Skip to content

"קפצן": על שחיתות, צדק והורות פגומה

המלצת צפייה מפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-34 חיפה • "קפצן" – דרמה מלאת רגש אודות נער רוסי שנקלע לתאונה של החיים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

סרטו הקודם של הבמאי איוון טוורדובסקי, "זואולוגיה", אשר הוקרן בפסטיבל חיפה בשנת 2016, זכה בפרס יוקרתי בפסטיבל קרלובי וארי באותה שנה, בשל שנינות ומוזרות כאחד. גם הסרט "קפצן" ממשיך את התעניינותו של הבמאי בתלאות המדוכאים בחברה הקונפורמיסטית של רוסיה, בדיוק כפי שראינו לאחרונה בסרטים "אהבה חסרה" ו-"לוויתן" של אנדריי זוויאגינצב. גם "קפצן" נוקט בגישה הפסימיסטית אודות הורות פגומה והמדינה הרוסית חסרת המוסר והעמוסה בפקידים מושחתים. ההבדל היחידי, שבסרט "קפצן", נותן הבמאי לאם הגיבור לגלם את דמות הפאם פאטאל.

"קפצן": חברים סדיסטים

הסרט נפתח בשוט קשה רגשית לצפייה (אם כי לא ויזואלית), שבו מתרחש משהו שאכן קיים במספר מדינות בעולם, כולל רוסיה: צוהר להכנסת תינוקות לא רצויים. החלון נראה כמו מצנח אשפה שבו אנשים זורקים את הזבל, ובסרט קיים אשנב כזה מחוץ לדלת כנסייה מקומית, כאשר צרחות התינוק מאחורי המכסה הסגור מטרידות את הצופים העדינים והקשוחים רגשית כאחד.

הצוהר מחובר לבית יתומים, והעלילה קופצת 16 שנים מאוחר יותר, שבה אוקסנה (אנה סליו) חוזרת כדי לקחת את בנה דניס (דניס ולאסנקו). אוקסנה היא אישה בלונדינית, צעירה ואפילו סקסית, אך אין בה שום אשמה, חרטה או תירוץ על זניחתו, רק רצון עז למשמורת על בנה; כאשר היא לא מקבלת משמורת, היא מבריחה אותו מהמוסד. אם דניס היה קצת יותר מבוגר או חכם יותר, אולי היה רואה את סימני האזהרה…

במהלך העלילה, דניס צריך להתמודד עם שוטרים, שופטים, בתי חולים, רופאים, נהגי אמבולנס, חברים סדיסטים, ובעיקר בעיקר עם הרבה כאב. עליו לקפוץ בין כל המהמורות, הכשלים ובין טיפות השחיתות שנוחתות בכל מקום שרגלו דורכת. תמימותו וטוב לבו מנוצלים עד תום, ואמנם קשה לקרוא לסרט "קפצן" סרט התבגרות, הוא בהחלט מסע משכנע.

כוונתו הפוליטית של טוורדובסקי מושמעת בקול בוטה בכל פינה וסצינה בסרט "קפצן". הצלם דניס אלארקון-רמירז קופץ בין קומפוזיציה רשלנית ולא נעימה לעין – המנסה ליצור אפקט של ריאליזם לעלילה נוארית, ואילו הסינתסייזר והמיתרים של מלחין הפסקול, קיריל ריכטר, מעניק שכבות של אווירה אפלה בכל הסצינות.

טוורדובסקי מציג את המודרניות היפה והמתקדמת שברוסיה – אם זה בברים מעוצבים, מועדונים יפים ומכוניות מלוטשות המתנגשים כולם בשחיתות מוגזמת, על גבול הקומיקס. הבמאי מתזמר כמה סצינות בלתי נשכחות, שבהן דניס חוטף את סטירת החיים האמיתיים והמציאות הקודרת שבה הוא חי. אולם, הרגעים החזקים ביותר כרוכים במפגש הרגשי שלו עם אמו, והכמיהה של דניס למגע זה. "קפצן" הוא בהחלט חוויית צפייה מסקרנת.

XXX

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן