אליבי / אלי אליהו

בַּיּוֹם שֶׁזֶּה קָרָה יָשַׁבְנוּ בְּבֵית הַקָּפֶה. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים

לָעֲרֹב זֶה לַזֶּה. אַחַר כָּךְ חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה.

פָּגַשְׁנוּ שְׁכֵנִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהָעִיד. וְאָז, כְּמוֹ תָּמִיד, רָאִינוּ

מְעַט טֶלֶוִיזְיָה וְהָלַכְנוּ לַמִּטָּה. לא יָצָאנוּ מִמֶּנָּה כָּל

הַלַּיְלָה. מִדֵּי פַּעַם הִתְהַפַּכְנוּ, אֲבָל בְּסַך הַכֹּל יָשַׁנּוּ

בְּשַׁלְוָה (עַל כָּל הַפְּשָׁעִים, חָשַׁבְנוּ, תְּכַסֶּה הָאַהֲבָה).

אִם יִשְׁאֲלוּ עַל הַיֶּלֶד שֶׁהֻצַּת בַּלֶּהָבָה, יֵשׁ לָנוּ אָלִיבִּי

מֻשְׁלָם. עֵינֵינוּ לֹא רָאוּ וְיָדֵינוּ לא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם.

אלי אליהו/ אשמה

כָּל הַקַּיִץ רָעֲמוּ תּוֹתָחִים

וִילָדִים נָסוּ עַל נַפְשָׁם.

.

וּמָה עָשִׂיתִי אֲנִי?

כָּתַבְתִּי שִׁירִים,

בַּלַּיְלָה,

לְבַד.

.

וְלֹא הָיָה בְּכוֹחָם

לְהוֹשִׁיעַ,

אֲפִלּוּ

יֶלֶד אֶחָד.

**

רוב השירים בספר השירים "איגרת אל הילדים" של אלי אליהו, עוסקים כמדומני בשתי תמות עיקריות: הראשונה, היא המיקום של המשורר או הדובר בשיר בין הדורות שקדמו לו לבין הדורות שיבואו אחריו. כאלו הם כמובן השיר "איגרת אל הילדים", ועוד שירים מצוינים אחרים, כמו "המראה הכפולה", "תן לי הנפש", "על פני מים רבים".

קובץ שירים נוסף הוא שירים פוליטיים במובן הצר של המילה, קרי שירים שעוסקים בסוגיות אקטואליות, כמו השירים "הפועלים", "לא נעלמו הילדים", "גבעת עמל" וכן השירים "אליבי" ו"אשמה" המובאים כאן למעלה. לדעתי היופי שבשירים הפוליטיים של אליהו הוא שהם עושים זאת במרומז, לא בריש גלי, לא כמניפסט.

והדברים כמובן קשורים, כפי שהשיר אשמה מראה יפה. כמו שהדובר בשיר "על פני מים רבים" אומר "אבל לא נוכל להבטיח כי יהיו/ חייכם טובים משלנו, ובלכתנו לא נוריש לכם דבר מלבד האדמה הזאת". ונדמה שיותר משיש כאן "כתב הגנה", יש כאן "כתב אישום" – כמו שהשיר "אליבי" מראה באופן מצמרר; המחבר מודע לכך שההסבר שלו אינו מספק. וגם: כשהמחבר מותיר לדור שאחריו רק את "האדמה הזאת", נראה שמדובר בקנס ולא בפרס, או במין התחייבות שאנחנו מעבירים לדורות שיבואו אחרינו.

ואולי, כאשר אנחנו מטרידים את עצמנו בשאלות שנוגעות לסוגיות פוליטיות, כדאי שנשאל מה אנו נותיר אחרינו.

אלי אליהו • איגרת אל הילדים • הוצאת עם עובד/ שירה • 2018 • 78 עמ'