מסלול טיול חגיגי באביב לפריחת הדובדבן ביפן

נכון שיש פריחת דובדבן גם בארצות אחרות, אבל חגיגה לעצים כמו שרק היפנים יודעים לערוך, תמצאו רק ביפן. קבלו יומן מסע ומסלול אביבי לעונת ה"סאקורה", 17 יום בטוקיו, ניקו, קמאקורה, טאקאיאמה, קיוטו, פוג'י. שווה כל רגע של טיסה מתישה וארוכה.

Print Friendly

לטייל בעולם, זה לראות נופים, להכיר אנשים, ללמוד אודות תרבויות אחרות, לטעום מאכלים ולהתנהג ברומא כרומאי. שום דבר מזה לא יכול לתאר את החוויה העצומה שמקבלים בביקור ביפן. נכון שיש מקדשים, יש סיפורי שוגונים, יש רכבות מהירות, יש גורדי שחקים ועל כך יספרו לכם מדריכי טיולים עם כל הרצינות והכבוד הראוי לתכנים. אך לטייל עם יפני ועם ישראלי שבילה ביפן שנים לא מועטות לרגל עסקיו, זה להרגיש את יפן במיטבה. היפני שלנו הוא ג'ו, איש עסקים (זהו אינו שמו היפני, אלא שם שאימץ לעצמו עבור לקוחותיו המערביים) שהיה קולגה של בעלי לעסקיו ביפן. כשהודענו לג'ו שאנו מגיעים לביקור, הוא השתולל משמחה (לא באיפוק יפני) ומיד בנה עבורנו תכנית ביקור מפורטת כולל מלונות, רכבות, רכב שכור, זמנים מדויקים להתייצבות בתחנת רכבת, זמן ללאנצ' ופירוט הימים שבהם ייקח חופש מעבודתו וישנע אותנו למקומות קסומים, בדיוק של הדיוק היפני. מה כן עשינו לבד? הזמנו טיסות שנה מראש!

התכנית

התאריכים שנבחרו היו בחודש אפריל סביב נושא פריחת הדובדבן "הסאקורה" ופסטיבלי אביב שונים ברחבי יפן. משך זמן הטיול נקבע ל-17 יום ליעדים: טוקיו, ניקו, קמאקורה, טאקאיאמה, קיוטו, פוג'י. אנחנו טיילים מהסוג שאינו חובב "תפסת מרובה לא תפסת" ועל כן לא היינו בהירושימה, אוסקה, שער הטורי בשפל ועוד.  התניידות: טוקיו – תחבורה ציבורית, קיוטו וטאקיאמה – אליהן ברכבות, בתוכן במוניות, ניקו, קאמאקורה, פוג'י – רכב שכור. מטיילים: 3 זוגות חברים שנשארו חברים גם אחרי הטיול, בני 60-67.

טוקיו

את חמשת הלילות הראשונים בילינו במלון מהודר הנמצא במפרץ טוקיו ומשקיף דרך חלונותיו הרחבים על המפרץ וגשריו, מדרום רואים עד יוקהמה ומצפון רואים את גורדי השחקים של טוקיו. הזריחות והשקיעות מרהיבות והקפדנו לשוב למלון בשעת השקיעה, להרגע מכל הטוב שהתרחש באותו יום. המלון ממוקם במתחם בילוי, מסעדות ועסקים ויש לו תחנת מונורייל בבנין. עם המונורייל ניתן להתחבר לרכבות JR ולמטרו.

מפרץ טוקיו

זכרונותיו של בעלי מהסאקורה על נהר המיגורו  מלפני עשור, הובילו אותנו עם הJR ב"היביה ליין" ועוד קצת ללכת, לראות את פריחת הדובדבן בשיאה מוארת בלילה לאורך הנהר. המוני מקומיים מצטלמים סלפי והאוירה מיוחדת ורומנטית. חווית לילה חגיגית מומלצת.

טיילת הפריחה על נהר המגורו, טוקיו

למחרת, הצטרפנו אל נחילי ההמונים לפארק גיואן בשינג'וקו. הפארק מרהיב ביופיו ובצדק נחשב כמקום הטוב ביותר בטוקיו לפייה בפריחת הדובדבן, הוא רחב הידיים עטוי כולו במעטה התחרה של פרחי הדובדבן הלבנים, כאשר חלקם כבר החלו לנשור עם כל משב רוח, כמו פתיתי שלג קלים. בפארק אזורי גינות שונות: יפנית מסורתית, אנגלית וצרפתית. למי שמחפש לוקיישן לבוק לחתונה, זה המקום. תחת כל עץ רענן התכנסו משפחות עם קופסאות פיקניק, ישובים על יריעות פלסטיק, כדברי רעי לטיול "הסאקורה היא המימונה של היפנים".

