Skip to content

שלמה ישראלי מצלם אימפרסיוניזם

"לא ברור" הוא שמה של תערוכת צילום אמנותי אותה מציג שלמה ישראלי בימים אלו בטורונטו. בצילומיו לא תמצאו תיעוד אינפורמטיבי של הרגע החולף, אלא תיעוד של אווירה ותחושות. ממש כמו בתמונה אימפרסיוניסטית.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

שלמה ישראלי מצלם "הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית". השיר שכתבה עמליה זיו והלחין ערן צור, מכנס במילותיו בקיצור נמרץ את חווית הצופה בציור אימפרסיוניסטי. ישראלי, מוזיקולוג ששידר, ערך והפיק תכניות מוזיקה בקול ישראל ובקול המוזיקה, אולי לא יאהב את האסוציאציה הנ"ל, שכן, תחומי עיסוקו היו במוזיקה הקלאסית, מוזיקת ג'אז ומוסיקת עולם. לאחר פרישתו המוקדמת מרשות השידור, התפנה ישראלי לעסוק באהבה הנוספת שלו, האמנות. "המוזיקה והאמנות מלווים אותי כל חיי. עבדתי בקול ישראל, ערכתי והפקתי תכניות מוזיקה ובמקביל יעצתי לפסטיבלים ולימדתי במסגרות שונות. האמנות הויזואלית תמיד היתה קיימת, אך לא עסקתי בה באופן פעיל". פגשתי את ישראלי לראיון דיגיטלי כיאה לזמנים המודרנים לכבוד תערוכתו החדשה בטורונטו.

שלמה ישראלי רוצה לקלוט את הרגע החולף שעשוי להשתנות בכל רגע. בצילומיו לא תמצאו תיעוד אינפורמטיבי של הרגע החולף, אלא תיעוד של אווירה ותחושות. הוא החל לצלם במהלך מסע לפולין שאותו חשב לתעד, אך מצא את עצמו מעביר את תחושותיו האישיות דרך המצלמה. מאז, הוא צופה וחווה דרך עדשת המצלמה. הצילומים שלו הנקלטים בזכרון המצלמה, משמשים אותו כמצע ליצירה ולא כמסמך תיעודי. עיקר עבודתו נערכת, נחתכת ומשתנה בעיבוד דיגיטלי בתוכנת מחשב. הוא בוחר קטע קטן מצילום, מייצר קומפוזיציה חדשה, משלב אפקטים ויוצר יצירה חדשה בעלת נקודת מבט שונה מהצילום הראשוני. התבוננות בצילומיו מזכירה ציורים אימפרסיוניסטים. "למעשה, אני מושפע בעיקר מהאמנות האימפרסיוניסטית בצרפת, מהמוזיקה והציור. המוזיקה של דביסי והציורים של מונה ודגה היו לי בסיס. הושפעתי גם מפיקאסו ומירו". האימפרסיוניזם הושפע מהמצאת המצלמה בדיוק באותה תקופה. המצלמה קוטעת אובייקטים ומתמקדת בקטע מסוים. כך עשו גם האימפרסיוניסטים ועל כן הקומפוזיציות שלהם מתאפיינות כפתוחות ללא סוף ברור.

צילום: שלמה ישראלי
צילום: שלמה ישראלי

"לא ברור" הוא שמה של התערוכה אותה מציג ישראלי בימים אלו בטורונטו. על הצילומים שבתערוכה הוא מסביר: "אני מנסה להעביר לצופה בתמונה את מה שהסיטואציה עוררה בי. הצבעים הם לא תמיד הצבעים המקוריים ואני משתמש לעיתים בטכניקות מנוגדות לכאורה לתפיסה קלאסית של הצילום. אבל אני לא משתמש במניפולציה של יצירת מציאות שלא קיימת אלא מעביר את המציאות דרך העיניים שלי. בסופו של דבר, עם כל הטשטוש מהתנועה המכוונים בחלק גדול מהתמונות שלי, התוצר הסופי באופן אינסטינקטיבי חוזר לבסיס הצילום מבחינת האיזון והקומפוזיציה". בצילומים הוא מנסה לגלות את מה שבדרך כלל העין מפספסת, את הרגע החולף שעבר. התערוכה הוצגה לראשונה בינואר 2018 בתיאטרון ירושלים ובאפריל הוצגה בגלריה אפרת בתל אביב. בטורונטו התערוכה מוצגת במסגרת הפסטיבל הבינלאומי "קונטיקט" ומשם התערוכה תנדוד לניו יורק.

צילום: שלמה ישראלי

נקודת התצפית שממנה צילם ישראלי את הצילום הנ"ל, מזכירה את התצפיות שערך פיסארו מחלונו:

The Boulevard Montmartre at Night by Camille Pissarro

The Boulevard Montmartre at Night by Camille Pissarro, 1897, National Gallery, London, UK

תצפית על בולוואר מונמרטר בשעת לילה שצייר פיסארו מחדרו במלון בפריז. זהו ציור הלילה היחידי מסדרת הציורים של אותו מקום בשעות היום והוא מתאר מחזה מרהיב של האורות ברחובות אפלים ורטובים.

צילום: שלמה ישראלי

המראה הלא ברור של ישראלי מזכיר במעט את העיסוק בערפילי הבוקר של סיסלי:

Alfred Sisley Fog Voisins

Alfred Sisley, Fog, Voisins, 1874, Collection Musée d’Orsay, Paris

תצפית אימפרסיוניסטית של סיסלי בסצנה כפרית רגועה ומוקפת בערפילי בוקר, המספקת תחושה של רכות ופשטות בצבעי כסף ותכלת.

צילום: שלמה ישראלי

קומפוזיציה וצבע מעולים של צילום מעובד של דמות מצולמת מאחור, מזכירים את העיסוק של רנה מגריט בציור דמויות סוריאליסטיות:

Not to be Reproduced Rene Magritte

Not to Be Reproduced, 1937,  Rene Magritte,  Museum Boymans-van-Beuningen, Rotterdam

אחד משלושת היצירות שאדוארד ג'יימס, המשורר הבריטי והפטרון של רנה מגריט, הזמין ב- 1937, והוא בעצם דיוקן של הפטרון עצמו. העבודה מתמקדת בהיגיון של השתקפות, וההשתקפויות בסופו של דבר מילאו תפקיד בתעתוע שבמראה: השתקפות "חוקית" של הספר ו"לא חוקית" של ג'יימס.

בנימת העיסוק ב"חוק", מסכם ישראלי את האני המאמין שלו: " כשאתה עובר על החוקים – עשה זאת היטב…"

עוד על שלמה ישראלי באתר שלו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן