הגברת המכוערת מחליפה אדרת

עוד ארגון שמחדש ימיו כקדם הוא ארגון הסטודנטים ה- GUD שהוקם ב- 1969 בקמפוס של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת PARIS II. ארגון אלים עם אידיאולוגיה נאצית למהדרין והסטוריה ארוכה של הסתבכויות עם המשטרה. ארגון שבשנות ה-80 היווה בסיס אלקטורלי לחזית הלאומית של ז'אן מרי לה פן.

Print Friendly

כל העולם מכיר את מרין לה פן והחזית הלאומית , אותה ייסד אביה והיא עומדת בראשה, כסמן הימני של המפה הפוליטית בצרפת. אפילו הצרפתים אינם מודעים, שברקע עדיין פעיל ארגון קיצוני בהרבה. צרפתים רבים מכירים אותו כחלק מההסטוריה שלהם אבל אין להם מושג עד כמה הוא פעיל ברקע ומנסה לבסס עמדות.

הפשיסטים הקטנים - חברי האקסיון פרנסס - צילום: עמית מנדלזון

ה- Action Francaise שהיה אמור להעלם מהמפה, מעודד מהתחזקות הימין בעולם, מנסה למרק את העבר ולחזור לזירה.

ה-AF הוא בעצם התנועה הפשיסטית הראשונה בהסטוריה של אירופה. היא נוסדה בשנת 1899 ובמקביל הפיקה עיתון משלה הנושא את אותו שם. האידאולוג שלה היה שרל מורה. התנועה הוקמה כריאקציה להתגייסות האינטלקטואלים להגנתו של אלפרד דרייפוס.

לוגו אקסיון פרנסס

האידיאולוגיה של התנועה היא פשיסטית לכל דבר: תמיכה במלוכנות, היינו תנועה אנטי מהפכנית, אוטונומיה לחבלים השונים המרכיבים את צרפת. והליכה יד ביד עם הכנסיה הקתולית. ב-1914 היא היתה התנועה הלאומנית הדומיננטית בצרפת אך כוחה דעך עם עליית הפשיזם באירופה וההפרדות מהכנסיה הקתולית. בעת מלחמת העולם הראשונה תמכה התנועה, כצפוי במשטר וישי ובמרשל פטן (ששיתפו פעולה עם הכובש הנאצי). עם תום המלחמה נסגר עיתון התנועה ושרל מורה הושלך לכלא למאסר עולם. מאז ועד היום הלכה התנועה וצעדה בשוליים הקיצוניים. מעיין קומץ של גלוחי ראש המונהגים על ידי כמה מבוגרים.

בימים אלו עם התחזקות הימין הקיצוני בעולם, גם ה-AF מנסה לבסס מחדש את כוחו, ללא הצלחה רבה.

לא לפאשיזם - צילום: עמית מנדלזון

עוד ארגון שמחדש ימיו כקדם הוא ארגון הסטודנטים ה- GUD שהוקם ב- 1969 בקמפוס של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת PARIS II. ארגון אלים עם אידיאולוגיה נאצית למהדרין והסטוריה ארוכה של הסתבכויות עם המשטרה. ארגון שבשנות ה-80 היווה בסיס אלקטורלי לחזית הלאומית של ז'אן מרי לה פן.

bastion social - לוגו

בשנת 2017 החל ה-GUD, שרוב נשיאיו מבלים בבתי הכלא השונים ברחבי צרפת על פעילות אלימה במסגרת הארגון, בתהליך בניה מחדש והפעם בשם – Bastion Social, בשטרסבורג פתח הארגון בר ובליון סניף ובימים אלו פותח סניף במארסיי.

בשטרסבורג וליון פעילות ה-Bastion social התקבלה בשקט יחסי אבל במארסיי, נפתחה זירת קרב.

מארסיי היא פרדוקס פוליטי: היא נמצאת בשליטת הימין המתון (הרפובליקנים או בשמה המקורי UMP) מזה למעלה מ- 20 שנה. אך רובעי מרכז העיר מהווים מעוז השמאל הצרפתי, מהשמאל המתון ועד לאנרכיסטים. תושבי מרכז העיר מארסי הצליחו בבחירות האחרונות להכניס את ז'אן לוק מלנשון, נציג השמאל לאסיפה הלאומית. לא דבר מה מובן מאליו.

תושבי מרכז העיר כנגד ה- Bastion social - צילום: עמית מנדלזון

שם בדיוק במרכז, כמו יבלת ענקית על הישבן הקים האקסיון  פרנסס את המטה המקומי שלו. מה שהעלה את חמתם של חברי הארגון האנטי פשיסטי (אנטיפה בקיצור) המקומי, שמדי פעם יוצאים להפגנה בנסיון ליצור מגע עם ה-Petit Fachos (פשיסטים קטנים) כמו שמכונים חברי הארגון ולא בחיבה. גם המטה החדש של ה- Bastion Social ממוקם במרכז העיר ופתיחתו הוציאה בשבת ה- 21 למרץ כ-1000 מתושבי העיר בדרישה לסגור אותו.

קומוניסט צעיר - צילום: עמית מנדלזון

את ההפגנה הובילו חברי ארגון האנטיפה המקומי המורכב ברובו מצעירים זועמים, שסיסמתם "במארסי הפשיזם לא יעבור" – אל האנטיפה הצטרפו ארגון האנרכיסטים, הצעירים הקומוניסטים אזרחים מהשורה ואפילו כמה פעילי איגודים.

הצעדה אמורה היתה להסתיים בנמל הישן שם חיכו לה כוחות היחידה לפיזור הפגנות בהרכב מלא חמושים בגז מדמיע. חברי האנטיפה ביצעו את התמרון הקבוע בנסיון נואל להגיע אל מטה ה- Bastion social. אך המשטרה היתה מוכנה.

בין הפגנה לחופשה - צילום: עמית מנדלזון

למרות העובדה שהמשטרה מגנה על שני הגופים, הסיבה איננה פוליטית אלא מעשית לחלוטין. העימותים בין שתי הקבוצות כבר גבו קרבנות בנפש. בין אם בעימות ישיר או במפגשים אקראיים. והדבר האחרון שהמשטרה רוצה בו הוא דם ברחובות העיר. גם האנטיפה, ארגון לכאורה אנרכיסטי, חסר מנהיג, עדיין מורכבת מאזרחים שומרי חוק ובסופו של דבר כל הנסיונות לפרוץ את חומות המשטרה הן בגדר אשליה אופטית או אם תרצו יציאה ידי חובה. אם כי ברקע פועלת קבוצה קטנה שמסמנת מטרות מקרב פעילי ארגוני הימין הקיצוני בעיר.

חומת שוטרים - צילום: עמית מנדלזון

חייו של מטה ה-Bastion Social במרכז העיר ספורים. האירועים האלימים, ההפגנות וענני הגז כבר יעשו את שלהם ותושבי השכונה כבר ידאגו לסגור את המקום, תהליך דומה לזה המתרחש במטה ה-AF בעיר.

מטווח רימוני גז מדמיע - צילום: עמית מנדלזון

עדיין, נסיונות הפלישה של הימין הנאו פשיסטי, גלוחי ראש הלכה למעשה, למארסיי מהווים התגרות מסיבית. אך כל עוד אין עילה מעשית לסגירת המטות הללו הם ישארו פתוחים וימשיכו להוות מטרה לאנטיפה המקומית.

בשבת ה- 21 במרץ התתייצבו כ- 1000 איש ואישה להפגנה בדרישה לסלק את ה

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירופה, בעולם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>