בבית משפט השלום בירושלים                                ת"פ

המאשימה:                  מ ד י נ ת  י ש ר א ל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

עוזי חסון 4, ירושלים

טלפון: 02-6208122 פקס: 02-6246113

 – נ ג ד –

הנאשמים:                          1. שרה נתניהו

ירושלים

2. עזרא סיידוף

ירושלים

כתב אישום

הנאשמים מואשמים בזה כדלקמן:

חלק כללי

1. הנאשמת 1 (להלן – "הנאשמת")  הינה רעייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (להלן: "מר נתניהו").

1. ביום 31.3.2009, נבחר מר נתניהו לראשות הממשלה והחל מסמוך למועד זה מתגוררים מר נתניהו, הנאשמת ושני ילדיהם במעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים (להלן – "המעון"). גם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, החל מהמועד האמור עד לשנת 2015 (להלן – "התקופה הרלוונטית") התגוררה הנאשמת יחד עם מר נתניהו ושני ילדיהם במעון.

1. הנאשם 2  (להלן – "הנאשם") שימש עד לתאריך 1.10.2010 כראש אגף בכיר משאבים חומריים ומבצעיים במשרד ראש הממשלה (להלן –  "המשרד"). החל מהתאריך האמור ובמהלך כל יתר התקופה הרלוונטית, שימש הנאשם כסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד. במסגרת תפקידיו האמורים היה הנאשם אחראי, בין היתר, על ניהול המעון ובכלל זה על עובדי המעון, תחזוקת המעון וסיפוק מכלול צרכיהם של ראש הממשלה ובני משפחתו במסגרת מגוריהם במעון, במסגרת זו אף היה הנאשם המנהל הישיר של "אב הבית" במעון. תפקיד "אב הבית" אויש בתקופה הרלבנטית על ידי מספר אנשים כפי שיפורט להלן.   

1. המעון התנהל על פי הנחיותיה ובפיקוחה של הנאשמת. הנאשמת בחרה עובדים במעון ועל פי החלטתה הופסקה עבודתם. הנאשמת קבעה לעובדי המעון משימות ומטלות, ועקבה באופן צמוד אחר ביצוען. עובדי המעון נדרשו לדווח ולקבל אישור מהנאשמת להיעדרויות מהעבודה. בין היתר, הנאשמת הנחתה את הנאשם ואת אבות הבית במעון באשר למצרכים ולשירותים שהיא מבקשת שיסופקו לה על ידי המשרד. לעתים, כאשר המצרכים והשירותים לא סופקו, או לא סופקו לשביעות רצונה, הפצירה הנאשמת בנאשם שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר המבוקש, זאת גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על ידי המשרד ואף במקרים בהם הנאשם הסביר לנאשמת כי אין הצדקה למימון אותו שירות או מוצר על ידי המשרד. במקרים המתוארים להלן, בסופו של דבר ולמרות הסבריו, מילא הנאשם אחר בקשותיה האמורות של הנאשמת וגרם לכך שהשירות או המוצר יסופקו על חשבון המשרד, שלא כדין.

1. כפי שיפורט להלן בכתב אישום זה, במהלך התקופה שתתואר להלן, על מנת לספק דרישות שונות של הנאשמת, פעלו הנאשמים, בין בצוותא חדא ובין בנפרד, לעקיפת הכללים והתנאים שקבעו הגורמים המוסמכים במשרד לניהול הוצאות המעון על חשבון אוצר המדינה, וזאת כדי להשיג במרמה את מימון המדינה להוצאות שונות של הנאשמת ובני משפחתה שלא היו אמורות להיות ממומנות בדרך זו.

1. כמפורט באישום הראשון להלן, פעלו הנאשמים בצוותא חדא למימון על חשבון אוצר המדינה של ארוחות מוכנות ממסעדות, וזאת בד בבד עם קבלת שירותיה של מבשלת במעון במשרה מלאה, אשר הוצגה בכזב כלפי המשרד כעובדת ניקיון, כל זאת בניגוד לנהלים ולכללים שנקבעו בעניין זה, ותוך קבלת מימון כפול על חשבון אוצר המדינה להוצאות ההסעדה במעון בכל אותם מקרים שיפורטו להלן באישום זה. הנאשמת פעלה כאמור תוך ניצול מעמדה כרעיית ראש הממשלה, כלפי כלל הגורמים הרלבנטיים ובהם הנאשם, אבות הבית ועובדי מעון נוספים. הנאשם פעל כאמור תוך ניצול תפקידו ואחריותו כעובד ציבור בכיר ותוך הפרת האמון שניתן בו.

1. כמו כן, על יסוד דרישותיה של הנאשמת להעסיק במעון שפים לבישול ארוחות באירוחים פרטיים וכדי לממן את עלותן הגבוהה של ארוחות אלה, פעל הנאשם באופן בו העלות הכוללת של ארוחות אלה חולקה למספר מנות גבוה ממספר המנות שסופקו בפועל, ולעיתים תוך "פריסה" על מספר מועדים, זאת על מנת שעלות המנה לכל סועד בארוחות אלה תותאם בכזב לתקרה הקבועה בנוהל. כך נשא המשרד בתשלום עבור עלותן הגבוהה יותר של ארוחות אלה, הכל כפי שיפורט להלן במסגרת האישום הראשון.

