★★★★★

להתחתן או לא להתחתן? זו השאלה שעומדת במרכזה של הקומדיה הרומנטית "מהומה רבה על לא דבר" של שקספיר. מדובר בסיפור שנע בין עצב לשמחה, ורוחש תככים, מזימות ושקרים, כמו שרק שקספיר יודע לכתוב. המחזאי עוסק בקומדיה בנושאים רציניים: יחסים בין המינים, החולשות שלנו כבני אדם והמסכות שאנו שמים כדי שלא יידעו מי אנחנו באמת.

אומרים ששקספיר היה טיפוס רומנטי. המחזאי מדבר במחזה בשבח הרומנטיקה ובצורך של כולנו לאהוב ולהיות נאהבים, למרות כל הקשיים. ויש גם סאטירה: שקספיר מלגלג על מוסד הנישואים, שהוא עסק כלכלי לכל דבר, ועל חוסר השוויון בין גברים לנשים.

אודי בן משה ביים הצגה אנרגטית וצבעונית עם שחקנים רבים ובראשם יובל סגל המשעשע בתפקיד הראשי של סרבן נישואים. לפעמים היה נדמה לי שהוא מנסה להיות וילוז'ני. ענת וקסמן, בת זוגו בהצגה, נראית קצת חיוורת לידו ונטולת אנרגיה. מה קורה לוקסמן? טובות גם מיה לנדסמן ואסנת בן יהודה.

מי שגונב את ההצגה הוא מוטי כץ, שמגלם דמות מטורפת ומצחיקה של מפקד המשמר האזרחי. כץ מתגלה כשחקן קומי מעולה, שמשכיב את הקהל מצחוק. נהניתי גם מהמוזיקה של בוריס זסלבסקי, מהתלבושות של אורן דר ומהתרגום של דורי פרנס, שמבטא יפה את שעשועי הלשון של שקספיר.

"מהומה רבה על לא דבר" איננה הצגה מבריקה. היא קומדיה נחמדה עם הרבה מהומה, שמסתיימת עם שתי חתונות. העיקר שבסוף האהבה מנצחת. יצאתי מההצגה עם חיוך.