במסעה הבלשי של האמנית תמר לצמן אחר זהותה היהודית היא מגלה חפצים שמצאה ברוסיה, ארצות הברית וישראל. החפצים הטעונים כוחות מיסטיים, מהדהדים הגיגים ושאלות על חיפושיו של אנסקי במסעו אחר שרידי התרבות היהודית לפני מאה שנה. המיצאים הארכיאולוגיים בני זמננו מציגים באור חדש את שאלות פילוסופיות על היחסים שבין אמנות ומחקר, מציאות ודמיון, אישי ולאומי, […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
בתערוכה "דברי חפץ" מתחקה לצמן אחר מסעותיו ואוספיו של ש. אנ-סקי (מחבר "הדיבוק") שעמד בראש משלחת אתנוגרפית בתחילת המאה ה 20, בעודו מחפש ומתעד תרבות יהודית ההולכת ומשתנה.
ביום שבת ה30/6 בשעה 12:30 תיערך במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון שיח גלריה עם האמנית תמר לצמן במסגרת התערוכה שלה "דברי חפץ". בשיח הגלריה לצמן ואוצר התערוכה ידונו ביחסים ובגבולות שבין המחקרי והאמנותי, המציאותי והבדיוני, האישי הלאומי והמיסטי, תוך התייחסות למשלחתו האתנוגרפית של אנסקי ולפעולתה של האמנית.
במפגש יערך סיור בתערוכה בהנחיית אודי אדלמן אוצר התערוכה ותמר לצמן. לאחריו, הם ידונו ביחסים ובגבולות שבין המחקרי והאמנותי, המציאותי והבדיוני, האישי הלאומי והמיסטי, תוך התייחסות למשלחתו האתנוגרפית של אנסקי ולפעולתה של האמנית.
כיצד מתבונן חוקר או בלש במושאו? ומה אם "זה" מתבונן בחזרה? האם יש במושא משהו מעצמיותו של החוקר? השאלות הללו מגלמות את מערכת היחסים המעגלית והסבוכה שבתוכה משוטטת תמר לצמן בתערוכתה״ דברי חפץ״.
לצמן מציגה אוסף נרחב של אובייקטים וצילומים אשר לוקטו על ידה לאורך מחקרה לאורך השנתיים האחרונות בארה״ב, ישראל, ורוסיה. האוסף של לצמן מדמה את היגיון האיסוף של אנ-סקי לפני מאה שנים ונוצר כפעילות אמנותית המתייחסת לשאלת האיסוף ולתשוקה לתפוס באופן שלם מושאי מחקר.
לצד האוסף, מוצגות שתי עבודות וידיאו, המציגות מסע בעקבות מסע: לצמן מצלמת תוך כדי מסעה שלה ברוסיה, בניסיון להתחקות אחר דמותו של אנ-סקי. היא עוברת באתרים שבהם שהה ודרך דימויי הפריטים ששניהם אספו, כל אחד בזמנו, מתרחש חיבור אינטימי בין לצמן לאנ-סקי, כאשר מושא המחקר נעשה חי בלשונו דרכה.
סדרת דימויים נוספת וגדולת ממדים אשר מוצגת בתערוכה, נוצרה כמהלך של שעתוק מרובה שלבים של אלמנטים מבין הפריטים שנמצאו באוסף של אנ-סקי. זוהי סדרה החוקרת תוך כדי פעולה את הלא-מודע והרדוף במסעו של אנ-סקי מול זהותו והתרבות שהוא מבקש לסכם ולחתום. כל דימוי בה נוצר בתהליך של רישום, סריקה, עיבוד לקובץ דיגיטלי תלת-ממדי, הדפסת תלת-מימד, צילומו של האובייקט המודפס והדפסת הצילום. במהלך זה של מעבר בין מדיומים, פרטים מינוריים הופכים לענקיים, ואורנומנטים הופכים לטוטמים מובהקים. מהלך הגלגול עצמו מתגלה כפעולה שמאנית, מעין תפילה או דבר כישוף החוזרים שוב ושוב ומתגבשים לכדי אובייקט חדש המכנס בתוכו כוחות קדומים.
לצמן, אמנית העוסקת בצילום סטילס ווידיאו, שבשנים האחרונות מחלקת את חייה בין ישראל לארצות הברית, ממשיכה ב״דברי חפץ״ את עיסוקה בשאלת מיקומו של היהודי בעולם, ובבחינת היחסים בין מיתוסים של דיבוק ונדודים. בכך מהדהדת לצמן את חייה האישיים בעבודותיה, הבוחנות שאלות של נדודים, זהות, מקום ולאום, והבנייתם בזיכרון הקולקטיבי והאישי.