1. כמפורט באישום השני להלן, הנאשמת דרשה להעסיק במעון מלצרים שאינם עובדי המעון להגשת ארוחות בסופי שבוע ובאירוחים פרטיים במעון. כן דרשה הנאשמת כי שירותי המלצרות יינתנו על ידי מלצרים מסוימים, אשר סברה כי הם ברמה גבוהה. על מנת להיענות לדרישתה זו של הנאשמת וכדי לאפשר את העסקתם, רשם הנאשם את המלצרים כ"עובדי תגבור" או כ"עובדי ניקיון", כך שאנשי החשבות במשרד לא ידעו כי במעון מועסקים מלצרים. כמו כן, השכר שדרשו המלצרים היה גבוה משמעותית מתקרת שכרם של עובדי תגבור או ניקיון, על כן הנחה הנאשם את המלצרים לרשום בדיווחי הנוכחות כמות שעות עבודה גדולה יותר מזו שביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכם הנאשם עמם, וכך אכן נעשה על ידי המלצרים.

1. כמפורט באישום השלישי להלן, הנאשמת דרשה להעסיק במעון הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה (להלן – "המעון הפרטי") את החשמלאי אבי פחימה (להלן – "פחימה") לביצוע עבודות החשמל, וזאת על אף ששירותי אחזקתו השוטפת של המעון הפרטי מבוצעים בשגרה על ידי עובדי האחזקה של המשרד. הנאשמת עמדה על כך שיתאפשר לה להזמין את פחימה על חשבון המשרד, והנאשם פעל על מנת לספק את דרישתה האמורה. לצורך כך, פעל הנאשם להעסקת פחימה ולהזמנתו לביצוע עבודות במעון הפרטי תוך הסתרת הדבר מגורמי המשרד, תוך עקיפת החלטה מפורשת של הגורמים המוסמכים שאין להעסיק את פחימה במעון הפרטי, ותוך יצירת מצגים כוזבים שונים. הנאשם עשה כן, בין היתר, באמצעות הטיית הליכי תיחור בין ספקים וזיוף מסמך דרישת התשלום של פחימה עבור עבודות שביצע במעון הפרטי.

1. בנוסף, במהלך התקופה הרלבנטית, באופן הדומה לפעולותיה של הנאשמת המתוארות לעיל, שעניינן השתת הוצאות שאינן מאושרות לתשלום על חשבון אוצר המדינה, בספטמבר 2011 פנתה הנאשמת אל עובדת ניקיון במעון, וביקשה ממנה כי תמלא את מקומה של מטפלת סיעודית אשר הועסקה ע"י הנאשמת באופן פרטי, לטיפול באביה של הנאשמת, בימי החופשה של המטפלת. עובדת הניקיון נאותה לעשות כן ובמהלך 5 מועדים בחודשים ספטמבר – נובמבר 2011, בעת שהעובדת המטפלת באביה של הנאשמת שהתה בימי חופש, מילאה עובדת הניקיון את מקומה בטיפול באביה של הנאשמת, לרבות בשעות הלילה. בכל אחד מהימים הללו, החל משעות אחר הצהריים ובמשך כ-18 שעות עבודה לפחות, עד ליום המחר, עבדה עובדת הניקיון כמטפלת בשירות הנאשמת ולא עסקה בעבודות ניקיון ומשק בית.

הנאשמת לא שילמה לעובדת הניקיון שכר עבור העבודה הפרטית, לא בעת האירועים ואף לא במועד מאוחר כלשהו, והסתירה מהגורמים הרלוונטיים במשרד ומהממונים על עובדת זו בחברת "מיקוד" כי העסיקה עובדת ניקיון של המעון בעבודה פרטית.

שעות עבודתה של עובדת הניקיון דווחו לחברת "מיקוד" כשעות עבודה במעון בעבודת ניקיון, ובהסתמך על כך, חברת "מיקוד" שילמה לעובדת זו את שכר עבודתה, שמומן על ידי המדינה, בסך של כ-3400 ₪.

1. עובדות החלק הכללי מהוות חלק בלתי נפרד מפרטי האישומים להלן.

אישום ראשון:

חלק א': הסתרת העסקתה של מבשלת במשרה מלאה במעון במקביל להזמנת ארוחות ושפים ממסעדות (שני הנאשמים)

1. בתקופה הרלוונטית לאישום זה – החל מסמוך ליום 31.3.2009 ועד לחודש מרץ 2013, הוסדר מימון הוצאות ההסעדה במעון בהתאם לכללים שיפורטו להלן:

בהחלטת שכר שרים וסגני שרים משנת 1982 קבעה ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לסעיף 36 לחוק יסוד: הממשלה, כדלקמן:

"סעיף 6(א): המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים; מעונו של

ראש הממשלה בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה."

(להלן –  "החלטת ועדת הכספים").

לצורך יישום החלטת ועדת הכספים, קבעו גורמי המנהל הבכירים במשרד – חשב המשרד, משנה למנכ"ל והיועצת המשפטית – נהלי ביצוע בדבר הוצאות מעונות ראש הממשלה. במסגרת זו נקבע בשנת 2001 נוהל השתתפות בהוצאות, אשר עוסק בהסדרת השתתפות אוצר המדינה בהוצאות כלכלת ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון. בשנת 2009, תוקן הנוהל ובכלל זה נקבעה הוראה לפיה במצב בו לא מועסקת במעון מבשלת, ניתן להזמין על חשבון המשרד ארוחות מוכנות ממסעדות, במחיר של עד 200 ₪ לארוחה לאדם (בהמשך עודכן הסכום ל – 218 ₪ בצירוף מע"מ)  [להלן – "הנוהל משנת 2009"].

