הפלישה האסיאתית לחיטהורן

עודף התיירות מטריד את תושבי הכפר ההולנדי היפהפה; לאחר ששלושה תיירים סינים נכנסו לביתה של תושבת הכפר והחלו לצלם אותה מבשלת, החליטו בכפר לנסות ולמצוא פתרונות

Print Friendly

תושבי חיטהורן מודאגים. הכפר השליו בהולנד – שכבר מזמן הפך לאטרקציה תיירותית בינלאומית -  מפורסם בזכות בתיו היפים, והתעלות הרבות העוברות ביניהם. אבל כמו במוקדי תיירות רבים בעולם, תושביו מתחילים לסבול מעודף מטיילים.

לאחרונה גם נחצו כמה גבולות על ידי תיירים אסיאתים. עיתון הולנדי דיווח לפני מספר חודשים כי תושבת חיטהורן, אשר עמדה במטבח ביתה ובישלה, נדהמה כאשר לפתע נפתחה דלת ביתה ושלושה תיירים סינים פשוט נכנסו פנימה, והחלו לצלם אותה.

"שלושה תיירים סינים נכנסו לביתה של תושבת הכפר והחלו לצלם אותה מבשלת". צילום: רונית שימרון

על פי הכתבה שפורסמה ב-De Stentor Magazine, נראה שהתיירים האסיאתים לא מאמינים שהבתים בחיטהורן הם בתים אמיתיים משום שהם כל כך יפים. הם בטוחים שמדובר במוזיאון פתוח, שכל התושבים שם הם בעצם שחקנים, ולכן הם נכנסים לבתים.

הכתבה שפורסמה ב-דה סטנטור

על פי העיתון ההולנדי משקיעים סינים מנסים להשיג דריסת רגל בחיטהורן. הם קונים בניינים שישמשו כבתי מלון לתיירים. אבל לא רק הסינים אוהבים את חיטהורן. הכפר – שעיקר פרסומו החל לאחר יציאת הקומדיה "Fanfare" (1958) למסכים – מבוקש על ידי תיירים מכל העולם, גם ישראלים. השחקן אלברט מול גילם בסרט תפקיד מרכזי, ובכפר הציורי ניצב פסל ברונזה בדמותו. מיליונים צפו בסרט מאז הוקרן, והכפר הפך ליעד תיירותי נחשק.

פסלו של השחקן Albert Mol בחיטהורן. צילום: רונית שימרון

כחלק מהניסיון להתמודד עם עודף התיירות בכפר נערכה פגישה בין מספר יזמים וחברי ועד הכפר. על פי העיתון ההולנדי נציגי מועצת הכפר מתקשים לנקוב במספרים, משום שספירה מדוייקת לא נעשתה. אך יש הערכות של בין מאות אלפים ל-2 מיליון תיירים בשנה.

מוקד הדאגה של אגודת היזמים ומועצת הכפר היא איך לוודא שהמוני התיירים המבקרים בכפר, יתנהגו כיאות.

יו"ר מועצת הכפר, אוורט ואן דייק, אומר לעיתון דה סטנטור: "חייבים להיות כללים – אשר יועברו היטב למבקרים – כדי למנוע את אי הנוחות. לדוגמה, אי הנוחות הנגרמת ממבקרים אסיאתים, שלא שמעו כי חיטהורן אינה גן לאומי".

אבל איך מעבירים את המסר לתיירים?

יו"ר היזמים (GO), אריק בואר, אומר לדה סטנטור: "על זה קבוצות העבודה צריכות להחליט. אולי עלונים בשפות שלהם. לפעמים הם מקבלים מידע רק ממדריכי הטיולים שלהם. שמעתי כי לוחשים להם שחיטהורן היא מוזיאון פתוח ואנחנו, התושבים, שחקנים. ובכן, אני לא שחקן".

חיטהורן. יעד נחשק. צילום: רונית שימרון

ועד שתושבי חיטהורן ימצאו את דרך ההסברה הנכונה כדי לחיות בשלום עם המוני התיירים, ניסינו להבין מדוע התיירים האסאיתים נכנסים לבתי התושבים בחיטהורן ללא רשות. האם מדובר בהבדלי תרבויות?

