הטבח שאסאד מבצע באזרחי מדינתו, ללא אבחנה מאז תחילתה של מלחמת האזרחים, איננו חומק מעיני האזרחים ברחבי העולם. אתמול, יום שבת, התארגנה מחאה בדרישה להפסקת הטבח, חסר ההבחנה, עם דגש על רצח ילדים המוני.

העולם איננו שותק, בכל מקום אליו אני מגיע, כל שיחה שאני מנהל מגיעה בשלב כלשהו לטבח בסוריה. בין הייתר עקב זרם הפליטים הבורח מהמדינה שנראית יותר כגל חורבות. העולם לא שותק, האו"ם מנסה לכפות הפסקת אש. מדינות אירופה מביעות את מחאתן. הבעיה היא, שאסאד מגובה על ידי פוטין, שאיש איננו מעז לומר לו דבר. ואיש לא יעז להתחיל מלחמת עולם  (לפחות כך אני מקווה) על גבם של הקורבנות הסורים.

היות ופוטין הוא "מחוץ לתחום". הרי שאסאד זכה לפטרון חזק ומשמעותי, המאפשר לו לעשות את מיטב המאמצים כדי לסיים  את מלחמת האזרחים הזו במהירות ועם הרבה מאוד קרבנות. ואת תפקיד השעיר לעזאזל לקחו עליהם האיראנים שהתמקמו בסוריה.

מפי ישראלים רבים אני שומע את המשפט הקבוע: "העולם צבוע". מי זה העולם הזה? הרי העולם איננו האזרחים במדינות השונות. הללו היו באמת שמחים להיפטר מתמונות הזוועה שמספק הסכסוך הסורי זה שנים. והם מביעים את מחאתם ויוצאים לרחובות. האם העולם הוא המנהיגים? הם לא שותקים אבל מצד שני גם אין להם הרבה מה לומר, ועוד פחות: מה לעשות. ולא הם אינם ששים אלי קרב. הם יודעים היטב להיכן יכול הסכסוך העקוב מדם הזה להיגרר.

העולם איננו שותק, והעולם גם איננו צבוע. ילדים הם ילדים הם ילדים. אסאד מפציץ אוכלוסיה אזרחית בדיוק כמו שצה"ל עשה בעזה, הפצצה שגבתה אלפי קרבנות מתוכם כ-500 ילדים. ילדים נורים על ידי הצבא מדי יום בשטחים הכבושים. מאות ילדים עצורים בבתי כלא ישראלים בניגוד לכל חוק ישראלי, או בינלאומי. הלחץ הבינלאומי על מדינת ישראל הוא מזערי והיחס לישראל הוא אפילו סלחני. ראיתי הרבה יותר מחאות כנגד אסאד, מאשר כנגד מדיניות ממשלתית, ישראלית מכוונת.

לא, העולם איננו צבוע, הישראלים והיהודים הטוענים כך, הם הצבועים. את הביקורת על ממשלתם, ביקורת לגיטימית לחלוטין, הם "יחליקו" בצעקה: "מה עם סוריה?" כאילו, עצם קיומו של אסאד נותן בסיס מוסרי לכיבוש, דיכוי, אפרטהייד, רצח, עושק, התעמרות וכליאת ילדים.

ישראל, בניגוד למה שחושבים הישראלים איננה בכותרות העיתונים בעולם. עוולות צה"ל בשטחים מוזכרות רק לעיתים רחוקות. התקשורת בעולם, דווקא, מלאה דיווחים מסוריה. אבל היות ורוב הישראלים ניזונים מהמדיה המרכזית הישראלית שלהגדיר אותה כ"תקשורת אמינה" זה אוקסימורון אכזרי, הם ניזונים מבכיינות ממשלתית שייעודה ליבוי הלאומנות.

אם העולם צבוע הרי שצביעותו מתבטאת ביחס הסלחני כלפי מדינת ישראל. אם התערבות בסוריה עלולה לגרור מלחמת עולם הרי שבמקרה של ישראל, נדרש הרבה פחות. לחץ כלכלי, חרם, ניתוק קשרים. בדיוק כמו שנעשה בזמנו לדרום אפריקה. אבל העולם צבוע וישראל ממשיכה לירות באזרחים פלשתינים ולשקר במצח נחושה. אז כן העולם אכן צבוע.