1. בתקופה הרלוונטית, נרכשו מוצרי המזון השונים עבור הסעדת דרי המעון על חשבון אוצר המדינה, ושירותי בישול המזון במעון סופקו באמצעות עובדי בית ראש הממשלה. לצורך זאת, הועסקו במעון מבשלות, כמפורט להלן: 

1. המבשלות שהועסקו במעון (להלן – "המבשלות"), הועסקו על ידי חברת כח-אדם "מיקוד", ושובצו על תקנים של עובדות ניקיון, באופן שיצר כלפי המשרד מצג כוזב שמדובר בעובדת ניקיון נוספת. המבשלות אושרו על ידי הנאשמת לתפקיד מבשלות, ולאחר שהחלה העסקתן, עבדו בפועל במטבח המעון בבישול. בכל מהלך התקופה הרלוונטית, מדי יום ביומו (למעט ימים יוצאים מן הכלל בהם נעדרו מעבודתן) הוכנו כלל הארוחות במעון ע"י המבשלות, וזאת בהתאם לתפריט ולהנחיות שנתנה הנאשמת למבשלת שעבדה אותה עת במעון, בין במישרין, בין באמצעות אב-הבית ובין באמצעות מזכירותיה.

1. לצורך בישול הארוחות במעון, נרכשו על ידי המשרד מוצרי מכולת ככל הנדרש בלא מגבלה תקציבית.

1. חרף העובדה שבמעון הועסקו מבשלות ועל כן לא ניתן היה להזמין מזון מבושל ממסעדות, כאמור בנוהל משנת 2009, הורתה הנאשמת כדבר שבשגרה לעובדי המעון (מזכירותיה ואבות הבית), להזמין ארוחות מוכנות ממסעדות עבורה ועבור בני המשפחה ואורחיהם (להלן: "הזמנת ארוחות מוכנות"), וכן מעת לעת הורתה להזמין שפים ממסעדות כדי שאלה יבשלו את האוכל לארוחות בהן התארחו במעון אורחים פרטיים של בני המשפחה (להלן – "שפים ממסעדות"), כל זאת תוך מרמה ובאמצעות הצגת מצגי שווא כמתואר להלן. הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, נעשתה בידיעת הנאשם ובהתאם להנחיותיו ליתר עובדי המעון שהיו מעורבים בנושא הארוחות במעון. עלות סך הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, שהוזמנו וסופקו למעון בתקופה הרלוונטית (4/09-3/13), לצורכי משפחת נתניהו ואורחיה הפרטיים, עמדה על כ- 393,000 ₪. בין החודשים 9/10-3/13 עמדה העלות על כ- 359,000 ₪, כמפורט בנספח א' שלהלן.

1. הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה ממסעדות שונות ובהן – "איטליה הקטנה", "קווליר", "בצלים ותאנים", "שרתון פלאזה" ("לאונרדו" – שף שלום קדוש), "מחניודה" (שף אורי נבון), "ספרה" (שף ליאור חפצדי), "המוציא", "חוג'ה", "מפגש האש", "סושי רחביה" ו"קרן" (להלן – "המסעדות"). הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה בתדירות משתנה, בין פעמים בודדות בחודש לעשרות פעמים בחודש, כאשר בכל הזמנה מספר מנות. במרבית המקרים עלות כל הזמנה עמדה על מאות ₪, ובמספר מקרים הגיעה עלות ההזמנה לאלפי ₪, כמפורט להלן בטבלה נספח א'.

1. על מנת לגרום לכך שהמשרד יישא בעלויות הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, חרף העסקת מבשלת במעון ובניגוד לנוהל, פעלו הנאשמים בצוותא חדא ליצירת מצג שווא, שנועד להטעות את הגורמים הרלוונטיים במשרד, לפיו במעון לא מועסקת מבשלת, זאת ביודעם שאין הדבר כן ובכוונה להונות. הנאשם עשה כן החל מאפריל 2009 והנאשמת לכל המאוחר החל מספטמבר 2010. הנאשמים הזמינו את הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות כאמור ודרשו מהמשרד לממן הוצאות אלה, תוך שהם מסתירים במעשה ובמחדל את העובדה שבמעון מועסקות מבשלות (להלן – "מצג השווא"). באמצעות מצג השווא, הצליחו הנאשמים להונות את הגורמים הרלוונטיים במשרד אשר הסתמכו עליו, ולקבל הן את העסקת המבשלות בבישול ארוחות מלאות במעון והן את מימון המשרד לארוחות המוכנות ולשפים מהמסעדות.

1. כחלק מיצירת מצג השווא ושימורו אל מול גורמי המשרד, פעלה הנאשמת, אשר היתה מודעת להוראות הנוהל משנת 2009, בין היתר בדרכים הבאות:

א.     הנאשמת הנחתה את אב הבית מני נפתלי וכן את עובד המעון מאיר כהן, כי אין לחשוף בפני מי שאינו עובד במעון את העובדה שבמעון מועסקות מבשלות כדי שהדבר לא ייחשף בפני אנשי החשבות והמנהל במשרד. בהתאם להנחיה זו, העביר מני נפתלי את המסר לעובדי מעון נוספים. באחד המקרים, בו נודע לנאשמת כי מני נפתלי כתב מזכר לחשבות המשרד בו התייחס לעבודתה של טבחית במעון, נזפה בו על כך וחזרה בפניו על המסר לפיו אין לחשוף בפני גורמי המשרד את דבר עבודתה של מבשלת במעון.

