האלכימיה של המילים השרות – מילים וצלילים עם צרויה להב ומאיר גולדברג

איך שיר נולד? איך מחברים מילים למנגינה? איך נוצר להיט?… והאם פזמונאות היא שירה? ספרות? או תרבות פופולרית?…
על שאלות אלה ואחרות ישוחחו צרויה להב מחברת הלהיטים "רומיאו", "דרך המשי", אף אחת", "שרה ברחובות", "ימי התום", "פרח" ומאיר גולדברג כותב "זן נדיר", "אימפריות נופלות לאט", "ארץ קטנה עם שפם", "מה שאת אוהבת" – בערב שעוסק במילים וצלילים ובאלכימיה ביניהם . את המופע ילווה בשירה ונגינה כפיר בן ליש.
המפגש המחשמל הזה ייערך בבית היוצר בתל אביב, ביום שלישי, ה-27 פברואר, 2018

Print Friendly

צרויה להב ומאיר גולדברג בין היוצרים המובילים בכתיבת שירים בארץ חוברים במפגש מרתק עם הרצאה נדירה על הקסם שנוצר שבין המילים והצלילים, והכישוף שמוליד להיטים ושירים ופזמונים בלתי נשכחים.

צרויה להב ומאיר גולדברג במופע האלכימיה של המילים השרות. צילום: אילן בשור ויוסי שלו

בערב, שנקרא "האלכימיה של המילים השרות",  מזמינים להב וגולדברג יוצרי הקלאסיקות במוזיקה הישראלית לחווייה שמנסה להסביר איך יוצרים מילים שנטמעות במנגינה, ואיך מטביעים בתודעה הקולקטיבית הישראלית מילים שמצליחות לגעת. צרויה להב שכתבה את:  "דרך המשי", "שרה ברחובות" בביצוע ריטה, "פרח" – בביצוע גידי גוב, ובביצוע יהודה פוליקר, "רומיאו" – בביצוע יהודית תמיר ולחן יהודה פוליקר, "תפילות הילדים" – בביצוע ריקי גל מילים של להב יחד עם שבא סלהוב, שהלחין יהודה פוליקר, ומאיר גולדברג עם "זן נדיר", ו"ארץ קטנה עם שפם" שכתב לקורין אלאל, ו"מה שאת אוהבת" לגלי עטרי, חושפים בהרצאתם מה נותן את האנרגיות המהפנטות לשירים.

איך כותבים שיר?…  מה הופך שיר ללהיט? האם יש אלכימיה למילים ומנגינה? מה מייחד את זָן השירה הספציפי הזה מסוגי שירה אחרים? למה כתיבת שירים ששרים אותם נחשבת פחות בממסד הספרותי, ומדוע היא פופולארית יותר? מה אומרת הזכייה של בוב דילן בפרס נובל לספרות על סוג הכתיבה הזה? -  את התשובות לשאלות אלה ואחרות ניתן יהיה לשמוע במפגש עם צרויה להב ומאיר גולדברג שידברו על האמנות הייחודית של כתיבת טקסטים להלחנה.

בערב ידברו השניים על החיבור הייחודי בין אמנות של בודדים לרגש הנוגע בהמונים.  בין השאר יגעו במפגש גם ב"פרובלמטיקה" של הנשים כותבות השירים המושרים בעברית: החשש מהבעת מרדנות, מיניות והתנגדות, כמו גם הדָרת נשים שרות כתופעה הולכת וגוברת, לעומת כוחה של השירה המושרת לקרב לבבות בתפילה חילונית. הבולטים מבין אלה שכותבים אותה הם מי שיש להם אומץ לאמירה אישית, שלא פעם הולכת כנגד המוסכמות החברתיות.

להב וגולגברג, שניים מטובי הכותבים של טקסט מושר בישראל, יוצרים ערב יוצא דופן של דיבור על שירים שכולנו מכירים,אשר מתנגנים בלי הרף בפינו. הם מסבירים, מספרים ומגלים את הסודות והיסודות שמאחורי הלהיטים הגדולים שכתבו, אשר הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית.

אלכימיה בצבעים

המפגש אלכימיה בלבן הוא הרצאה ראשונה בסידרה. המפגשים הבאים יוקדשו לצבעים אחרים ולנושאים מגוונים ביצירת המילים המושרות. אלכחמיה בלבן על הדף הלבן ואלכימיית המילים השרות, אלכימיה בירוק  על שירים פוליטיים וחברתיים, אלכימיה באדום על נשים כותבות, אלכימיה בכחול על שירי אירוטיקה וסקס,  אלכימיה בחום על שירי הארץ אלכימיה בצהוב על קנאה וחולשות אנוש אחרות, אלכימיה בסגול על אהבה, יחסים ואינטימיות. אלכימיה בשחור על אנשים שאוהבים שירים עצובים, ואלכימיה בקליידוסקופ על אלכימיה ארס פואטית.

כמה מילים על צרויה להב

tzla-sg-alchem-

צרויה להב עטיפת האלבום של דיסק הבכורה 'לא אותה אני'

 

צרויה להב, שהוגדרה כמשוררת רוק, נולדה בקיבוץ אילת השחר.  את הקריירה המוסיקלית שלה היא התחילה בלהקה הצבאית צוות הווי חטיבת הצנחנים, שם היא פגשה את לואי להב , אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל, ונישאה לו. לאחר השירות, הזוג נסע לארצות הברית, ושם להב שרה וניגנה בכינור בלהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין, בהופעות ובאלבומים שונים.  עם חזרתם לישראל, תרמה להב את נגינתה לאלבום סוף עונת התפוזים של להקת תמוז.

