Skip to content

ביקור במוזיאון לעיצוב וגלריה לאמנות עכשווית שהם… מלון!

שילוב של אמנות עם עיצוב פנים הוא הטרנד העכשווי בעיצוב מרחבים ציבוריים. את שיאו ניתן למצוא במלון אוריינט שנבנה על חורבות מתחם טמפלרי במושבה הגרמנית בירושלים. אוצרות גאונית ואמנים מוכשרים, מנגישים את אוסף האמנות מהיפים בארץ.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מלון אוריינט מרשת ישרוטל נפתח לפני מספר חודשים, לאחר שנים רבות של חילוץ אישורים, עבודות מורכבות של שימור המבנים ובנית בנין חדש, במושבה הגרמנית בירושלים. המלון ממוקם מול מתחם התחנה, בפינת הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם, בשטח שהיו בו בית ספר ובתי מגורים ששימשו את התושבים הטמפלרים במושבה הגרמנית. המבנים שוחזרו ע"י אדריכלי השימור אייל זיו ומשה שפירא, עיצוב הפנים בוצע ע"י החברה הבינלאומית לעיצוב HBA והאחריות על אוסף האמנות המוצג ברחבי המלון הוטל על אוצר הרשת, שרון תובל. תובל הינו בוגר לימודי תואר שני בתיאוריה ומדיניות של האמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והוא אוצר ויזם בתחום האמנות. נפגשנו לראיון לאחר הסיור המרתק בחללים הציבוריים בשלושת מבני המלון בהם מוצג אוסף האמנות המרשים הזה.

קבלה של מלון אוריינט מיצב פיסולי מזכוכית של שירי בן סיני צילום תומס אנדרסן

האם הקשר עם ישרוטל נוצר ביוזמתך?
הקשר עם ישרוטל נוצר באמצעות בעלי בית מלון רויאל ביץ' תל אביב לשעבר, משפחת אורן, שקראו כתבה שהתפרסמה בזמנו (לפני שבע שנים) בעקבות אחת התערוכות שאצרתי. הקשר נרקם עם הזמן, כאשר מנכ"ל הרשת, מר ליאור רביב, הוא המוביל מטעם ישרוטל. לליאור החזון לפתוח את הרשת לתחומים אחרים כמו לאמנות עכשווית, ובכך ולהעניק חוויה שונה ומתקדמת תרבותית לאורחי רשת בתי המלון. יחדיו אנו רוקמים את כל הפרויקטים והתערוכות, האוספים שאני אוצר עבור הרשת. בדומה למערכת זוגית, צריכים תמיד שניים עם המון חזון ויצירתיות על מנת להוביל מהלך שכזה.

קומת קרקע, מעבר מלובי למסעדה, פסל של בר פרום. צילום: תומס אנדרסן

איך נבנה הקונצפט? בשיתוף פעולה או קיבלת יד חופשית?

בניית אוסף מלון אוריינט היא עבודה של שלוש שנים ושיתוף פעולה הדוק שלי עם מעצבת המלון Inge Moore הפועלת מלונדון (חברת HBA ). לאחר שהבנתי את התפיסה האסתטית העיצובית, התחלתי לחקור על המושבה הגרמנית בירושלים, התהפוכות שהיא עברה, על השטח בו נבנה המלון שהיה בית הספר הטמפלרי, הכי טוב בזמנו בירושלים. גיבשתי את תפיסת האוצרות הדנה בזיכרון של מקום, זיכרון ארכאולוגי ויחסיו אל העיר ירושלים. בחירת העבודות נעשתה על ידי כמו גם בחירת ההרכבים השונים של אוסף: אוסף תחריטים מסדנת ההדפס שבקיבוץ כברי שהוצגה כתערוכה "תיקי אמן" במוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב בשנת 2006, אוסף אמנות עכשווית המוצג בחללים הציבוריים של המלון ואוסף פיסול עכשווי שנעשה כתוצר מסדנה לסטודנטים שנה ג' במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, ביוזמתו ושיתוף פעולתו היצירתית של ד"ר ערן ארליך העומד בראשות המחלקה.

קומת כנסים ואירועים, ציורים של גיא אביטל ואלון קדם. צילום: אורי אקרמן

האם קיבלת תקציב מוגדר לפעילות?
כן התקציב היה פחות או יותר מוגדר מראש, עם סטיות כלפי מעלה. מאוד קשה להעריך עלויות של יצירות כי מדובר ברכישה "רגשית" / "אסתטית" ולכן בהרבה מקרים הרצון לרכישת יצירה מסוימת לאוסף, גבר על מגבלות תקציב כאלה ואחרות.

