גבריות בעידן MeToo? על הספר "גברויות" של רייווין קונל

הספר "גברויות" של רייווין קונל מקיף סוגיות שונות שנוגעות לגברויות ולחקר הגברויות, ובין השאר מספק מענה לכמה מן השאלות שעולות בעידן MeToo, כגון כיצד האלימות המינית קשורה לתפישת הגבריות של אותם גברים. שפע הפרטים והמחקרים בספר אמנם עומדים לספר לרועץ, אך ישנם חלקים בספר שהם מרתקים, וכדאי למענם לבור את המוץ מן הבר

Print Friendly

החודש מלאה שנה לתופעת MeToo (או בעברית: "גםאני"), תופעה במסגרתה מאות אלפי נשים מרחבי העולם משתפות את הציבור באלימות פיזית ומילולית שחוו במהלך השנים. נדמה שלא ניתן לחלוק על ההשפעה העצומה שהתופעה חוללה בתודעה הציבורית. ה-anniversary או הייארצייט נחגגו בסיקורים ופרשנויות שונות מזוויות רבות, אולם ישנה זווית אחת שלא ראיתי כי זכתה להתייחסות (אם כי הרתיעה מעיסוק בה מובנת): כיצד תופעת MeToo שינתה את תהליך הבניית הגבריוּת, כלומר כיצד היא משפיעה על תפישת הזהות הגברית של הגברים.

יובהר מיד: אין לי שום צל של כוונה לגונן או להצדיק את אותם גברים ואת התנהגותם הנלוזה. יחד עם זאת, נדמה לי כי בראיה מורכבת של המציאות ניתן לומר בזהירות שני דברים ביחס לגברים אלו: ראשית, אותם גברים סוברים שההתנהגות שלהם זוכה ללגיטימציה כלשהי מהסביבה, ולו "לגיטימציה שבשתיקה"; שנית, התנהגות תוקפנית זו של אותם גברים קשורה בקשר הדוק לתפישת הגבריות של גברים אלו, היא חלק מהתפישה העצמית שלהם לגבי "מהו גבר" או "כיצד גבר צריך להתנהג". לכן השפעתה של תופעת MeToo היא מעניינת, שכן עשויות להיות לה השלכות על הבניית הזהות הגברית, לפחות של חלק מן הגברים.

הספר "גברויות" (Masculinities), של הסוציולוגית האוסטרלית רייווין קונל, אמנם קדם לתופעת MeToo בכמה שנים טובות (המהדורה הראשונה יצאה בשנת 1995, השנייה ב-2005), אך הוא מספק מענה לחלק מן השאלות הללו. כפי שאפרט בהמשך הרשימה, הספר מקיף סוגיות שונות שנוגעות לגברויות ולחקר הגברויות, ונוגע גם בנושא האלימות הגברית. וכפי שהמחברת מציינת, רבים מקרב הגברים משתמשים באלימות נגד נשים בכדי לשמר את שליטתם. גברים אלו אינם נוטים לחשוב שהם יוצאים מן הכלל; הם סבורים שמעשיהם מוצדקים לחלוטין וכי מדובר ב"הוצאה לפועל של זכות בסיסית". לכן, טוענת קונל, דווקא כאשר ישנו ניסיון לפקפק ב"זכויות" אלו של גברים, ישנה תגובת-נגד של הגברים להגביר את רמת האלימות.

האם נראה תגובת נגד דומה גם בעקבות MeToo, או שמא אותם גברים סוף סוף הפנימו שאלימות מינית אינה לגיטימית? ואולי אפילו זהו תחילתו של פירוק הקשר הגורדי, שמבוסס אף הוא מחקרית, בין גברים לבין אלימות בכלל? ואם כן, כיצד אותם גברים מבנים את הזהות הגברית שלהם? אני לא ראיתי דיון שנערך בנושא, אולם יכול להיות שהשנה שחלפה אינה פרק זמן מספיק בכדי לאמוד את ההשלכות וההשפעות העמוקות של התופעה.

*

נושא האלימות הגברית אינו הנושא היחיד שזוכה לטיפול מעמיק בספר "גברויות". הספר מחולק לשלושה שערים: פרקי השער הראשון, "ידע", עוסקים בשלושה שלבים שונים בחקר הגברויות (הפרק הראשון); פורסים ארבע תיאוריות שונות של גברויות (הפרק השני); וכן מציבים מסגרת מחקר לניתוח יחסים מגדריים על מנת להבין את ההיררכיה שבין סוגי הגברויות השונות (הפרק השלישי). כפי שארחיב מעט בהמשך, נושא אחרון זה הוא מהותי מאוד להבנת חקר הגברויות, שכן אין "גבריות" אחת: לצד הגבריות ההגמונית, ישנם סוגים שונים של גברויות; השער השני מביא ארבעה מחקרים על קבוצות שונות של גברויות; ואילו השער האחרון עוסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של הגברויות.

