"האחרים" בתיאטרון הקאמרי: לא ממריאים

ההצגה, שכתב וביים הלל מיטלפונקט, נוגעת בכמה שאלות חשובות שמטרידות את החברה הישראלית, אבל היא פלקטית ולא מלהיבה. משחק טוב של עירית קפלן, כנרת לימוני ויצחק חזקיה

Print Friendly

★★★★★

במקום השם "האחרים" אפשר לקרוא להצגה – "האבודים". מדובר בדרמה משפחתית על אנשים שנעקרו מחייהם הקודמים והם גולים בארצם. אנשים שבורי לב, שמחפשים אהבה ושורשים, וגם חמלה. כל זה קורה בתל אביב, בשלהי המנדט הבריטי ורגע לפני הקמת מדינת ישראל.

גולים בארצם. יצחק חזקיה ונטע גרטי. צילום: רדי רובינשטיין

המחזאי והבמאי הלל מיטלפונקט נוגע בכמה שאלות מטרידות, שעוסקות בחברה הישראלית המתהווה, בדעות קודמות, בשנאה ובטינה, בשיפוטיות ובהדרת האחר. אבל ההצגה היא קצת פלקטית וכך גם הדמויות, שרובן שטחיות וחסרות עומק, וגם היחסים בין הדמויות לא ממריאים.

זה בסדר להעלות הצגה פלקטית אם אנחנו מקבלים משהו אחר, איזו הברקה בבימוי ובמשחק. אין כאן דרמה גדולה ומטלטלת, אלא אוסף סיפורים, מעניינים יותר או פחות, שמתחברים בסופו של דבר כאשר כל אחד מהגיבורים מוצא את דרכו, מתפייס עם עצמו או משלים עם גורלו.

השחקנים, כך התרשמתי, מנסים לעשות כמיטב יכולתם, אבל נראה שקשה להם. לכן אין לי טענות לנטע גרטי, שמאוד משתדלת בתפקיד הראשי של דסי, ילידת תל אביב, שהתגייסה לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים, הכירה בזמן השירות את ג'ק הבריטי, קצין מודיעין ונישאה לו. המחזה מתחיל כאשר דסי חוזרת לעיר הולדתה כדי להשתתף בחתונה של אחותה. רגע לפני החתונה נפתחים הפצעים ונפתחים חשבונות לא פתורים בין בני המשפחה.

מחפשים אהבה. כנרת לימוני ואבישי מרידור. צילום: רדי רובינשטיין

כולם חמוצים בסיפור הזה. בין השחקנים הבולטים – עירית קפלן שנוגעת ללב ולעיתים גם משעשעת בתפקיד בעלת הפנסיון, כנרת לימוני שעושה מהתפקיד שלה לימונדה, ויצחק חזקיה שמוציא במהלך ההצגה בקושי שלוש מילים ובמידה רבה גונב את ההצגה.

"האחרים" בתיאטרון הקאמרי היא דרמה אנושית שמצליחה לגעת, אבל לא להלהיב. בסיום ההצגה מוחלף הדגל הבריטי בדגל ישראל, והשאלה שעולה מהבמה, ושמתכתבת עם המציאות של ימינו – שאולי עדיף היה לחכות קצת עם הקמת המדינה.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>