ב.      הנאשמת השתמשה בשירותיהן של עובדות המעון כמבשלות ביודעה כי העסקתן מוצגת בפני המשרד באופן המסתיר עובדה זאת, והן מדווחות כ"עובדת ניקיון", "עובדת כללית" או בכינוי דומה אחר.

ג.      הנאשמת המשיכה להזמין ארוחות מוכנות וכן שפים מהמסעדות, בד בבד עם המשך העסקת מבשלת במעון, תוך שהיא מודעת לכך שדרישתה זו תגרום לאבות הבית ולנאשם להציג את מצג השווא בפני גורמי החשבות והמינהל במשרד, כדי לקבל במרמה הן את מימון הארוחות המוזמנות כאמור לעיל והן את עבודתה של מבשלת.

1. הנאשם, אשר היה מודע להוראות הנוהל משנת 2009, העביר אף הוא למבשלות ולעובדים במעון את ההנחיה לפיה יש להסתיר את דבר קיומה של מבשלת במעון. בנוסף, הנאשם הסתיר מגורמי החשבות את דבר קיומה של מבשלת במעון, על מנת שיאושרו התשלומים עבור הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, וזאת על ידי מצגי שווא שונים במעשה ובמחדל. הנאשם נמנע מלגלות לגורמי החשבות במשרד כי במעון מועסקת מבשלת על תקן עובדת ניקיון, הן בשלב של יצירת הסכמי המסגרת להתקשרות חוזית עם המסעדות, והן בשלב אישור החשבוניות של המסעדות והשפים לתשלום. במספר מקרים, במסגרת התכתבותו עם החשבות לאישור החשבוניות לתשלום, אף כתב הנאשם לחשבות המשרד, במפורש, כי במעון לא מועסקת מבשלת. במספר מקרים נוספים הנחה הנאשם את אחת ממזכירותיה של הנאשמת לכתוב לחשבות המשרד כי במעון לא מועסקת מבשלת, והמזכירה פעלה בהתאם להנחייתו.

1. על יסוד מצג השווא, אותו הציגו הנאשמים בצוותא חדא, אישרה חשבות המשרד את התשלומים עבור הארוחות המוכנות שהוזמנו והשפים מהמסעדות, כמו גם את שכרן של עובדות אשר שימשו בפועל כמבשלות במעון, והמשרד נשא בתשלומים אלה בפועל.

חלק ב': מרמה במסגרת הזמנת שפים לארוחים פרטיים (נגד הנאשם)

1. ב-15 מקרים לפחות, בהם אירחו הנאשמת ובני משפחתה אורחים פרטיים, הוזמנו שפים ממסעדות לבשל את הארוחה במעון (להלן – "הזמנת שף לאירוח"). הזמנות שף לאירוח נעשו על פי דרישת הנאשמת ולמרות העובדה שבמעון עבדה מבשלת, כמתואר לעיל.

1. השפים גבו עבור כל סועד עלות של בין 400 ל-500 ₪ לארוחה. מאחר שהסכומים האמורים חרגו מתקרת עלות הארוחה בהתאם לנוהל, בסך של 200 ₪ בצירוף מע"מ לכל סועד [הסכום עודכן בהמשך ל- 218 ₪ בצירוף מע"מ], הנחה הנאשם את השפים, את אבות-הבית ואת מזכירותיה של הנאשמת, לזייף את החשבוניות בגין אותן ארוחות, באופן שהעלות הכוללת של הארוחה תחולק למספר מנות גבוה ממספר המנות שסופקו בפועל, ולעיתים תוך "פריסה" על מספר מועדים, זאת על מנת שעלות המנה בארוחות אלה תותאם בכזב לתקרת עלות הארוחה הקבועה בנוהל לכל סועד, והמשרד ישא בתשלום ארוחות אלה (להלן: "החשבוניות המזוייפות").

1. השפים, אבות-הבית והמזכירות פעלו בהתאם להנחיית הנאשם. עם קבלת כל אחת מהחשבוניות המזוייפות האמורות, צרפו מזכירתה של הנאשמת או אב הבית בתקופה הרלבנטית מכתב, בו פורט תאריך האירוח ומספר המנות הכוזב. הנאשם הוסיף את חתימתו המאשרת את האמור בחשבונית ובמכתב הנלווה, והעביר את החשבונית לאישור החשבות, כל זאת ביודעו שמדובר במצגים כוזבים ובכוונה להונות (להלן: "מצגי השווא"). על סמך מצגי-השווא שבחשבונית ובמכתב, אישרה החשבות את התשלום כנגד החשבוניות, והתשלומים הועברו אל המסעדות.

1. להלן המקרים בהם בוצעה הזמנת שף לאירוח, על סמך מצגי-השווא כמפורט בסעיפים 11-13 לעיל:

סה"כ: 35,163 ₪ ועוד סכום לא ידוע ב- 15 ארוחות (הסכום הנ"ל הנו חלק מהסכום הכולל של הזמנת הארוחות בסך כ- 393,000 ש"ח).