שפע הנושאים הרחב והיקפם הם חלק ממעלותיו של הספר, אולם מבחינה מסוימת הם עומדים לו לרועץ. מספר פעמים במהלך הקריאה חשתי תועה בין סבך הפרטים והמחקרים הפזורים בספר, משוטט בין דפי הספר רצוא ושוב בניסיון להבין את המהלך של קונל או להבחין בין הדברים שקראתי לבין הדברים שנאמרו לפני כן. נדמה כי עריכה קפדנית יותר הייתה עשויה להפוך את הספר לקריא הרבה יותר.

התרגום אף הוא אינו עושה חסד עם הקורא, ובמידה מסוימת הוא אף רשלני: קונל עצמה עברה ניתוח לשינוי מין, היא נולדה כגבר ובזמן כתיבת המהדורה הראשונה הייתה עדיין גבר, אולם בין פרסום המהדורה הראשונה לפרסום המהדורה השנייה היא עברה ניתוח לשינוי מין וכיום היא אישה. ועדיין, במספר מקומות בספר המתרגם מתייחס לקונל בלשון זכר. למשל, בפתח ההקדמה למהדורה השנייה קונל כותבת: "במהדורה החדשה אני מביא את הטקסט המקורי…" – כך במקור. ונדמה שאין צורך להרחיב כמה הטעות הזו קריטית בספר שעוסק בזהות מגדרית, ובצעד כה משמעותי כמו שינוי מין.

*

מספר חלקים בספר הם מרתקים בעיניי, וכדאי למענם לבור את המוץ מן הבר. ראשית, מעניינים מאוד המחקרים בשער השני שעוסקים בקבוצות שונות של גברים, ובפרט המחקר השני בשער שעוסק בגברים סטרייטים שניסו לעצב מחדש את גבריותם, במידה מסוימת בעקבות מחאה פמיניסטית. כפי שקונל מציינת "אלה אותם 'גברים רכרוכיים', שתנועת הגברים המיתו-פואטית ותנועות אחרות להחייאת הגבריות נוהגות לשים ללעג".

מטבע הדברים, מצאתי את עצמי מאוד מזדהה עם גברים אלו. בעיקר הזדהיתי עם תחושת פקיחת-העיניים לצד תחושת האשמה שהמפגש עם הפמיניזם עורר אצל כל המרואיינים בפרק זה. נזכרתי בימים שלמדתי בתוכנית ללימודי נשים ומגדר בהם חשתי בדיוק אותן תחושות: מחד, הלימודים הרכיבו לעיניי משקפיים, שעה שעד אותה תקופה התהלכתי כסומא בעולם, מבלי שחשתי כלל שאני עיוור; ומאידך, כגבר הטרוסקסואל לא יכולתי לשאת את האשמה, וזו הייתה אחת הסיבות לעזיבתי.

פרק מרתק נוסף הוא הפרק שעוסק בפוליטיקה של גבריות, כלומר כל אותם מהלכים ומאבקים שעניינם משמעותו של המגדר הגברי. כפי שקונל מציינת, במסגרתה של פוליטיקה זו הגבריות איננה עוד דבר מובן-מאליו אלא מוצבת בחזית כעניין לענות בו. קונל מפרטת ארבע צורות עיקריות כאלו: תראפיה של גבריות שעוסקת בריפוי הפצעים שנגרמו לגברים הטרוסקסואליים על ידי היחסים המגדריים; "לובי הנשק", המייצג את קרב ההגנה של הגבריות ההגמונית; שחרור ההומוסקסואליים כאלטרנטיבה העיקרית לגבריות ההגמונית; ו"פוליטיקה של יציאה", קרי פוליטיקה שמבקשת לצאת מתחומו של המגדר, לפרק את הגבריות, במקום לנסות לנהל פוליטיקה של התנגדות מתוך תחומי המגדר.

קונל תומכת בפרקטיקה האחרונה. בראייה האוטופית שלה, אותה היא פורשת בפרק העשירי, לא יתקיימו רק שני מגדרים אלא "מעין רב-תרבותיות מגדרית". בפרק זה קונל מפרטת כיצד לשיטתה ניתן להשיג יעד זה, אך מסכמת כי לדעתה הסיכויים אינם גדולים, שכן לצד האינטרס של גברים בשימור הפטריארכיה, ישנן נשים רבות שתומכות בסדר המגדרי הישן באמצעים שונים, כמו ההיאחזות בנרטיבים רומנטיים.

השאלה מדוע ישנן נשים שתומכות במידה זו או אחרת בסדר המגדרי הישן היא בעיניי נקודה מרתקת שמעסיקה אותי רבות. זו סוגיה מאוד מורכבת שלא ניתן לפטור אותה בלא כלום או לתת לה מענה שטחי. כמדומני שלפחות בכל הנוגע להיאחזות בנרטיבים רומנטיים, היאחזות זו משקפת את הצורך של כולנו, גברים ונשים, להיות נאהבים.

גברויות (Masculinities)רייווין קונל מאנגלית: עודד וולקשטיין עריכה מדעית: דני קפלן הוצאת פרדס 2009 328 עמ'

Print Friendly

על אודות אודי נוימן

אישיות מגוונת: למדתי תורה בישיבה; למדתי ספרות ומגדר; למדתי משפטים. כעת אני דוקטורנט במשפטים ועורך דין. לתגובות: [email protected]
פוסט זה פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, רשמים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.