האופרה הישראלית, תעלה במסגרת פסטיבל ישראל את האופרה המצמררת "מאדאם בטרפליי"  מאת ג'אקומו פוצ'יני בהפקה מרהיבה ועשירה על רקע חומות ירושלים.

"מאדאם בטרפליי" היא אחת האופרות האהובות של פוצ'יני, ורבים מכירים כמה מהאריות שלה שהפכו לסימן ההיכר של הדיוֹות האופראיות הגדולות.

פוצ'יני מתאר את הטרגדיה של גיישה יפנית  כזו הממתינה לשווא לשובו של אהוב ליבה:  הנערה צ'ו-צ'ו סאן, המכונה גם מאדאם בטרפליי, מתאהבת בפינקרטון, קצין צי אמריקאי, נישאת לו, יולדת את בנו ומגלה עם בואו של אהובה לאחר שלוש שנות היעדרות שהוא נישא לאישה אמריקאית. היא מחליטה לשמור על כבודה כמנהג המסורת היפנית, ונוטלת את חייה בידיה,- כאשר בנה הקטן נותר עם אביו ואשתו.

פוצ'יני נמשך לאקזוטיקה של המזרח הרחוק, ושילב במוסיקה שלו נעימות מתוך ההמנון היפני ולצדן גם נעימות מתוך ההמנון האמריקאי. האופרה מתארת את ההתנגשות בין ערכי הכבוד היפני לבין הזלזול של הכובש הקולוניאלי. כבר בפתיחה מתחיל פוצ'יני את תיאור הטרגדיה המצמררת באקורד  דיסוננטי.

 על ההפקה של האופרה ינצח ישי שטקלר. ברובה תהיה זו הפקה של "כחול לבן". ישתתפו  במופע התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ומקהלת האופרה הישראלית. יככבו בה סולני אופרה מובילים מהארץ ומחו"ל עם זמרת הסופרן הקוריאנית אליסה צ'ו בתפקיד הראשי. ההפקה מלווה בתפאורה של ניב מנור ובווידיאו־ארט מרהיב של  יואב כהן.

יציאת האופרה אל מחוץ לאולם מחייבת גישה אמנותית שונה, שמובילה במאים, מפיקים ומעצבים לחשוב בגדול וליצור הפקות ענק מרשימות. הבמאי גדי שכטר, אשר ביים מספר הפקות חוץ גדולות, מספר על התהליך המיוחד של יצירת הפקה מחוץ לאולם: "כשאני ניגש לביים הפקה כזו, אני קודם כל חושב על הקהל. אני נהנה מהמחשבה שחלק גדול מהקהל רואה אופרה לראשונה בהזדמנות הזו. זה גורם לי להתכוונן להפקה שהיא ברורה ומובנת,  'מסורתית'  יותר במובן של היצמדות לסיפור, לתקופה ולמאפיינים המקוריים של היצירה. מצד שני, אני רוצה לנצל את אלמנט הגודל: הבמה הענקית, כמות הקהל, הייחוד של הלוקיישן, ושימוש בפירוטכניקה ובטכנולוגיה חדישה. בהפקה בחוץ יש אפשרות ללכת עד הסוף".  "למרות הגודל, אנו מצליחים בהפקות החוץ של האופרה לייצר אינטימיות ולקרב את הקהל אל המבצעים. ב'מאדאם בטרפליי' למשל, יצרנו במה פורצת שמקיפה את התזמורת וממש נכנסת אל תוך הקהל", מספר שכטר. "הקהל כמעט יכול לגעת בזמרים".