היעד הבא הוא אואנו פארק שבו מבקרים מיליונים נוספים, שם המימונה כבר בעיצומה כולל מוזיקה ושוק אוכל רחוב צמוד. לכל דוכן מתקן מנגל וכל דוכן צולה פריט מזון שונה. מפירות ים, דגים, בשרים ועד דברי מתיקה על שיפוד, הכל ריחני, צבעוני ומעורר תיאבון. ביפן אסור לאכול תוך כדי הליכה ועל כן ממוקמים שולחנות פיקניק ליד כל מקבץ דוכנים – לאכול בנחת ולהנות. אנחנו מנישנושים לא שבעים ולכן התיישבנו בנחת לאכול את הראמן היומי.

מימונה יפנית

לעת ערב יצאנו לגינזה, הרובע היוקרתי של טוקיו, כולו מואר ורוחש עוברים ושבים ללא הרף. עיר ללא הפסקה.

שאבו-שאבו, מאכל יפני שבו מבשלים ואוכלים ביחד

היום השלישי נפתח במקדש סנסו ג'י טמפל, הנמצא באסקוסה, המקדש העתיק ביותר ביפן ובו נמצא פסלה המוזהב של האלה קנון. זהו מקדש בודהיסטי וצורת התפילה שונה מתנועות ההתחזקות שלמדנו ב SHRINE, המקדש של האל שינטו. הבודהיסטים עומדים לפני מתקן רוחש עשן ועושים תנועות עם הידיים כלפי פנים – לקבל את ברכת האל מהעשן המקודש. הכניסה למקדש עוברת דרך דוכני מכירות של מזכרות ופריטים מסורתיים יפניים. בקרבת המקדש שוק אוכל וחנויות הקשורות למסעדנות, המרושת על גבי מספר סמטאות. ריחות הבישולים מביאים אותנו הפעם למסעדת סושי מקומית וציורית.

היום הרביעי חל ביום ראשון שהוא היום לשמח בו חתן וכלה. רקדנו על שתי חתונות מסורתיות במקדש מייג'י ביויוגי פארק אליו מגיעים מתחנת הרג'וקו. תהלוכת החתונה כל כך שונה מהשמחה המלווה חתונות מערביות. האיפוק שולט גם באירוע משמח. הכלה בלבן ובן זוגה בשחור מובילים, ואחריהם כבתהלוכת לוויה, הולכים בני המשפחה לבושים בשחור. קצת הזכיר לי בית קברות ישראלי. מייג'י הוא מקדש שינטו, המוקדש לרוחות של הקיסר מייג'י ואשתו, הקיסרית שוקן. המקדש ממוקם ביער ובו כ- 120,000 עצים מכ- 365 מינים שונים, שנתרמו על ידי אנשים מכל רחבי יפן. ביער גן בוטני המפורסם בשטחי גידול האיריס והכניסה אליו כרוכה בתשלום של 500 ין המצוין כתרומה לתחזוקת הגן. צבעי עלוות העצים שונים אלה מאלה ולבטח בתקופת השלכת המקום מרהיב בצבעיו. ביציאה מפארק יויוגי נמצא האצטדיון הלאומי של טוקיו שהוקם לכבוד האולימפיאדה ב-1964. את המבנה המעניין תכנן האדריכל הנודע קנזו טנגה. כיום משמש למשחקי כדורעף וכדורסל ויארח משחקים באולימפיאדה שתתקיים ב-2020.

מזל טוב

היום החמישי הוקדש לשוק הדגים. הדגים ופירות הים נוצצים בטריותם ורק כאן (ביפן) ניתן לאכול אותם נאים ללא חשש הרעלה. לא ניתן לשבוע מהמראות ואנחנו מרותקים שוב שוב לפעלתנות החרוצה של הסוחרים עד להתרוקנות השוק מהסחורה. בצמוד לשוק הדגים נמצא השוק הסיטונאי של הפירות והירקות. גם כאן הכל ארוז באסתטיות בלתי מתפשרת ובנקיון מעורר קנאה. בליבנו עוברת המחשבה על "שאפשר גם אחרת".