סיכום מעשי המרמה של הנאשמים

1. על יסוד כל המתואר לעיל:

הנאשמת החל מ 9/2010 ועד 3/2013 קיבלה עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם במרמה מהמדינה מאות ארוחות מוכנות (שכללו ככלל כל אחת מספר מנות) בשווי של כ-359,000 ₪, בד בבד עם שרותיה של מבשלת.

הנאשם החל מ- 4/2009 ועד ל- 3/2013 קיבל במרמה מהמדינה עבור הנאשמת ובני משפחתה ואורחיהם מאות ארוחות מוכנות בשווי של כ-359,000 ₪ ובסכום נוסף של כ- 34,000 ₪ ובסה"כ כ- 393,000 ₪, בד בבד עם שרותיה של מבשלת.

1. במעשיהם המתוארים לעיל, הנאשם, ולאחר מכן הנאשמים בצוותא חדא, טענו טענות שבעובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, בכתב, בעל פה ובהתנהגות, כאשר הם יודעים שהדבר אינו אמת, וכשאינם מאמינים שהוא אמת; באמצעות טענות אלה קיבלו הנאשמים דבר במרמה, בכך שהביאו את החשבות לידי תשלום מאות אלפי שקלים כאמור לעיל, כל זאת בנסיבות מחמירות.

הנסיבות המחמירות מתבטאות בין היתר בגובה הסכום, בפעולה המתוכננת, המתמשכת והשיטתית, בטיבם של מצגי השווא, בביצוע המעשים במעון הרשמי של ראש הממשלה, ברום מעמדם של הנאשמים, בהחטיאם עובדי ציבור ועובדים נוספים, ובהיות הכספים כספי ציבור.

כמו כן, הנאשמים בצוותא חדא, בעת שהנאשם עובד ציבור ובמסגרת מילוי תפקידו, עשו מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.

כמו כן, הנאשם, בהיותו עובד ציבור, זייף מסמכים שהוא ממונה על עשייתם או על שמירתם או שיש לו גישה אליהם בתוקף תפקידו, בכוונה לקבל באמצעותם דבר, וקיבל דבר באמצעותם, זאת במספר מקרים.

ב.     הוראות החיקוק המיוחסות לנאשמים:

הנאשמת:

1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") – ריבוי עבירות.
2. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 בצירוף סעיף 29 וסעיף 34ב לחוק.

הנאשם:

1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק – ריבוי עבירות.
2. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק.
3. זיוף בידי עובד הציבור – עבירה לפי סעיף 421 סיפא לחוק ביחד עם סעיף 420 לחוק  – ריבוי עבירות.

נספח א' – לאישום הראשון

טבלה מסכמת בחתך סכום הזמנות בחודש

סה"כ – 393,670 ₪

 אישום שני: העסקת מלצרים במעון הרשמי (נגד הנאשם)

א.     העובדות:

1. בתקופה הרלוונטית לאישום זה, הוקצו למעון הרשמי מספר משרות מטעם המשרד, כדלקמן: מזכירותיה של רעיית ראש הממשלה, מספר עובדי תפעול ואחזקה, אב-בית, והחל מחודש אוגוסט 2013, גם טבח. יתר העובדים במעון היו עובדי חברת קבלן. בתקופה הרלוונטית לפרק זה, חברת-הקבלן אשר זכתה במכרז להעסקת עובדים במעון הייתה חברת "מיקוד". בהסכמי ההתקשרות שבין המשרד לבין חברת מיקוד, מחודש פברואר 2010 ואילך, הוגדרו סוגי השירותים במעון כדלקמן: ניקיון, משק בית, תחזוקה וגינון.

1. בין השנים 2010 – 2015, בנוסף לעובדי המעון הקבועים, הועסקו במעון בסופי שבוע רבים, בימי שישי ושבת, עובדי קבלן מחברת "מיקוד", שתפקידם היה לחמם אוכל, לערוך את השולחן, להגיש את האוכל לבני המשפחה ולאורחיהם, לפנות את השולחן בתום הארוחה, להדיח את הכלים ולדאוג לניקיון המטבח (להלן: "מלצרים"). כמו כן, הועסקו מעת לעת מלצרים בשעות אחר הצהריים והערב באמצע השבוע, כאשר בני המשפחה אירחו חברים פרטיים.

1. טרם קבלתם לעבודה, ערכו הנאשמת והנאשם ראיונות עבודה למלצרים, אשר התקבלו לעבודה במעון רק לאחר מתן אישורה של הנאשמת. הנאשמת נהגה לבקש מהנאשם, מאבות-הבית וממזכירותיה, כי שירותי המלצרות יינתנו לה, לבני משפחתה ולאורחיה, על ידי מלצרים מסוימים שסברה כי הם ברמה גבוהה, אותם הכירה עת עבדו במעון מטעם השפים שהיא נהגה להזמין למעון, כפי שפורט לעיל בפרשת הזמנת הארוחות והשפים..

1. בסופי השבוע נהגו המלצרים להגיע למעון בימי שישי בשעות הצהריים ולעבוד עד שעות הלילה, עת הייתה הנאשמת מודיעה להם כי משמרתם הסתיימה. בימי שבת נהגו המלצרים להגיע בשעות הבוקר ולעבוד עד מוצאי-שבת, עת היה מגיע עובד מעון קבוע להחליפם.

