"הבגדים הם פלטת הצבעים שלי, ומחפץ פונקציונאלי הם הופכים לאובייקט אבסטרקטי. בשבילי הם לא בגדים, אלא צבע". ציפי מנשה מראיינת את עירית יציב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
עירית יציב, מעצבת טקסטיל, ציירת, ואמנית קולאז', היא אשה בעלת סגנון אישי ייחודי המהווה המשך ישיר של האמנות שלה, או שמא להיפך. ציפי מנשה, צלמת, ערכה איתה שיחה על סגנון ואמנות כדרך חיים. היה צבעוני
מאת ציפי מנשה
עירית יציב סיימה את לימודי עיצוב הטקסטיל בשנקר ב-1977. לאחר סיום לימודיה, היא עבדה כמעצבת כלי מיטה בחברות ורדינון ונילי, למדה ציור אצל האמנים מוטי מזרחי ודורון רבינא ושהתה תקופות ארוכות בשליחות בחוף השנהב שבאפריקה, באריזונה ובוושינגטון שבארה"ב. היום היא חיה עם בן זוגה במרכז תל-אביב.
עירית לא מתלבשת על מנת להתלבש בלבד, אלא רואה בסגנון הלבוש האישי שלה סוג של אמנות. "הבגדים הם פלטת הצבעים שלי, ומחפץ פונקציונאלי הם הופכים לאובייקט אבסטרקטי. בשבילי הם לא בגדים, אלא צבע, ואני מנסה לארגן אותם באופנים שונים, לבדוק ולמתוח את גבולות והצירופים", היא מסבירה.
כילידת קיבוץ אלומות שבגליל התחתון, מרחבי הנוף של עמק הירדן ויופיו המרהיב השפיעו עליה רבות וממשיכים ללוות אותה עד היום. העושר הוויזואלי של צירופי הצורות והצבעים המאפיינים את האזור בו גדלה, נוף הכנרת והרי הגולן, השדות הירוקים וצבעי חילופי העונות, מתבטאים בלבושה ובאמנות שלה.
כהמשך ישיר לסגנונה הצבעוני, היא יוצרת קולאז'ים המתרגמים אותו לנייר. לדברי עירית, צירופי הצורות והצבעים שקנדינסקי מדבר עליהם כעל הפן הרוחני באמנות מתבטאים אצלה בקונטקסט מורחב של הרחוב האורבאני, הציור, והקולאז'.
עירית משקיעה מחשבה רבה ביצירת המראה הייחודי שלה: כל יום היא מתחילה בהלבשת הבובה הנמצאת בסלון ביתה, כאשר ראשית היא בוחרת את הבגדים ואחר כך מוסיפה עוד עניבה, עוד צעיף, עגילים וצמידים. רק כאשר היא מרוצה מצירופי הצבע לאחר התבוננת בבובה המסוגננת, היא לובשת את הבגדים והאביזרים שבחרה. היא רואה את העיסוק שלה בלבוש – בצירופי הצבעים, בדוגמאות ובטקסטורות שלו, כחלק מזהותה כאישה.
לתחושתה של עירית, היא לא מזמינה באופן פעיל את הצופים בה ל"הופעה" שלה, אלא הם נקרים בדרכה והופכים בעל כורחם למשתתפים בפעולת האמנות שלה. עירית מספרת שהתגובות ברחוב הן של שמחה: מנהל עבודה באתר בנייה אומר לה כל בוקר: "את עושה לי את היום, ומעלה לי חיוך על השפתיים", ואיש הביטחון באוניברסיטה אותה היא פוקדת אמר: "אני לא יודע על מה להסתכל קודם על הנעליים, הגרביים, או המשקפיים".
כשפוגשים את יציב, שמים לב מיד שכל נעל היא בצבע אחר (ולכן היא קונה תמיד שני זוגות נעליים), וכל גרב גם היא בצבע אחר – זה כמובן לא נובע מבלבול, אלא מחושב עד הפרט האחרון. יש לה אוסף גדול של משקפיים שתואם את סגנונה. רכישותיה נעשות לרוב בחנויות יד שנייה בתל-אביב, באירופה ובארה"ב, והיא ממעטת לרכוש בגדים של מותגים ידועים. תכשיטיה הם יצירות אמנות שנרכשו בפרוטות בשווקי העולם או לוקטו בקפידה מאוספי גלריות. לעתים, הם מקבלים חיים חדשים, כאשר סיכות ואבזמי חגורות, למשל, הופכים לטבעות.