דגי הטונה מגיעים קפואים, רגע לפני הניסור

למלון "ניו אוטני" המהודר יש גן יפני מסורתי יפהפה ואנחנו מטיילים בו ופוגשים זוג המכין בוק צילומים לפני החתונה. האישה מאופרת כדבעי, לבושה בקימונו צבעוני ובעלת תסרוקת אופיינית והגבר עטוי קימונו מסורתי כהה, שניהם מלווים בצוות צילום, מלבישה ומאפרת. הם מחייכים ומצטלמים גם איתנו. את ארוחת ליל הסדר שחל בעיצומו של הטיול, ערכנו במסעדת הגג המסתובבת הממוקמת בקומה ה-17 במלון ניו אוטני. מראה טוקיו הנוצצת באורות הבוהקים והטוקיו טוואר המואר בכתום, בהחלט מחדדים מה נשתנה הלילה הזה משנים קודמות.

לטוקיו נחזור לשלושה ימים נוספים בסוף המסלול.

ניקו, קאמאקורה

היום השישי נפתח בריטואל ריקודי השמחה במפגש החוזר עם ג'ו היפני שלנו שהגיע עם וואן מרווח לאסוף אותנו לטיול לניקו המרוחקת 140 ק"מ צפונית לטוקיו. הדרך חולפת על פני טוקיו ועוד טוקיו העצומה כל כך, עד אשר מתחלף הנוף האורבני בנוף הררי ופסגות מושלגות. מעפילים ועוצרים בנקודות תצפית לצילומים בקור המקפיא. לעת צהריים מתחיל גשם שהופך לשוטף. אנו מגיעים למלון היפני המסורתי – ריוקן, מפקידים את התיקים ומיד יוצאים לביקור במקבץ המקדשים טושו-גו. המקדש הראשון רינו ג'י נמצא בהליך שחזור מיוחד של קונסטרוקציית העץ ממנו בנוי, הפריטים המקודשים מסודרים באולם תצוגה והמבקר מוזמן להלך על הפיגומים היציבים, הבטוחים והמקורים ולצפות בפועלי השחזור העובדים בדייקנות רבה. הדרך אל המקדש הבא, טושו-גו הידוע בפסלי שלושת הקופים, היא מסלול בעלייה. הגשם ניתך בעוצמה ואנחנו נרטבים. יחד איתנו נרטבים גם קבוצות התיירים הנשפכות מהאוטובוסים, מלוות במדריכים שמרצים להם על תולדות המקדשים. מתחם המקדשים מרתק, המקדשים עשויים מעץ הגדל ביערות האזור, מקושטים בכרכובים מפוסלים בסיפורי המיתולוגיה היפנית ומלאים הוד והדר. אל המוזוליאום של השוגון מייסד שוגונות טוקוגאווה שהתאחדה לבסוף עם ניקו, מובילים מדרגות רבות והטיפוס כדאי לחובבי ספורט. רטובים שבנו לריוקאן ללבישת היוקאטה המסורתי, הנשרך מלפנים כמעטפה מימין לשמאל ולטבילה הגונה באונסן הנמצא בקומה התחתונה במלון. האונסן הוא בריכה רדודה של מי מעיינות חמים, טובלים בה עירומים לא לפני שהעברת את עצמך מירוק וצחצוח של הגוף על מנת שתיכנס טהור לבריכה החמה. אם החום קשה, ניתן למלא מים קרים בברז הקרוב בקערת קש אטומה ולצקת על עצמך לקירור קל. המלון המסורתי מסוג ריוקאן נקרא "טוקינו יו" ונמצא ממש מול הכניסה למתחם המקדשים.

שלושת הקופים נמצאים על כרכוב, אם לא תרים ראש, תפספס

מראה החדר במלון מסוג ריוקן, מלון יפני מסורתי

קרני שמש חלקיים האירו את בוקרו של היום השביעי. לאחר ארוחת הבוקר החביבה, נוסעים לבקר במפלים. בדרך עוברים ליד האגם הקסום שוג'נזי. אנחנו מבקרים בשלושת המפלים: קגון, ריוזו ויודאקי. הדממה של הטבע מופרעת ע"י הקליקים במצלמות שאינן יודעות שובע. השלג ועוצמות מפלי המים, העצים הקרחים והאדמה החומה המבצבצת, הם מראה נפלא של נוף פראי שאסור להחמיצו.

קאמאקורה

בדרך מניקו לקאמאקורה עוצרים באומיאטארו, אי מלאכותי שנבנה במפרץ טוקיו, ממנו מתחברת מנהרת חירום ליבשת במקרה של חילוץ. ספינות עוברות מעל למנהרה התת קרקעית וצוללות חייבות לצוף מעל. גשר מרשים מוביל אל האי המתוכנן בצורת ספינה עם תצפית של 360 מעלות על המפרץ וסביבתו. ביקשנו מג'ו לראות שקיעה בים וקיבלנו את המקום הקסום והמפעים הזה בשעת שקיעה רכה. האי משמש כמתחם בילוי ומסעדות עם 3 קומות של חניה מקורה. הכניסה לאי בתשלום.

הגענו לקאמאקורה לעת ערב, למלון שהזמין עבורנו ג'ו. המלון ממוקם בשדרה המרכזית המובילה למקדש החשוב ביותר בקאמקורה HACHIMANGU SHRINE, שדרה שכולה פורחת בלבן-ורוד של פרחי עץ הדובדבן. בלילה השדרה מוארת והכניסה אליה היא דרך שער טורו מרשים שבנה השוגון של קאמאקורה לאשתו, כדי שתוכל להלך בו לבדה. אחרי שיטוט רומנטי בכלל לא לבד בשדרה לעת ערב, התפקדנו למלון המצוין שלנו. במלון חדרים מרווחים, עם במה מוגבהת וכריות ישיבה שם נאכל את ארוחת הבוקר מקופסאות ה"ברקפסט בוקס" – "בנטו" המסורתיים, שנקבל כל אחד לחדרו. לעומת החדר המרווח, חדר האמבטיה זעיר בגודלו שאפילו לאדם בודד קשה לתפקד בו. את ארוחת הערב העברנו בסושייה מקומית בעלת מסוע סושי. ככה בשביל החוויה.

קופסת הבנטו - ארוחת בוקר מסורתית

היום השמיני נפתח בתצפית מהחלון במלון, על עשרות התלמידים הצועדים בשדרה אל בית הספר הממוקם בסמיכות למקדש אשר בקצה השדרה. הילדים לבושים תלבושת אחידה, כאשר הכובע שעל ראשם בצבעים שונים המציינים את שכבת הגיל אליה משתייכים. יצאנו לבקר במקדש HACHIMANGU אשר בקצה השדרה. המקדש מוקדש לאל האצ'ימון הפטרון של השוגונים. המקדש המרשים עומד בראש גרם מדרגות אדיר ומשקף את עוצמת הקדושה. העיר קמאקורה שוכנת לחוף ים ובדרך לביקור בפסל הבודהה הגדול עצרנו בתצפית ממרום הגן הצופה על הריביירה הקמאקורית. הבודהה הגדול הינו פסל ענק עשוי מברונזה והחלול בתוכו, גובהו 13 מ' ובגבו נפתח חלון לאוורור, כהגדרת רעי לטיול "חלונות גירסת בודהה". ניתן לבקר בתוכו תמורת תשלום סמלי. במקור הוקם הפסל בתוך מקדש, אולם טייפונים וצונאמי הרסו את המקדש ובודהה הענק נותר ללא קורת גג מעל ראשו.

צוחק עלינו מלמעלה

התחנה הבאה במסלול התגלתה כמפתיעה ביותר. מסתבר כי קיים מקדש שבו ניתן "לכבס" את הכסף על מנת שיהפוך לנייר/מטבע מניבים פי שתיים. המקדש הפיננסי נקרא Zeniarai Benten Shrine שמשמעותו "רחיצת מטבעות". שלפנו חיש קל מכיסנו מעות, הזלפנו עליהם מי נביעות, הבאנו אותם לתפילה קלה וחיכינו…אך לשוא, הלבנת ההון לא סייעה לנו. עצובים, יצאנו לביקור במקדש אחר. המקדש Hokokuji Temple נמצא על ההרים שבמזרח קמאקורה והוא משתייך לzen Buddhism ומוקדש למשפחת הקיסר אשיקגה ששלטה במאה ה-13. במתחם המקדש גן יפני מסורתי עוצר נשימה, השוכן למרגלות גבעה, אשר חצובים בה מערות קבורה שעל פי האמונה קבורים שם אפרי המשפחה הקיסרית. המקדש הזה בעיקר ידוע ביער 2000 עצי הבמבוקים שבו והולכים לאיבוד בו בשבילים ציוריים. הביקור ביער הבמבוקים הזה סיפק לנו פטור מהיעד הדומה הנמצא בקיוטו. ג'ו חברנו, המליץ לנו לבקר בבית התה שבמעבה היער ואכן חווינו הכנת תה מאצ'ה אורגינלי עם כל הטקסיות הכרוכה בכך.

השעון הביולוגי של שעת הראמן היומי צלצל והטקס היומי יצא לפועל. שבעים, יכולים אנו לכבוש מקדש נוסף. Engakuji Temple הוא אחד ממקדשי הזן החשובים שבמזרח יפן. הכניסה אליו עוברת דרך שער טורי ומאחריו נמצא האולם המרכזי שבו ממוקם הפסל של שאקה בודהה העשוי מעץ. מאחורי מבנה האולם נמצא אולם נוסף שבו מצויים השיניים המקודשות של בודהה. זהו אוצר לאומי שניתן לחזות בו רק ממרחק. המוצג החשוב במקום הוא הפעמון הגדול של המקדש.