איילת אידלברג, אנתרופולוגית וחוקרת דתות ותרבויות של מזרח אסיה, הופתעה לשמוע על התנהגות התיירים התמוהה.

איילת אידלברג: "ייתכן שהם מתלהבים ופשוט מרשים לעצמם".

"אני מניחה שלא מדובר ביפנים. אצל היפנים יש שמירה מאוד קפדנית על גבולות ופרטיות", היא אומרת. "תיירים אסיאתים שנוסעים להולנד הם תיירים עם כסף, שבוודאי כבר טיילו בעולם, כך שקשה לי להאמין שהם לא מבדילים בין מוזיאון לבית פרטי.

"הם לא טיפשים, אבל בהחלט ייתכן שהם מתלהבים, ופשוט מרשים לעצמם. אגב, ביפן הציבו שלטי ענק בסינית כדי להתמודד עם גל התיירים הסינים במדינה. השלטים הכתובים בסינית מסבירים מה אסור ומה מותר בצורה מאוד בולטת. אם ההולנדים מסתפקים בשלטים עם סימנים, זה לא מספיק. בכל מדינה אותו סימן יכול לבטא משהו אחר. הם צריכים להציב שלטים בשפתם של התיירים האסיאתים".

גם אבי הוברמן, מנטור לעסקים בסין, ומחבר הספר "גואנשי – מסע אישי ותרבותי בסין" מופתע מעט מהתנהגות התיירים האסייאתים, אותה מתארים תושבי חיטהורן.

אבי הוברמן: "אני לא חושב שהם גסי רוח."

 "אחד המאפיינים של הסינים הוא שכל דבר שמצליח בעולם מעניין אותם", אומר הוברמן שניהל עסקים בסין במשך כ-20 שנה.  "הם מאוד סקרנים ואוהבים ללמוד. חלק מהתרבות שלהם זה לקחת רעיון, ולהעתיק אותו. זהו חלק מתורתו של קונפוציוס.

"אמנם יצרנים גדולים בעולם באו בטענות לסינים על העתקת רעיונות, אך ההעתקה הסינית היא זאת שמאפשרת ליותר אנשים בעולם לרכוש מקרר או מכשיר חשמלי אחר.

"לגבי התיירים האסיאתים או הסינים, כדאי לבדוק אם מדובר בתיירים רגילים. מי שמצליח לנסוע לחו"ל הם אנשים השייכים בדרך כלל למעמד הבינוני ומעלה, וכנראה גם קשורים למפלגה. ואם כך, כל רעיון שהם מביאים למפלגה עשוי לשפר את הקשרים והיחסים החברתיים. המרחב החברתי מאוד חשוב לסינים.

"למה דווקא חיטהורן? אולי יש בכפר משהו ספציפי שמושך אותם. הם גם נמשכים מאוד לים המלח שלנו. כל שאלה שניה שסיני שואל אותי, היא על ים המלח.

"זה שהם מתעניינים במקום מסויים, זה סיני לגמרי. הם אמנם לא פורמלים, אך אני לא חושב שהם גסי רוח. הם בהחלט יכולים לדפוק בדלת ופשוט להיכנס. זה שהם סקרנים ורוצים להגיע לפרטים הכי קטנים עד לרמת המשפחה, או איך דירה נראית מבפנים, כולל ריהוט, זה סיני לגמרי".

כדי לראות האמנם כצעקתה, אני ומשפחתי יצאנו למסע בעקבות ה"פלישה האסיאתית לחיטהורן". רוצים לדעת מה גילינו? מוזמנים לכאן.

 

 

 

Print Friendly

על אודות רונית שימרון Ronit Shimron

עיתונאית, בלוגרית טיולים (טרוולסט ו-Travelust), ומפתחת אתרים. חובבת טיולים, אדריכלות, קולנוע וספרים. לשעבר עורכת מדור הכלכלה ב"מגפון", עורכת ועיתונאית ב"טלגרף", במקומוני שוקן ו"ידיעות אחרונות". http://travelust.co/
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת, פנאי, תיירות, תיירות בחו"ל, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>