1. בכל משמרת עבדו מלצר אחד או שניים, בשל בקשתה של הנאשמת שבסופי-שבוע יעבדו במעון מלצר ומלצרית. גם לצורכי אירוח באמצע השבוע, הוזמנו לעתים שני מלצרים. בחלק מהפעמים, במקביל לשעות העבודה של המלצרים, נכחו במעון עובדי מעון קבועים.

1. הנאשם פעל בדרכי מרמה שונות אל מול גורמי החשבות והמנהל במשרד, בכדי להיענות לבקשותיה ולדרישותיה הפרטניות של הנאשמת, אשר ביקשה להעסיק מלצרים מסוימים, כפי שיפורט להלן.

1. הנאשם הסדיר את העסקת המלצרים דרך חברת "מיקוד" באמצעות רישומם כ"עובדי תגבור" או כ"עובדי ניקיון", כך שאנשי החשבות במשרד לא ידעו כי במעון מועסקים מלצרים.

1. בשל דרישת הנאשמת למלצרים מסוימים כמפורט בסעיף 3 לעיל, נוצר צורך לגייס מלצרים בשכר גבוה יותר מהתעריף שלו התחייבה חברת "מיקוד" במסגרת הסכמיה עם המשרד, העומד על כ-26.90 ₪ לשעה (ובשבתות 150% היינו – 40.35 ₪ לשעה). זאת, משום שהמלצרים שאותם דרשה הנאשמת, דרשו שכר גבוה יותר מ-26.90 ₪ לשעה ביום חול, ויותר מאשר 40.35 ₪ לשעה בשבתות. הנאשם, בחלק מן המקרים באופן ישיר ובחלק מן המקרים באמצעות אבות-הבית, סיכם עם המלצרים המנויים בסעיף 10 להלן, כי שכרם יהיה כ-40 ₪ לשעה ביום חול וכ-60 ₪ לשעה בשבת (להלן: "השכר המוגדל").

1. ביודעו כי השכר המוגדל חורג מהשכר המפורט בהסכמים שבין המשרד לחברת "מיקוד", ולאור העובדה שעבור כל שעת עבודה מדווחת לא ניתן היה לשלם שכר הגבוה יותר מהשכר האמור, הנחה הנאשם את המלצרים עצמם, את אבות-הבית ואת מזכירותיה של נתניהו, להגדיל בדיווחי השעות של המלצרים, הנמסרים לחברת "מיקוד", את כמות שעות העבודה מעל מה שביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכמו עמו, וכל זאת ביודעו שאין הדבר כן ובכוונה להונות. הנאשם הנחה להגדיל בכזב את דיווחי שעות העבודה בכ-50%, כך שעל כל שעת עבודה תירשם כשעה וחצי (להלן: "הדוחות המזוייפים" ו"מצג השווא" בהתאמה).

1. המלצרים, אבות-הבית והמזכירות פעלו בהתאם להנחייתו האמורה של הנאשם, ביצעו רישומים כוזבים של מספר שעות העבודה בדוחות הנוכחות והגישו את הדוחות המזוייפים לאישור הגורמים הרלוונטיים בחברת "מיקוד" ובחשבות המשרד. על סמך מצגי השווא, אושרו שעות העבודה של המלצרים והמשרד שילם לחברת מיקוד את שכרם אשר היה גבוה יותר, הלכה למעשה, מהשכר המקסימאלי עבור כל שעת עבודה בהתאם להסכמים שבין המשרד לחברת "מיקוד".

1. להלן רשימת המלצרים שבעניינם פעלו הנאשם והאחרים כמפורט בסעיפים 9 – 10 לעיל ותקופות העסקתם:

1. כתוצאה ממעשיו של הנאשם וממעשיהם של אחרים אשר פעלו בהנחייתו כמפורט לעיל, התקבלו מהמשרד תשלומי יתר מעל השכר המותר לשעה לפי ההסכמים עם חברת "מיקוד" בסך של כ-29,000 ש"ח במרמה.

1. במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם במרמה עבור הנאשמת את עבודת המלצרים שבהם היא חפצה, וכן קיבל במרמה עבור המלצרים תוספות שכר בשווי של כ- 29,000 ₪.

כמו כן, הנאשם בהיותו עובד ציבור, זייף, וכן הגיש או ניפק מסמך מזוייף או השתמש בו בדרך אחרת ביודעו שהוא מזוייף וקיבל באמצעותו דבר.

הנאשם עשה את המעשים דלעיל בנסיבות מחמירות, אשר באות לידי ביטוי במהלך המרמתי המתוכנן אותו יזם, אשר כלל מצגי שווא שונים לאורך זמן, וזאת בהיותו עובד ציבור בכיר במשרד ראש הממשלה, אשר שיתף במהלך המרמתי עובדי ציבור נוספים ואת המלצרים עצמם.

כמו כן, במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור.

ב.      העבירות המיוחסות לנאשם:

1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק – ריבוי עבירות.
2. זיוף בידי עובד הציבור – עבירה לפי סעיף 421 סיפא לחוק ביחד עם סעיף 420 לחוק – ריבוי עבירות.
3. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק.

אישום שלישי: העסקת החשמלאי אבי פחימה במעון הפרטי בקיסריה

(נגד הנאשם)

א.     העובדות:

1. משנת 2002 ועד להיבחרו של מר נתניהו לראשות הממשלה בסוף חודש מרץ 2009, קיבלה משפחת נתניהו במעונה הפרטי בעיר קיסריה (להלן: "המעון הפרטי בקיסריה") שירותי עבודות חשמל מהחשמלאי המוסמך אבי פחימה (להלן: "פחימה").