לובי כניסה מבנה לשימור, עבודות של גל וינשטיין. צילום: אורי אקרמן

האם מעצבי הפנים התערבו בשיקולי בחירת האמנות "שיתאימו לריהוט"?
"התערבות" הוא עניין סובייקטיבי. בחרתי את האמנות בהתאם לאוצרות ולהיכרותי את עולם האמנות בישראל, והצגתי את הכל, בכל שלב, למעצבי המלון. השיקולים שלהם ושלי בסופו של תהליך התמזגו, כי בחירותיי לא היו נטולות משיפוט אסתטי כזה או אחר.

חדר במבנה לשימור. על הקיר תחריט של צדוק בן דוד. צילום: תומס אנדרסן

האם אתה מקבל פידבקים מהאורחים לגבי האמנות? ביקורת? רכישה? יש התעניינות לרכישה או שהאמנות נשארת בגדר אוסף הרשת לנצח?
מדובר באוסף פרטי ואין הוא מיועד למכירה. בוודאי אני מקבל משובים מאוד משבחים על האוצרות על האוסף ועל המלון. 

מבנה פנים אדריכלות שקופה של פייגין אדריכלים. צילום: אורי אקרמן

לגבי בחירת העבודות באוריינט, אני מבינה שלמעשה היתה הזמנה מיוחדת מאמנים עבור המלון הזה, מיהם?

באוצרות האוסף, יצרתי מנעד רחב מאוד של קשת יוצרים ישראלים, החל מאמני הדגל הפועלים כאן כמו סיגלית לנדאו, צדוק בן דוד, מיכה אולמן, גל ווינשטיין, חן שיש, הילה לול לין, דוד עדיקא, איילת זהר, ועוד רבים וטובים, ועד לאמנים צעירים ופורצים כולל סטודנטים שנה ג' במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל.

איך עבדה האינטראקציה שלך עם הסטודנטים מבצלאל לגבי הפרויקט לאוריינט? האם היתה הנחייה כלשהיא? נושא? צבעוניות? גודל?

ההנחיה שלי התבצעה פרונטלית מול הסטודנטים, הצגתי להם את תפיסת האוצרות, את תפיסת העיצוב, פעם אחת בתחילת הסדנה. לאחר מכן כל סטודנט פיתח את מחקרו ביחס למקום, לירושלים, לאנשים, לזהויות ולתרבויות המקומיות. עבודתם הייתה חופשית לגמרי, במסגרת כמובן בתמיכתו והנחייתו המתמדת של ראש המחלקה. מדובר בעבודות תלויות מקום ( site specific), לכן המיקומים של המלון נבנו בגודל 1:1 במחלקה עצמה, על מנת לאפשר לסטודנטים לעבוד בגודל אמת.

ראיתי את קטלוג יצירות האמנות המוצגות באוריינט, קטלוג מהודר ומרשים, לשם מה הופק הקטלוג?

עשייתי בעולם האוצרות מתקיימת בתפיסה מוזיאלית לחלוטין. לכל תערוכה בעלת תקציב המאפשר זאת , מופק קטלוג, שבסופו של דבר הוא התיעוד האולטימטיבי לתערוכה, גם בעידן הדיגיטלי. ספרים שורדים מאות ואלפי שנים. עבורי, כל קטלוג שאני מפיק הוא בגדר סימון טריטוריה, תחום מחקר, עשייה, אמירה, הוא הזיכרון שאני משאיר ביקום.

מהם הפרויקטים הנוספים ברשת (ישרוטל), הקיימים והעתידיים בתחום האמנות?

אני מנהל את החממה לאמנות דיגיטלית במלון רויאל ביץ' תל אביב, המתפקדת כגלריה ענקית לתערוכות מתחלפות, מיצבים גדולים, פיסול, עיצוב, ואמנות בכלל. נכון לעכשיו מוצגת במלון תערוכה "אווטאר" שזוכה להתעניינות רבה. אני מנהל את תכנית שהות האמן במלון יערות הכרמל, בה מתארח אמן כל חודשיים בממוצע, יוצר במרחבים השונים ומקדיש מזמנו לטובת האורחים באמצעות סדנאות תערוכות וכו'. התכנית מאחדת את מיטב אמני ישראל. לצפייה בארכיון התכנית

מלבד תפקידך כאוצר ברשת, מהם התחומים הנוספים שאתה עוסק בהם?

אני אוצר עצמאי וחוקר תחומים רבים ומגוונים. בשנתיים האחרונות עוסק יותר בתחומים חברתיים. את כל פעילותי האוצרותית בגלריות ומוזיאונים בארץ ובחו"ל ניתן לראות באתר שלי.

גם אם אתם לא מתארחים, שווה לבקר במיוחד. ניתן לצפות בפריטי האמנות בבנין החדש, הלובי, מסביב לגרם המדרגות המרשים ובקומה התחתונה של אזור הכנסים. ליד חדר האוכל הוקם מוזיאון היסטורי זעיר למורשת הטמפלרית. בבנייני השימור המכילים את סוויטות היוקרה, מוצגות יצירות מרשימות אך הכניסה אליהם רק למתארחים.

מלון אוריינט ירושלים, עמק רפאים 3 ירושלים

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן