כמו רבות מחברותי גם לי לא היה כל כך מושג, או יותר נכון עניין, בניירות המשעממים המגיעים מהבנק ונוחתים אצלי בתיבת הדואר. הייתי מאפסנת אותם במגירה, שיחכו שם עד שאתפנה לעיין בהם – ושוכחת. גם כשכבר נזכרתי לדפדף קצת בניירת המצטברת, לא ממש הבנתי מה הם רוצים מהחיים שלי. הייתכן שבזכות אנשים כמוני מתחולל כאן מה שבעיני הבלתי מקצועיות בעליל נתפש כנס כלכלי? מצד אחד מיני מיליארדרים מקומיים, רק על הנייר מתברר, שמארגנים לעצמם תספורות במיליארדים, ומצד שני בנקים שמהם נלקחו המיליארדים והם עדיין ממשיכים להרוויח מיליארדים?

אז כאמור אין לי מושג בתחום הזה, לכן כשאיריס דרור, סוג של ידידה, הציעה לי לפקוד את ביתה ולהשתתף בסדנה להתנהלות כלכלית שהיא מעבירה, מיד הסכמתי. שיהיה. פתאום אצלה בסדנה התבהרו לי אי אילו מושגים תמוהים, שמעולם לא טרחתי להתעמק בהם. כמו למשל: דרוג אשראי, תעודת זהות בנקאית, מסלול עמלת הקצאת אשראי, בנקנוטים, דמי משמורת, כרטיס דביט, כרטיס אשראי חוץ בנקאי, אובליגו ועוד מילים משונות המופיעות בעיקר במדורים הכלכליים. וכך עם תובנותי החדשות פסעתי נחושה לסניף הבנק שלי וגם הצלחתי לסדר לעצמי הטבות שונות, ביניהן ביטול דמי כרטיס האשראי, ובכך חסכתי לעצמי לא מעט כסף. 

דרור, עבדה בעבר מספר שנים אצל שרי אריסון. היא שמשה כראש תחום שפה ותקשורת בקבוצת אריסון ובין היתר גם הייתה חברה בדירקטוריון של בנק הפועלים. את הניסיון והתובנות שרכשה המהלך השנים ההן היא מעבירה בהרצאות המתקיימות ברחבי הארץ, בסדנאות אישיות ובפינות כלכליות בתוכניות טלוויזיה שונות. בסדנאות הנערכות במסגרת ביתית ומצומצמת ברמת אביב, היא מסבירה מושגים הקשורים לסיפור הכסף של כולנו ונותנת כלים מועילים להתנהלות כלכלית מול הבנקים ובכלל.

ולהלן כמה טיפים שלה:

• בהתנהלות עם הבנק צריך לזכור שבנק הוא עסק למטרות רווח. המוצר שהוא ״מוכר״ זה כסף, עליו הוא גובה ריבית ועמלה. בנק איננו גוף פילנתרופי. ניהול משא ומתן על מחיר השירותים שנותן הבנק הוא לגיטימי כמו מו״מ על מחיר עם כל נותן שרות אחר.

• ניהול הכסף שלכם זאת האחריות שלכם. אתם לא יכולים להעביר את כל האחריות לבנקאי שלכם, כי האינטרסים שלכם שונים. הבנקאי יפעל למיקסום רווחי הבנק, ריביות גבוהות, עמלות גבוהות ורבות, ואילו אתם רוצים לשלם כמה שפחות על השירותים שאתם מקבלים.  ככל שתדעו יותר ותבינו יותר ולא תימנעו או תתעלמו, כך תחסכו יותר כסף ותשלמו פחות. לפעמים כמה מאות או אלפי שקלים בשנה, לפעמים גם עשרות אלפים.

• כשאתם עובדים עם בנק ופוחדים מההתנהלות מולו, או מרגישים שאתם לא מבינים מספיק, או אין לכם מספיק ידע ואתם לא מכירים את השפה – זכרו שהבנק מתפרנס מכם. הוא צריך אתכם כלקוחות שמשלמים ריביות ועמלות, לפחות כמו שאתם צריכים אותו.

• בכל מפגש עם הבנקאי, בכל נושא קטן כגדול, דרשו להבין כל דבר עד הפרט האחרון. אל תפחדו להיתפס כ"לא מבינים". אם השפה אינה ברורה לכם, המושגים אינם ברורים, דבר שקורה הרבה – שאלו שוב ושוב, עד שתבינו. תפקידו של הבנקאי הוא להסביר בסבלנות עד שתבינו לשביעות רצונכם המלאה. אחריותכם היא להתעקש להבין הכול, ולא להתבייש ולהימנע משאלות.

• רוב הבנקים היום, כאסטרטגיה, מפנים את רוב המאמצים השיווקיים שלהם למשקי הבית ולעסקים הקטנים – כלומר אליכם. אתם הלקוחות שהבנקים רוצים היום יותר מתמיד: לקוחות עם משכורת קבועה. לכן הבחירה ביניהם בידכם. לקוחות עם הכנסה קבועה הם לקוחות מצוינים, מבוקשים ומחוזרים. תגיעו לבנק מעמדת כוח וזקיפות קומה ולא מעמדת נחיתות וחוסר ביטחון. הבנק והבנקאי צריכים אתכם כלקוחות.

• הבנקים מאוד רוצים למכור לכם כסף. למה? כי אתם משלמים עליו ריביות ועמלות וכאן עיקר ההכנסות שלהם. כדאי וחשוב, אחת לתקופה לעשות בדיקה מקיפה באמצעות תעודת זהות בנקאית, לגבי התנאים שלכם בבנק איתו אתם עובדים: בדקו את ההלוואות שלכם, התנאים והריביות עליהן; בדקו עמלות, גובהן והיקפן; השוו עם בנקים אחרים ואל תתביישו להתמקח על הריביות והעמלות, כדי להשיג את התנאים הטובים ביותר עבורכם.

• תעודת הזהות הבנקאית שלכם, שמכילה את כל הנתונים לגבי ההתקשרות שלכם עם הבנק, היא כלי מצוין ל'שופינג' בין הבנקים. חפשו אותה בחשבון המקוון שלכם, או בקשו מהבנק שיישלח לכם. תעודת הזהות מופיעה כד"וח שנתי, בקשו את הפורמט המורחב שלה.