2. עם היבחרו של מר נתניהו לראשות הממשלה, נמסר לנאשמת כי בהתאם לנהלים, אוצר המדינה נושא בעלויות כל השירותים הקשורים באחזקה השוטפת של המעון הפרטי בקיסריה, לרבות שירותי חשמל, כאשר האחריות למתן שירותי חשמל הוטלה על עובדי אגף הבנא"מ במשרד.

3. בחודש אפריל 2009 פנתה הנאשמת אל הנאשם והבהירה לו כי היא דורשת שעבודות החשמל במעון הפרטי בקיסריה יבוצעו אך ורק על ידי פחימה, אשר מכיר היטב את הבית. הנאשם השיב כי עליו לבדוק זאת עם הגורמים הרלוונטיים במשרד.

4. בסמוך לאחר מכן, פנה הנאשם בעניין אל חשב המשרד, יוסי שטראוס, אשר הביא את הנושא בפני חברי "ועדת השלושה" – צוות אשר הוקם – בין היתר – לצורך קבלת החלטות בבקשות הקשורות לביצוע עבודות ולהוצאות שונות במעון בקיסריה. הצוות היה מורכב מחשב המשרד, היועצת המשפטית של המשרד והמשנה למנכ"ל המשרד. כעבור זמן מה קיבל הנאשם תשובה בעל פה מהיועצת המשפטית של המשרד, עו"ד שלומית ברנע פרגו, כי ועדת השלושה החליטה שאין להעסיק את פחימה במימון המדינה, זאת בשל חששות שהתעוררו בהקשר לניגוד עניינים ובהקשר של חובות-עבר של משפחת נתניהו לפחימה (להלן: "החלטת ועדת השלושה").

5. הנאשם עדכן את הנאשמת ואת פחימה בהחלטת ועדת השלושה והסביר להם כי יש בעיה משפטית שאינה מאפשרת למשרד להעסיק את פחימה כחשמלאי. הנאשם הוסיף, כי על אף הבעיה האמורה, העניין נמצא בטיפולו והוא דואג לקבלת אישור לתשלום עבור שירותים ועבודות שיבצע פחימה. באותה עת הוסיף פחימה להגיע ולתקן תקלות חשמל במעון הפרטי בקיסריה, כאשר לצורך ביצוע התיקונים עשה שימוש במוצרים ממחסנם של חבריו לירן אטדגי ומשה מור-יוסף, בעלי העסק "ל.מ. עבודות חשמל" (להלן: "ל.מ.").

6. במהלך חודש יוני 2009 או בסמוך לכך, לאחר שיחותיו עם הנאשמת ועם פחימה, ובכוונה ליצור מסלול שיאפשר לעקוף את החלטת ועדת השלושה ולהעסיק את פחימה, פעל הנאשם על מנת להסדיר סיווג בטחוני לפחימה, וכן פנה הנאשם אל ועדת השלושה והסביר כי יש הכרח בהתקשרות עם חשמלאי חיצוני לצורך ביצוע עבודות חשמל דחופות בסופי שבוע ובימי חול לאחר שעות העבודה של עובדי המשרד. ועדת השלושה נענתה לבקשה ואישרה התקשרות-מסגרת עם חשמלאי בסכום מסגרת של 15,000 ₪ ובתנאים הבאים:

א)     עבודות החשמל יבוצעו רק בסופי שבוע או בימי חול אחרי שעות העבודה.

ב)      יבוצעו רק עבודות דחופות אשר אינן סובלות דיחוי ליום חול בשעות העבודה.

ג)      ההתקשרות לא תהיה עם פחימה.

1. לצורך מימוש ההתקשרות עם חשמלאי חיצוני, במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2009, ערך המשרד הליך של "תיחור בין ספקים" אשר טיבו איסוף הצעות-מחיר ממספר חשמלאים ובחירת הצעת-המחיר הזולה ביותר. בכוונה להונות את המשרד ולעקוף את התנאי האוסר התקשרות עם פחימה באמצעות מצג שווא, הנחה הנאשם את פחימה באמצעות עובד המשרד דורון מלכה (להלן: "מלכה"), כי עליו להגיש הצעת-מחיר מטעמו ולדאוג כי יוגשו הצעות-מחיר נוספות.

1. בחודש יולי 2009, בהתאם להנחיית הנאשם, דאג פחימה כי תוצע הצעת-מחיר מטעם העסק בו משמש פחימה שכיר – "ל.א. מערכות חשמל" (להלן: "ל.א."). בנוסף, ערך פחימה שתי הצעות-מחיר נוספות, הנחזות להיות הצעות של העסק "ל.מ." ושל החשמלאי שלום בומרינד, אותו הכיר פחימה, שהוגשו מתוך הסכמה עם ל.מ. שאם הם יזכו, מי שיבצע העבודות יהיה פחימה עצמו (להלן: "הצעות המחיר המזויפות"). פחימה ערך את הצעות המחיר כך, שהצעת "ל.א." תהיה הזולה ביותר, אחריה הצעת "ל.מ." ואחריה הצעת שלום בומרינד,  והגיש את הצעות המחיר המזויפות במסגרת הליך התיחור.

