צרפת מתמרקת לקראת המשחק אחרה"צ  – משפחות שלמות מסתובבות עם חולצות הנבחרת הלאומית ודגלי הטריקולור – הסיסמה היא "גאה להיות כחול"

זה לא שהצרפתים בטוחים בנצחון, אבל למה לא להאריך את חגיגות ה- 14 ביולי ביום נוסף? כל בתי הקפה הבארים והמסעדות בעיר נראים כמו בתי קולנוע ומסכי טלויזיה צצים בכל מקום.

ארבע שעות לפני המשחק ואנשים כבר החלו לתפוס מקומות מול מסכי טלויזיה בשמש היוקדתו עם בירה ביד. הפאן זון במארסיי, אחד ממאות בכל רחבי צרפת, בו ישודר המשחק נמצא במרכז הקונגרסים והתערוכות "פארק שנו" שם צפויים לפחות 20 אלף איש.

בתי קפה שלא ישדרו את המשחק כבר הודיעו על סגירה בשעה ארבע אחרה"צ שעה בטרם תחילת המשחק. הם לא ממש רבים אבל גם למלצרים יש זכות להינות ולחגוג.

יזכו או לא יזכו, צרפת היא אימפריה ספורטיבית. ולישראלי מדובר בחוויות פוקחות עיניים ומרחיבות את הלב. אין מהגרים אין לבנים ואין שחורים אין נשים ואין גברים כולם היום כחולים מצד אחד וטריקולור מצד שני.

והיה ויזכו הצרפתים – אני אהיה שם ברחובות ואצלם – (כמעט) כמו תמיד – והיה ולא…. אז לא. זה ספורט לא מלחמת עולם. כולם כאן מבינים את זה.