הסאקורה בקאמקורה היא שם דבר. ג'ו מגלה לנו כי ברחוב מסוים בעיר הפריחה מסוככת על הכביש ותושבי המקום קוראים לה "מנהרת הסאקורה". אנו צועדים הלוך ושוב ולא שבעים מהמראה הנהדר של סכך התחרה של הפריחה.

טאקיאמה

היום התשיעי מתחיל בחווית הנסיעה ברכבת המהירה שינקנסן. נסענו, כי רצינו לחזות בפסטיבל האביב הנערך שם בתקופת הסאקורה. לקראת הפסטיבל נערכים כל תושבי העיר והסביבה לפעילות קהילתית משותפת להפקת הפסטיבל. מקדשים ניידים מוצאים מחנייתם, מובלים ע"י תושבים לבושים במיטב תלבושות המאפיינים נושאים הקשורים לחגיגות האביב, מוזיקה אותנטית מושמעת מכל מקדשון נייד, שלל צבעים ונוצצים, קרנבל לשמו. רחובות העיר העתיקה מלאים בחוגגים ומבשלות הסאקי המפורסמות חוגגות. לטעמנו, זוהי מלכודת תיירים שאפשר היה לוותר עליה.

קיוטו

ביום ה-11 הגענו לקיוטו לעת ערב. למחרת יצאנו אל המקום המרגש ביותר לחוות בו את פריחת הדובדבן – שביל הפילוסופים העובר משני צידי נחל. שילוב המים המפכים ורקמת הפריחה הלבנבנה וורודה, גורמים לנו להגות מחשבות פילוסופיות בזכות הבריאה, תוך כדי שיטוט ובהיה. פגשנו בדוגמניות צילום לבושות במיטב המסורת, ביקרנו במקדש קיומיצודרה, יצאנו לצוד גיישות ברובע גיון וצפינו בשקיעה על הנהר הרומנטי. למחרת, בשעה שמונה, רגע לפני פשיטת המוני התיירים, התייצבנו במקדש אלף השערים פושימי אינארי, היפה והמיוחד ביותר בקיוטו וטיפסנו לגובה 250 מ' דרך אלף השערים ואתרי הקבורה אשר מספקים תחושה של קדושה, תצפית נהדרת על קיוטו וכל זאת דרך טיול ביערות הכוללים עצי במבוק. בהמשך היום ביקרנו במקדש הזהב המרהיב ומקדש הכסף המעוצב, העמוסים בתיירים עד כדי תחושת חנק ובשוק המקורה נישיקי מרקט לטעימות מפתיעות של מיני מאכלים יפניים. הטעימות אמנם טעימות אך המחירים מופקעים ושוק זה לטעמנו הוא מלכודת תיירים.

חושב מחשבות פילוסופיות בשביל הפילוסופים

צילום תמורת תשלום

שקיעה רומנטית בגדת הנהר

שמורת הר פוג'י

נסיעה נוספת בשינקנסן ביום ה-14, מחזירה אותנו לכיוון טוקיו, אך אנו עוצרים בדרך לבקר בשמורת הר הפוג'י. ידידנו ג'ו מוביל אותנו לאתר מורשת עולמי מומלץ ביותר OKAMAIKE POND בו ניתן לראות שחזור של משק החקלאות והמים ביפן כפי שהיה נהוג החל משנת 800 לספירה. מאחר וזהו האזור ההררי, פריחת הדובדבן רק מתחילה לבצבץ כאן. מצטלמים יפה וממהרים לחזות ביופיו של אגם Yamanakako הצופה על הדרו של הר פוג'י. כדי לגעת בפוג'י, עלינו עם הרכב עד לתחנה השלישית (כך נקרא אתר התצפית) הנמצאת בגובה 2020 מ' המשקיפה על האלפים היפנים. בסיומו של יום, זחלנו במערת הקרח BIG CAVE שלמרגלות הפוג'י. היה קר וחווייתי.

תצפית מהפוג'י על רכס האלפים היפנים

טוקיו

את שלושת הימים האחרונים אנו מבלים בטוקיו בשיטוט בין הגנים המעוצבים והמושלמים היפים ביותר בעולם: Kōraku Park, Kudanzaka Park ובהתפעלות מהאדריכלות המודרנית בגינזה. לקריאה נוספת על אמנות ואדריכלות בטוקיו בכתבה שלי כאן.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה פנאי, תיירות, תיירות בחו"ל, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>