ג'ונגל

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּגּ'וּנְגֶּל לָמַדְתִּי:

יוֹתֵר חָשׁוּב מִלֹּא לִהְיוֹת מְשֻׁגַּעַת,

זֶה לֹא לְהֵרָאוֹת מְשֻׁגַּעַת.

מְשֻׁגָּעִים בַּגּ'וּנְגֶּל לֹא מוֹצְאִים חֲבֵרִים.

אֲבָל קְטָטוֹת שִׁכּוֹרִים

מִתְלַקְּחוֹת מַהֵר.

אַתְּ חַיֶּבֶת לָדַעַת

בְּאֵיזֶה צַד שֶׁל הָרוּחַ לִהְיוֹת

אַחֶרֶת יִקְּחוּ אוֹתָךְ לְגַן הַחַיּוֹת.

.

נימבוס 2000

אֵיךְ מְגַשְּׁרִים עַל הַפַּעַר

בֵּין שְׁפִיּוּת לְשִׁגָּעוֹן?

רִכְשִׁי מַטְאֲטֵא אֵיכוּתִי.

זִכְרִי אֶת כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּךְ שֶׁחָתְכוּ אֶת הַשָּׁמַיִם.

הַתְחִילִי לְנַקּוֹת.

.

נקודה

אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם

שֶׁזָּז מַהֵר יוֹתֵר

מֵהַנְּקֻדָּה

שֶׁבָּהּ אֲנִי

מְנַסָּה

לֶאֱחֹז.

**

על הציר שבין שלילי לחיובי, אנו נוטים לחשוב כי שפיות נמצאת על הקוטב החיובי ואילו שגעון על הקוטב השלילי. גם אם נקבל הנחה זו, כעת עולה השאלה מהי שפיות ומהו שיגעון. האם לנהות אחר הזרם, לעשות מה שכולם עושים, זו ערובה לשפיות? אולי כן, אך אני חושב שדווקא בעדריוּת יש מתכון לשגעון, לאובדן השיפוט העצמי, להרס היצירתיות.

שאלות של שפיות ושגעון והדילמות שתיארתי שוזרות את שיריה של המשוררת גל נתן. נכון אמנם שלא בכל השירים המשמעות של שפיות ושגעון הן זהות; בשיר הראשון למעלה ("ג'ונגל") נדמה שהתיאור הוא של איזו ברנז'ה ספרותית או סביבה חדשה שהכותבת אינה יודעת כיצד לשרוד בה. אבל כמדומני שהבחירה במונחים אלו אינה בכדי, ושברמת הפשטה גבוהה יותר אלו סוגיות שקשורות זו לזו. להבנתי זו גם הדילמה שבשיר האחרון של נתן ("נקודה"). על אף שהמילים שפיות ושגעון אינן נאמרות בו במפורש, אף הוא עוסק בשאלה כיצד שורדים בעולם כאוטי, כיצד מחזיקים בנקודה הפנימית שלך כשהרוחות סוערות.

**

גל נתן (33) מתגוררת בת"א. ספר שיריה הראשון, "הלטאות הסגולות בחוץ" יראה אור בשנה הקרובה