כל פריט באוסף של עירית מקפל בתוכו סיפור משלו. לקבלת פנים חשובה שנערכה בפריז לסגן נשיא ארצות-הברית בזמנו, אל גור, אליה התלוותה לבן זוגה, לבשה עליונית וחצאית של בית האופנה הצרפתי DECA, שקנתה תחת לחץ משפחתי. אך כדי לשמור על האמירה האישית שלה, נעלה, כרגיל, נעליים בצבעים שונים. כאשר היא מתלווה לבן זוגה בכנסים ברחבי העולם, היא מקפידה להתלבש בסגנון האופייני לה – הנעליים הלא זהות והצבעוניות הססגונית.
"אני קנבס מהלך, וכל יום אני יוצרת ציור חדש", מסכמת עירית את הפגישה.
מרים ברוק-כהן
15 במרץ 2012 @ 14:12
עירית קראתי את תגובתך אצלי ואני עונה לך כשברקע אני אופה עוגה, וחשבתי כיצד בגדיך מזכירים לי סלטים אקזוטיים מדיפי ריחות צמחים נדירים ותבשילים מעולמות אחרים … איזה יופי… תתברכי בשלל צבעייך.
מרים
עירית
19 במרץ 2012 @ 14:40
תודה
עשית לי תאבון…………
עמי שחר
15 במרץ 2012 @ 12:41
לייק 🙂
אילה רז
11 במרץ 2012 @ 17:00
אהבתי את התלבושות של עירית כדרך לביטוי עצמי. אשמח לכתוב על עירית בבלוג של
ניתן ליצור אתי קשר דרך פייסבוק
http://www.facebook.com/ayalaraz
או דרך הבלוג
http://ayalaraz.com
עדנה איתן
10 במרץ 2012 @ 11:10
הי עירית, שלא כרבים מקוראי הכתבה אני זוכה לראותך כמעט כל שבוע וכל פעם את מעוררת בי ענין והתרגשות ואפילו שמחה! מבחינתי את הוכחה שכל אחד יכול לפתח את עצמו בכיוון המתאים לו ללא מורא מתגובות הסביבה, ויחד עם זאת גם לא פוגעת בה, ואף ההפך! כשאני ממשיכה לחשוב על כך מבחינתי השימוש שלך בלבוש מעורר הסתכלות יותר הומוריסטית ויותר קלילה על החיים, שמין הראוי לקחת אותם קצת פחות ברצינות! המשיכי בדרכך!
כל טוב עדנה
עירית
10 במרץ 2012 @ 18:23
תודה
אילה רז
11 במרץ 2012 @ 17:00
שלחי לי מייל או אתר ליצירת קשר
ליקה
9 במרץ 2012 @ 9:05
אכן קנבס מהלך. ססגוני ומקסים, כל הכבוד!
גל
7 במרץ 2012 @ 21:26
עירית- את מלכה!
Irit
7 במרץ 2012 @ 17:04
Irit Yatziv lived here
in Tucson together with her partner and eventually became a good friend. She is generally quite original in the media
that she selects to express her artistic nature. I loved her
paintings to the extent that I bought a couple…
עירית
7 במרץ 2012 @ 18:39
Thanks
גילי גולנדר
10 במרץ 2012 @ 21:37
Thank you! Indeed Irit is inspiring.
גילי גולנדר
7 במרץ 2012 @ 15:37
תודה על תגובתך החיובית עפרה! אכן, עירית מהווה השראה לכל מי שרוצה לספר את עצמו באמצעות אופנה…
ד"ר עפרה קינן
7 במרץ 2012 @ 12:42
את עירית אני מכירה מיום היוולדה. כבר כתבה המשוררת "שתינו מאותו הכפר". (הת' במקום הנ' המקורית). על ייחודה וכושר יצירתה עמדתי רק בשנים האחרונות, משבגרנו ונעשינו תל-אביביות. תלבושתה של עירית זוכה לתגובות אינסופיות. חיוביות ומבקרות. אני אוהבת את הסגנון שלה. אני אוהבת אותו קודם כל כיוון שהוא מבטא אותה. הוא מבטא את העירית הייחודית שאיננה נכנעת ללחץ החברה והאופנה. הוא מבטא את העירית שגדלה, כמו כולנו בציבעוניות המדהימה של גבעת אלומות. הכלניות האדומות והכחולות, הסגולות והסגלגלות, הוורודות והתכולות. עושר ציבעוני שכולנו נושאים בליבנו. עושר צבעוני שעירית משכילה להפוך ליצירה. ואני חושבת כי תלבושתה היא יצירה. ואני חושבת כי היא אשה אמיצה ללכת אחר דרכה התלבושתית-יצירתית ולא לוותר.
תבורכי עירית,
עפרה
עירית
7 במרץ 2012 @ 18:38
תודה עפרה