מנשה קדישמן – יום עיון במלאת 3 שנים למותו

הומאז' מלא אהבה וגעגוע למנשה קדישמן בבית לאמנות ישראלית במלאת 3 שנים למותו. הרצאות מרתקות של טובי המרצים, וסיפורים אישיים על הצייר שאהב לצייר לנו כבשה, ועל המשמעות של הכבשים בחיים ובציור של קדישמן ביום העיון לזכרו. השבוע ביום שישי ה-11.5.2018.

Print Friendly

"הוא היה גיבור

גיבור תרבות ואמנות
מנשה קדישמן אמן ענק
יהי זכרו ברוך!!!

זכיתי להכירו בשל הערצתו לוינסנט ואן גוך
זכיתי לשמוע ממנו על האהבה שלו לוינסנט
ולראות עבודות שלו שהוקדשו לסמוראי של הציור
וינסנט מטייל בהר תבור.

את הצילום המדהים של קדישמן כמו שרק מיכה בר-עם יודע לצלם
צילמתי בתערוכה שהיתה באטליה שמי בקיבוץ כברי לפני כשנתיים"

כך כתבתי בקיר הפייסבוק שלי לפני כ-3 שנים על מנשה קדישמן סמוך למותו.

מיכה בר-עם מצלם את מנשה קדישמן עם הכבשים. צילום מכונן ומרגש. צילום מגדיר זהות. צילמה: סיגל גליל בתערוכת מיכה בר-עם באטליה שמי בקיבוץ כברי

כששומעים "קדישמן" ישר חושבים על כבשים. גם אני פגשתי את מנשה קדישמן בהקשר הכבשים שלו… או יותר נכון בהקשר רועת הכבשים שצייר בהשראת וינסנט ואן גוך שצייר בהשראת ז'אן פרסואה מילה. הציור הזה של ואן גוך נמצא במוזאון תל אביב.  נדמה לי שבפעם הראשונה שראיתי את ההומאז' של קדישמן לרועה הקטנה של ואן גוך זה היה בתערוכת " ואן גוך בתל אביב" שנערכה ב-2009 במוזאון ראובן רובין, לציון יובל  25 שנה להקמתו.

כבשה מכמירת לב עם עיניים אנושיות בסדרת הכבשים של קדישמן. מאוסף סיגל גליל.

הזדמן לי להכיר אישית את קדישמן כשנפגשתי איתו לראיון אישי לצורך הספר שלי " וינסנט אהובי, מכתבים מישראל". בספר שכולו מכתבים לואן גוך, אני מספרת לו על הרשמים שלי במסע בעקבות הערצת הצייר ההולנדי בישראל. לצורך כך נפגשתי עם מספר אמנים ישראליים לראיונות אישיים שבהם הם סיפרו לי איך ואן גוך השפיע עליהם ועל יצירתם. ביניהם: משה גרשוני, אביבה פסטרנק, האוצר פרופסור מיכאל לוין, וגם מנשה קדישמן.

הרועה הקטנה של ואן גוך. מקור ההשראה לרועות של מנשה קדישמן. היצירה צוירה בסן רמי ב-1889 בעת שהותו של ואן גוך בבית החולים לחולי נפש בפרובאנס

את קדישמן פגשתי פעמיים בביתו בתל אביב. ובכל פעם הוא היה עוד יותר נדיב ומקסים מהפעם הקודמת. הוא הראה לי יצירות שנעשו בהשראת ואן גוך, וגם העניק לי ציור כבשה יפהפה ובעלת עיניים אנושיות שנוגעות ללב… וגם כל הזמן דאג שחס וחלילה לא אהיה רעבה בשעה שאני מרותקת לסיפוריו על הקשר שלו לואן גוך.

נדיבות ורוחב לב. הקדשה אישית על גב ציור הכבשה של קדישמן

 

במידות גופו הגדולות הוא אפילו קצת הזכיר לי את אבא שלי.

ועל כל דבר שהראה לי, אם זה פסל קטן, או ציור, או קטלוג, הוא היה אומר לי "זה שלך"… וממש הביך אותי ברצון האינסופי שלו לתת ולהעניק.

הרועה הקטנה של קדישמן בהשראת הרועה הקטנה של ואן גוך בהשראת ז'אן פרנסואה מילה

ומאז, כל פעם שאני עוברת ליד פסל או ציור שלו, אם במוזאון ישראל, או מוזאון תל אביב, או במוזאון קו התפר, או בככר בעיר העתיקה בבאר שבע, אני חשה שהלב שלי מחסיר פעימה. כאילו פגשתי במנשקה עצמו. וכאילו הפסלים שהותיר לנו על האדמה כאן בארץ הם האקסטנציה שלו, והם הישארות הנפש שלו עבורנו החיים.

השבוע, במלאת 3 שנים לזכרו, יערוך הבית לאמנות ישראלית יום עיון מרתק לזכרו. לשאלתי על הסיבה ליום העיון המיוחד הזה השיבה לי עידית עמיחי, מנהלת הבית לאמנות ישראלית: "מנשה קדישמן הוא  אחד מחשובי אמני ישראל. בעבודות הפיסול והמיצב שלו הוא היה פורץ דרך. יום העיון נועד להציג מנקודת מבט עכשווית ציוני דרך משמעותיים בהתפתחותו של האמן ולמצב אותו כאחד מגדולי האמנים שחיו בישראל".

ומה מצפה לנו ביום העיון לזכרו של קדישמן? 

 יום העיון  "רישומפיסול"   יציע התבוננויות וקריאות חדשות בעבודות מפתח של מנשה קדישמן, והוא מתמקד במבט עכשווי של חוקרים, אמנים ואוצרים על עבודותיו.  ביניהם:  אמנים צעירים שעבודתו של קדישמן השפיעה על יצירתם העכשווית.