1. לאחר שהתקיים הליך התיחור והצעת "ל.א." נפסלה בשל התנאי האוסר העסקתו של פחימה, נבחר על סמך הצעות המחיר המזוייפות העסק "ל.מ." ובתאריך 3.9.09 נחתמה עם ל.מ. הזמנת-מסגרת לעבודות חשמל במעון בקיסריה בסך 15,000 ₪.

1. לאחר כניסתה לתוקף של הזמנת-המסגרת האמורה, המשיך פחימה, והוא בלבד, לבצע מעת לעת עבודות חשמל במעון בקיסריה, הגם שאינו עובד של "ל.מ.", וזאת בתיאום עם "ל.מ." שבבעלות חבריו – והכל בידיעת הנאשם.

1.  החל מחודש אפריל 2009, במועדים שאינם ידועים למאשימה, הנאשם הזמין את פחימה לביצוע עבודות במעון הפרטי בקיסריה בעשרות מקרים, לרבות לעבודות שאינן דחופות או בגדר חירום, וזאת בהתאם לדרישתה של הנאשמת ובכדי לרצותה.

1. בדצמבר 2009, לצורך ביצוע תשלום עבור עבודות שביצע פחימה, על אף שאלה בוצעו בניגוד לתנאים שקבעה ועדת השלושה, פנה הנאשם אל פחימה, בעצמו או באמצעות מלכה, וביקש ממנו כי יגיש חשבון על העבודות שביצע עד לאותו המועד. פחימה ערך והגיש למשרד חשבון הנחזה להיות מטעם "ל.מ." ובו פירוט כוזב של תאריכים ועבודות לארבעה חודשים: ספטמבר – דצמבר 2009, כאשר תאריכי העבודות שנרשמו, לא שיקפו את האמת ואת העבודות שבוצעו בפועל, היו כולם בימי שישי ושבת ובחגים, לרבות ביום הכיפורים, בערב חג סוכות ובחול המועד סוכות (להלן: "החשבון המזויף"). החשבון המזויף הסתכם בסך של כ-10,500 ₪.

1. הנאשם אישר בחתימתו את החשבון המזויף אליו צורפה חשבונית של "ל.מ.", ביודעו כי מדובר בעבודות שבוצעו הלכה למעשה על ידי פחימה, בהן זכה בהליך התיחור שנערך באמצעות הצעות מחיר מזויפות, וכן כי אין מדובר בעבודות שבוצעו בהכרח רק בסופי שבוע או בימי חול אחרי שעות העבודה, וכי לא מדובר היה בהכרח בעבודות דחופות. הנאשם הסתיר עובדות אלה מהחשבות ומגורמי המינהל במשרד בכוונה להונותם (להלן – "המצג הכוזב"). על יסוד המצג הכוזב אושר החשבון המזויף על ידי חשבות המשרד והעסק "ל.מ." קיבל מהמשרד סך של כ-10,500 ₪.

14. על פי הזמנת הנאשם ובאישורו, המשיך פחימה בשנת 2010 להגיע ולתת שירותים במעון הפרטי בקיסריה, עד למועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך החודשים אפריל-מאי 2010. במועד זה, נודע לוועדת השלושה כי בפועל פחימה מועסק במעון הפרטי בקיסריה. בעקבות הגילוי בדבר העסקת פחימה במעון, נמסר על ידי ועדת השלושה לנאשם כי הסכם המסגרת עם חברת ל.מ. להעסקת חשמלאי חיצוני מוקפא, ובעקבות זאת הביא הנאשם לסיומו.

15. במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם במרמה את שירותיו של פחימה עבור הנאשמת, וכן קיבל במרמה עבור פחימה סך של כ-10,500 ₪ באמצעות "ל.מ." וכן ניסה לקבל במרמה תשלום עבור פחימה בגין עבודות שביצע בתקופה שבין ינואר 2010 לאפריל 2010.

בנוסף, הנאשם בהיותו עובד ציבור, הגיש והשתמש במסמך מזוייף ביודעו שהוא מזוייף וקיבל באמצעותו תשלום עבור פחימה.

הנאשם עשה את המעשים דלעיל בנסיבות מחמירות, אשר באו לידי ביטוי במהלך המרמתי המתוכנן אותו יזם, אשר כלל מצגי שווא שונים לאורך זמן, וזאת בהיותו עובד ציבור בכיר במשרד ראש הממשלה, אשר שיתף במהלך המרמתי עובדי ציבור נוספים וחשמלאים פרטיים, הכל בכדי לעקוף החלטות מנהליות מפורשות של משרדו.

ב.     הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק – ריבוי עבירות.
2. ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא  ביחד עם סעיף 25 לחוק – ריבוי עבירות.
3. זיוף בידי עובד הציבור – עבירה לפי סעיף 421 סיפא לחוק ביחד עם סעיף 420 לחוק.

‏ח' תמוז תשע"ח

‏21 יוני 2018

                     ארז פדן, עו"ד                                                                ג'ני אבני, עו"ד

משנה לפרקליט מחוז ירושלים פלילי                                  ממונה בפרקליטות מחוז ירושלים פלילי

הודעה לנאשמים

הנאשמים יכולים לבקש שימונו להם סנגורים ציבוריים אם מתקיים בהם אחד מהתנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו – 1995.

פמ"י: 2098/16

מס' תיק פל"א: 83543/2015