ספר השירים של צרויה להב ונציה היא לא מקום אמתי.

לאחר גירושיה למדה להב משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בלוס אנג'לס, ועם שובה לישראל השתתפה כשחקנית בכמה הצגות תיאטרון בארץ. בתחילת שנות השמונים היא הייתה חברה בלהקת הברירה הטבעית.

צרויה להב שלחה ידה גם בשירה. השירים שלה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב המוזיקאים והמבצעים בישראל. ביניהם: רמי קליינשטיין, שהלחין וביצע את "הים כבר לא", "על הגשר הישן", "תשארי עוד קצת" וכן עבור  ריטה "חמצן", "ימי התום", "לאלף נמר", "שרה ברחובות". גם יהודית רביץ שהלחינה את "דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים". עוד ביצעו משיריה מאיר בנאי, דויד ברוזה, גידי גוב, ריקי גל, יהודה פוליקר ואחרים. בשנת 2003 הוציאה להב אלבום בשם "הים כבר לא", ובו 16 מן השירים שכתבה במרוצת השנים. להב השתתפה להב בכתיבת רוב שירי אלבומה של דנה ברגר  "יום יום", ושימשה כעורכת טקסט, וכתבה יחד עם יהודה פוליקר חלק משירי האלבום  "כל דבר מזכיר לי" .

כתיבתה הספרותית זכתה להערכה ולהוקרה. ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה"  המבוסס על סיפורו האמיתי של אריה בן-פלאי, שילדותו עברה עליו בהולנד בתקופת השואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי, בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות והספורט ובפרס יד ושם למפעלים חינוכיים לשנת תשס"ב, על כתיבת ספר לילדים ולנוער בנושא השואה.

ספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו"  זכה בפרס אקום לשנת 2005. את ספר השירה שלה "ונציה היא לא מקום אמתי: שירים, 1980–2011 "  היא הוציאה ב- 2013 בהוצאת עם עובד.

בשנת 2011 הוענק לצרויה להב פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחברת. להב מלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.

כמה מילים על מאיר גולדברג

מאיר גולדברג שנולד בגבעתיים החל לכתוב שירים כבר בגיל 6. הזמרת המוכרת הראשונה שאיתה עבד היא יעל לוי לה כתב את השיר "לך לאן שתלך". לקורין אלאל הוא כתב כמה מלהיטיה הגדולים, בהם: "זן נדיר", "ארץ קטנה עם שפם" ו"התעשייה האבירית", שאת שלושתם הלחינה אלאל. לרמי קליינשטיין לו כתב את "ילד אחר", "אין כמוה", "תינוקי. לגלי עטרי הוא כתב את "מה שאת אוהבת", "ערמונים מהאש", לדודי לוי את "דוד", "כל הזמן שבעולם", "מלאך", "אם ארצה", לנתן סלור את "ילד עם קוף", "מאושרים הכונו", "איפה אתה", "עצים חולמים יותר", "רגל על רגל", ולדנה ברגר את "בומביי", "2007".

מאיר גולדברג אלבום אוסף שירים

בשנת 2003 פתח גולדברג סדנת פזמונאות עם חברו הזמר דן תורן, שגם לו כתב שירים רבים, בהם "אימפריות נופלות לאט". באותה שנה הוציא גולדברג אלבום אוסף של שיריו, שנקרא "מילים: מאיר גולדברג". בעקבות האלבום הועלה בבארבי תל אביב מופע מיוחד של שיריו הגדולים שבוצעו על ידי אמנים איתם עבד.

השירים שבאלבום : זמרים ישראליים שרים מאיר גולדברג

בשנת 2005 זכה גולדברג בפרס שרת החינוך לתמלילן השנה. הוא כתב יחד עם הראל סקעת את השיר "ציפור" לאלבום "דמויות" שהוציא סקעת ב-2009. מאיר גולדברג זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים ע"ש אהוד מנור בתחום הזמר העברי לשנת 2012.

Print Friendly

על אודות סיגל גליל

סיגל גליל היא חוקרת פילוסופיה, אמנות ותרבות, מומחית לואן גוך ולברוך שפינוזה, תרבות יפן, והציירים האימפרסיוניסטים. בין מסעותיה בזמן וברוח בדגש אמנות ופילוסופיה, היא חיפשה את ואן גוך ביפן, יזמה והדריכה טיול שורשים בהולנד בעקבותיו, וביקרה והדריכה במוזאונים הגדולים והחשובים בהולנד בתערוכות הקשורות בו. גליל, היא יוצרת רב-תחומית, שמצלמת וכותבת על ספרות ועל מחול, על אדריכלות ותיירות. היא חובבת טיולים נלהבת. היא לימדה כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ תקשורת, אמנות ותרבות יפן. בהרצאותיה, במאמרים ובתוכניות הרדיו הדוקומנטריות שלה היא מנסה לחשוף חוטים סמויים המחברים בין אמנות, תרבות, תקשורת, פילוסופיה וחוויות הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, מוזיקה, סיפורים ושירים, ספרות, פנאי, שירה, שירה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.