קדישמן ומשפחתו - יצירות על קיר בתערוכה הכל נשאר במשפחה בגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. אצר חיים מאור ותלמידות הקורס לאוצרות בחוג לתולדות האמנות. צילום: סיגל גליל

 

מי יהיו המרצים ביום העיון? ועל איזה נושאים הם ידברו?

 ביום עיון שמוקדש לאחד מהאמנים החשובים והמוכרים בישראל ידברו אמנון ברזל, האוצר של הביתנים הישראליים במשך 6 ביאנלות בוונציה, ששימש כמנהל המייסד של המוזאון היהודי בברלין. הוא יבחן את מעברי הסגנון בעבודתו של קדישמן. מארק שפס שכיהן בעבר כמנוהל מוזיאון תל אביב יתייחס ליצירה המכוננת "שלכת" המוצגת במוזאון היהודי בברלין.

פרט מן המיצב "שלכת" פסלו של קדישמן במוזאון היהודי בברלין. הצילום באדיבות הבית לאמנות ישראלית

ד"ר דליה מנור, מנהלת והאוצרת הראשית במוזאון הנגב לאמנות,  תדון בפסליו פורצי הדרך שנוצרו מהטבע ובטבע.

ד"ר גדעון עפרת יציע פרשנות לפסלי הרועות של קדישמן, על פי עפרת דמות הרועה של קדישמן עוברת טרנספורמציה מדמות פסטורלית לתמונת אבל ונקשרת מחד, למוטיב העקידה שחוזר ונשנה ביצירתו ומאידך, למוטיב הפייטה הנוצרי.

חוקר האמנות גדעון עפרת ירצה על הרועות ביצירות של מנשה קדישמן. צילום: עליזה אורבך .

האמנית והצלמת חנה סהר תספר על עבודתה במחיצתו של קדישמן ב-4 השנים האחרונות לחייו.  והמשוררת אגי משעול  שהייתה ידידתו הקרובה, תסיים את יום העיון ותקריא משיריה לזכרו.

בקיר הפייסבוק שלה העלתה אגי זכרון מצולם ומרגש של שער הספר שלה ועליו הערות אישיות בכתב ידו הזורם והיפה של קדישמן.

אגי_משעול ידידתו הקרובה של מנשה קדישמן תקריא משיריה ביום העיון לזכרו. צילום : רמי-נעים

                                                                                                                                                                מה מיוחד בהרצאה של גדעון עפרת על הרועות של מנשה קדישמן? 

ההרצאה הקצרה תמקם את ציורי ופסלי הרועות של קדישמן ביחס למסורת הפסטורלית של יצירות רועים באמנות הישראלית. רועותיו של קדישמן ייבחנו בסימן מוטיב העקידה שביצירתו, אך לא פחות מכן, גם בסימן מוטיב ה"פייאטה" הנוצרי (וציורי רועות בציור המערבי, כולל ציורי הרועות של ז'אן-פרנסואה מילה ווינסנט ון-גוך, שמהם הושפע קדישמן ישירות). כך תפורש רועתו של קדישמן במונחי דמותן התנ"כית של שרה ושל רחל, כאשר הפסטורלה תתהפך לתמונת אבל.

געגועים לקדישמן

ואני נזכרת בציורי הרועה הקטנה של קדישמן שצויירו בהשראת ציורי הרועה של וינסנט ואן גוך, שצוירו בשהותו בבית החולים לחולי נפש בסן רמי כציויר הומאז' או פרשנויות לציורי הרועה של ז'אן פרסואה מילה, הצייר הנטורליסטי שהעריץ.

ועוד אני נזכרת בצילום מכמיר הלב של מיכה בר-עם שראיתי בתערוכה באטליה שמי בקיבוץ כברי בו קדישמן פורש את ידיו לרווחה על רקע ציור הכבשים הענק מאחוריו. דיאלוג חזותי בין אמן צילום ענק, לבין צייר ענק.  צילום שחור לבן, שבו קדישמן נראה כמעט בגודל טבעי. ציור שנראה כמו מגדיר את זהותו כרועה כבשים שלעולם לא ייפרד מהם ושהם תמיד יחזרו אליו בציור או ביצירותיו האחרות.

מתי ייערך יום העיון?
יום העיון יערך ביום שישי הקרוב ה- 11.5.2018 בין השעות 10:00-13:30, בבית לאמנות ישראלית, ברחוב חבר הלאומים 10, תל אביב.

הכניסה בתשלום של 50 שקלים לאדם.

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים>>https://goo.gl/Y1JH5k

Print Friendly

על אודות סיגל גליל

סיגל גליל היא חוקרת פילוסופיה, אמנות ותרבות, מומחית לואן גוך ולברוך שפינוזה, תרבות יפן, והציירים האימפרסיוניסטים. בין מסעותיה בזמן וברוח בדגש אמנות ופילוסופיה, היא חיפשה את ואן גוך ביפן, יזמה והדריכה טיול שורשים בהולנד בעקבותיו, וביקרה והדריכה במוזאונים הגדולים והחשובים בהולנד בתערוכות הקשורות בו. גליל, היא יוצרת רב-תחומית, שמצלמת וכותבת על ספרות ועל מחול, על אדריכלות ותיירות. היא חובבת טיולים נלהבת. היא לימדה כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ תקשורת, אמנות ותרבות יפן. בהרצאותיה, במאמרים ובתוכניות הרדיו הדוקומנטריות שלה היא מנסה לחשוף חוטים סמויים המחברים בין אמנות, תרבות, תקשורת, פילוסופיה וחוויות הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, אמנות, חינוך, שירה, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.