Skip to content

"שורת המקהלה" בקאמרי: נוצץ בחוץ, חיוור בפנים

לאוהבי מחזות הזמר צפויות שעתיים של הנאה ונוסטאלגיה, אבל מי שמחפשים קצת יותר משואו, עלולים להתאכזב. מיה דגן בולטת מעל כולם ויחזקאל לזרוב הוא וירטואוז נדיר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★★

יצאתי מ"משורת המקהלה" ברגשות מעורבים. מצד אחד הפקה יפה, מרהיבה, צבעונית ואנרגטית. מצד שני דלות החומר בולטת לאורך המחזמר. ההפקה של הקאמרי, שמבוססת על המחזמר המצליח מברודוויי, שעלה לראשונה בשנות ה-70, מביאה את סיפורם של רקדני וזמרי המקהלה, שרוצים לגעת בחלום ולזכות בתהילה, ולא רק לשמש כרקע לכוכבים הגדולים על הבמה.

לגעת בחלום. צילום: רונן אקרמן

יוצר המחזמר  מייקל בנט והמחזאים ג'יימס קירקווד וניקולאס דנטה רצו לבטא ביצירתם ביקורת ותסכול של שחקנים, זמרים ורקדנים, שחולמים לפרוץ ולהתפרסם, ולבטא כישרון ייחודי, אבל נותרים בשורה מאחור, שבה כולם דומים לכולם. יותר מזה: סיפור המחזמר והחיים מאודישן לאודישן הוא גם הסיפור האישי של השחקניות והשחקנים בהפקה הישראלית, כמו גם בהפקות הרבות שהועלו ברחבי העולם.

הבמאי צדי צרפתי שם דגש בעיקר על הצד החיצוני והנוצץ של המחזמר ופחות מדי על הצד האנושי והנוגע ללב של הדמויות. צרפתי הלך על בטוח. אני מתאר לעצמי שהוא עשה זאת מבחירה חופשית ומודעת. האחריות לחולשת הטקסט והעלילה מוטלת כמובן על הכותבים, שלא מצאו לנכון להתעמק יותר מדי במצבו הקיומי של האמן.

עבודת צוות מרשימה. צילום: רונן אקרמן

במבחן התוצאה של ההפקה הנוכחית קיבלנו עבודת צוות מופלאה (כוראוגרפיה מרשימה של עוז מורג) מוזיקה קצבית, תלבושות ססגוניות והרבה שמחת חיים. וגם שחקנים מוכשרים ובראשם מיה דגן הנפלאה ויחזקאל לזרוב, וירטואוז נדיר. טובים גם דנה פרידר, שני שאולי, גלעד שמואלי, שמרית ששון, ליאור גלרון, שחר פרץ, אדיר בובליל, ובעצם כולם.

כמה מלים על מיה דגן. לדעתי היא סובלת מתסמונת ציפי לבני: שחקנית מוכשרת, שאינה מוערכת מספיק. כפי שלבני, פוליטיקאית מוכשרת ובולטת, מעוררת אנטגוניזם בחוגים רחבים ואינה זוכה לאהבת הקהל, כך גם דגן. שחקנית לא מפורגנת כפי שמגיע לה. אני שייך לאלה שיודעים להעריך אותה כשחקנית.

לראות או לא לראות: "שורת המקהלה" אינו המחזמר הכי טוב בכל הזמנים. ההפקה של הקאמרי עשויה היטב ולא יומרנית. לאוהבי מחזות הזמר צפויות שעתיים של הנאה ונוסטאלגיה. אבל מי שמחפשים קצת יותר משואו, עלולים להתאכזב.

4 Comments

  1. ירמי עמיר
    14 במאי 2018 @ 17:33

    תודה אורנה.

  2. דורית
    12 במאי 2018 @ 10:56

    ביקורת מדוייקת. גם אני הייתי במחזמר שורת המקהלה וחשבתי בדיוק אותו הדבר. אבל יכול להיות שזה העניין של המחזמר הספיפצי הזה אולי?

    יכול להיות שבניגוד למיוזיקלס הידועים כמו שיער ואחרים, זה מלכתחילה מה ששורת המקהלה מציע. נראה לי שרק אם הייתי רואה את המקור בברודווי, הייתי יכולה באמת להשוות ולהגיע למסקנה כזאת.

    אבל אפשר להסכים שמבחינת שואו, שורת המקהלה עושה את שלו ושתי הכוכבות הראשיות מיה דגן ודנה פרידר עושות עבודה מעולה. לא?

    • ירמי עמיר
      14 במאי 2018 @ 17:32

      תודה דורית.

  3. אורנה;
    5 במאי 2018 @ 11:20

    מסכימה עם הביקורת, שורת המקהלה מביאה את השואו הגדול של ארצות הברית של הבמה, אבל במבחן התוצאה אפשר לשפר קצת. מקווה שלפי לוח ההופעות של שורת המקהלה, הקהל ייהנה יותר.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן