  למעט ההחלטה של אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית  לחזור ולשלם לישראל כדי שזו תשיב את מכסת החשמל למצב שהיה טרם הטלת הסנקציות.
מצרים – שושבינת הפיוס האחרון בין החמאס לפת"ח – ממשיכה לשמור על מעבר רפיח סגור ונעול, על אף הסכמת והעברת האחריות על המעברים מהחמאס לידי הרשות הפלסטינית. במעבר ארז, נכון להיום עוברים אנשים מעטים בלבד, כמעט יחידי סגולה, ואילו מעבר כרם שלום הופך להיות עמוס פחות ופחות בשל העובדה שההזמנות מעזה הולכות ופוחתות בעקבות המשבר הכלכלי. היום יצאה שביתת סוחרים עזתים בו מחו על המצב ההולך ומדרדר. הציבור בעזה הפסיק את קניותיו בהיעדר תעסוקה ושכר. כמות הסחורות שעוברות מישראל לרצועה פחת מחמישים אחוז. הסוחרים פשוט מזמינים פחות.

נכון להיום האו״ם נעזר בתמיכת תורמים כדי לתאם משלוחי דלק חירום להפעלת גנרטורים המשמשים כגיבוי וכלי רכב, וכך נשמרת רמה מינימלית של שירותים מצילים חיים בתחומי הבריאות, המים והתברואה, נוכח המחסור הקשה בחשמל ברצועת עזה הנצורה. נכון לעכשיו, כמעט שני מיליון תושביה הפלסטינים של עזה, שיותר ממחציתם ילדים, מקבלים חשמל למשך לא יותר משמונה שעות ביום.

על פי נתוני האו"ם ב־2018 דרושים 6.5 מיליון דולר לאספקת 7.7 מיליון ליטר דלק חירום. מדובר במינימום הדרוש למנוע את קריסת שירותים; לתפקוד מלא של מתקנים חיוניים דרושים 1.4 מיליון ליטר בחודש, שעלותם כ־10 מיליון דולר בשנה. נכון לעכשיו נשקפת סכנה לשירותי חירום ואבחון כגון מכשירי אם־אר־איי, סי־טי ורנטגן, יחידות טיפול נמרץ וחדרי ניתוח ב־13 בתי חולים ציבוריים; כ־55 אגני שפכים; 48 מתקני התפלה; ויכולת איסוף האשפה.

לדברי רוברטו ולנט, המתאם ההומניטרי בפועל לשטח הפלסטיני הכבוש, "תמיכה מידית של תורמים דרושה בדחיפות, כדי להבטיח לפלסטינים חלשים ופגיעים בעזה גישה לשירותי בריאות, מים ותברואה מצילי חיים". לדבריו, "בתי חולים כבר החלו להיסגר. בלי מימון ייאלצו ספקי שירותים נוספים להקפיא את פעילותם בשבועות הקרובים, והמצב יידרדר באופן דרמטי, תהליך שעלולות להיות לו השלכות על כלל האוכלוסייה. אסור לנו לאפשר את זה."

המצב הנתון בעזה וגלגול האחריות לפתרון הבעיה מגורם אחד למשנהו משאיר בסופו של יום את ישראל לבדה ובעל כורחה על המגרש. הליך הפיוס בין פתח לחמאס נמצא במשבר עמוק שכבר הופך לאיטו לקיפאון, ולא נראה שאף אחד מהצדדים מתכוון להגיע לפשרה.

אונר"א, שמאכילה קרוב למיליון פיות ברצועת עזה, עומדת לפני משבר עמוק עקב קיצוץ חד בתקציבה שהגיע בעקבות החלטת הנשיא טראמפ ולא ברור כיצד תתעדף את הפרויקטים שלה בכל האזור ובאיזו מידה תיפגע מכך הרצועה.

ליברמן: "אצל מנהיגי החמאס יש חשמל 24 שעות. המצב ברצועה אומנם קשה, אבל אין שם משבר הומניטרי"
שר הביטחון אביגדור ליברמן צייץ לפני מספר ימים כי למרות  שהמצב בעזה קשה מנשוא, עזה איננה עומדת לפני משבר הומניטרי. אתמול, בפתח ישיבת סיעת ישראל ביתנו, התייחס השר ואמר לגבי המצב בקרב האזרחים בעזה: "חמאס הוציא ב-2017 כ-260 מיליון דולרים בהתעצמות, ולא היה מוכן להוציא שקל אחד עבור האוכלוסייה. אצל מנהיגי החמאס יש חשמל 24 שעות. המצב ברצועה אומנם קשה, אבל אין שם משבר הומניטרי. מי שמוסמך לקבוע אם יש משבר כזה הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים, יואב (פולי) מרדכי".

ליברמן הוסיף: "יש הידרדרות ברמת השירותים. גם בכנס בבריסל לפני כשבוע לא דובר על משבר הומניטרי. חמאס לא רוצה לקחת יותר אחריות על הרצועה, הרשות פלשתינית לא מסכימה לקחת אחריות כי החמאס לא מאפשר לה לשלוט על המיסים. אנחנו לא אחראים לזה. מי שחושב שאנחנו צריכים לממן את הפתרון באמצעות מיסים, טועה".

ליברמן שלח מסר ברור לארגון: "חמאס מנסה למנף את המצב לטובתו והוא בטוח שישראל תמצמץ ראשונה. אני מציע שכולם יירגעו. צריך לטפל במצב עם קור רוח ובעזרת עצבים מברזל. כל מי שרוצה להוביל בעזה פרויקטים אזרחים מוזמן. אנחנו לא נדבר על שיקום לפני שתהיה התקדמות בנושא השבויים והנעדרים, זה לא מוסרי לעבוד אחרת. פדיון שבויים זה ערך עליון. מבלי שתהיה התקדמות בנושא, אסור לנו להתקדם בכל היוזמות ברצועה. אני מתנגד לשיקום ללא פירוז של הרצועה. לדעתי ב-2018 תקציב החמאס יגדל הרבה מעבר ל-260 מיליון דולרים".

מגפון ביקש את תגובת שר הביטחון למצב הנוכחי ונענה כי את השאלה יש להפנות למתפ"ש (מנהלת תאום פעולות הממשלה בשטחים) לאור  קביעתו כי "מי שמוסמך לקבוע אם יש משבר כזה הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים".
שר הביטחון אמר לא פעם כי מדיניות ישראל נכון להיום היא כי הממשלה משאירה את המצב בעזה כשהיא מאפשרת לעזה לצוף מעל קו המים, אך לא יותר מכך.
ליברמן הודה והוסיף בישיבת סיעתו: "יש הידרדרות ברמת השירותים. גם בכנס בבריסל לפני כשבוע לא דובר על משבר הומניטרי. חמאס לא רוצה לקחת יותר אחריות על הרצועה, הרשות פלשתינית לא מסכימה לקחת אחריות כי החמאס לא מאפשר לה לשלוט על המיסים. אנחנו לא אחראים לזה. מי שחושב שאנחנו צריכים לממן את הפתרון באמצעות מיסים, טועה".
אך כל מי  שמבקש להבין את המצב לאשורו יכול היה לפתוח בסוף השבוע שעבר את העיתון הבינערבי "אל-חיאת" ולקרא שם את הכותרת הראשית שבה נכתב כי "עזה מתכוננת למלחמה (עם ישראל) בתוך ימים".