שלוש פעמים בשבוע, ולפעמים יותר, יוצאת הקהילה הכורדית לרחובות מארסיי להפגין, לדרוש את שחרורו של עבדאללה אוצ'לן ולמחות על הטבח שמבצע צבא טורקיה באזרחים כורדים בערים השונות (אפרין, נכון להיום). גם אתמול הם יצאו לרחובות. מדי כמה שבועות מצטרפים אליהם רבים מאנשי השמאל. אבל מי יכול להפגין שלוש פעמים בשבוע?

יש משהו בדרישה לשחרור אוצלן שהיה מנהיג ה- PKK היא המחתרת הכורדית, שמעקר את כל ההפגנות הללו. זה לא שאוצ'לן איננו ראוי לשחרור, אלא שלטורקים המחזיקים בו, והוא נעצר ונשפט כטרוריסט. הוא אכן הנהיג ארגון שפעל בדרכי טרור, אם כי, מן הסתם, יש לזכור שכל מנהיגי ארגוני השחרור והעצמאות למיניהן ברחבי העולם וזה כולל את המחתרות היהודיות טרום קום מדינת ישראל, כולם הוגדרו כטרוריסטים. לטורקים אין שום תכניות לשחרר אותו ואיש לא יפעיל עליהם לחץ. בדיוק בגלל טענת "הטרוריסט" שבמבחן התוצאה, די קשה להתכחש לה. אוצ'לן לא ישוחרר, אבל המחאה הכורדית היתה אמורה להתרכז במניעת הטבח הטורקי בכורדים. שאיכשהו נעלמת בים דגלי אוצ'לן.

המדיה במארסיי, בצרפת ובאירופה מתעלמת כביכול מהמחאה הכורדית, למרות שקשה לפספס אותה בקצב הנוכחי, אבל זו בדיוק הבעיה. עבור המדיה חדשות זה משהו… חדש… שונה. מחאה שלוש פעמים בשבוע עם אותם דגלים, אותם פרצופים, אותו מסלול, אותם שירים. הופכת את המחאה לבזבוז זמן עבור התקשורת שכן חדשות אין כאן. ריאקציה שלטונית, אין. אש ועשן אין (בדרך כלל).

כמה פעמים אפשר לסקר את אותה הפגנה שקשה אפילו לייצר תמונות שונות? לא הרבה. דיברתי עם מנהיגי הקהילה ומארגני ההפגנות, הם מודעים לכך, אבל נגמרו להם הרעיונות, ולזרוק אבנים על הקונסוליה הרוסית אפשר רק פעם אחת כשהמשטרה נכנסת לאדישות.

איכשהו, ההפגנות הללו מזכירות לי את הפגנות פתח תקווה ומצעדי הבושה. אז זה נכון שהמדיה המינסטרימית מתעלמת בין הייתר מסיבות פוליטיות אבל גם מהסיבה הפשוטה שהכל כבר נאמר הכל כבר צולם ו…זה לא ממש חדשות.