תורת היחסים

בִּקְרִיעַת הַיּוֹרֶה אֶת הַשָּׁמַיִם

לֹא שָׁמַרְתִּי עַל עַצְמִי

רַק בָּרָק יְחִידִי בְּחָזִי

כִּי שִׁקַּרְנוּ שִׁירִים כָּל הַלַּיְלָה

הָיִינוּ לְמִלִּים שֶׁל אַחְרִים

לֹא הָיָה לָנוּ עַצְמֵנוּ

מִלְּבַד בָּרָק יְחִידִי בְּחָזִי

לֹא חָשַׁקְנוּ בְּכֹחַ שֶׁל כְּבִידָה

מִלְּבַד נְפִילָה חָפְשִׁית שֶׁל הַגּוּף

הֵאַצְנוּ בַּכּוֹכָבִים

לֹא זָכַרְנוּ אֶת שִׁוְיוֹן הַכֹּחוֹת

לֹא שָׁמַרְתִּי עַל עַצְמִי

כְּמוֹ שָׁכַחְתִּי שֶׁמֶּרְחָב הַזְּמַן הוּא עָקֹם

הָיִיתִי כֹּחַ מְדֻמֶּה הַלַּיְלָה

הַמִּתְרַצֶּה לִלְמֹד אֶת חֻלְשָׁתוֹ לְרֶגַע

לֶאֱהֹב.

*

חוק שימור המסה

מִתַּחַת לְאוּלָם הַהַרְצָאוֹת

לוּדָה מְנַקָּה שֵׁרוּתִים

בְּמוֹסְקְבָה הָיְתָה מוֹרָה לְכִימִיָּה

עִם כְּפָפוֹת וְחָלוּק לָבָן וּמְכֻבָּד

עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ שְׁפְּרִיצֶר, קַבְּלָן

וְכָל שָׁעָה 25 שֶׁקַּלִּים

וְהָעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת-אֲדֻמּוֹת

לֹא יוֹדְעוֹת

אִם זֶה הַלֵּב

אוֹ הָאֶקוֹנוֹמִיקָה

שֶׁמַּלְבִּינִים אֶת הַפָּנִים

אֲבָל לוּדָה יוֹדַעַת

גַּם בְּמֶרְחַק 2,646 קִילוֹמֶטְרִים

הָאָטוֹמִים לֹא מִשְׁתַּנִּים

עַכְשָׁו הִיא מוֹלֵקוּלָה שְׁקוּפָה

לוּדָה מְרַסֶּסֶת בְּיָדָהּ הַמְּחֻסְפֶּסֶת

נַתְרָן תַּת כְלוֹרִי

הַהַרְצָאָה מֵעַל נִגְמֶרֶת, הָאוּלָם יוֹרֵד

וּמִתְרוֹקֵן בַּשֵּׁרוּתִים.

*

החתול של שרדינגר

מִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת

הוּא כְּמוֹ חָתוּל בְּתֵבָה אֲטוּמָה

וְהַנוֹטִיפִיקַצְיוֹת הֵן חֹמֶר רַדְיוֹאַקְטִיבִי

אִם לֹא אֶפְתַּח

לֹא אֵדַע

מִי וְהַאִם נוֹרָה

בְּכַמָּה מִפְלָס הָעֹנִי עָלָה

הַאִם יִהְיֶה קַר מֵהָרָגִיל לָעוֹנֶה?

בְּתַחֲנַת הֶחָלָל וּבְאַבּוּ כַּבִּיר

תּוֹרַת הַקְּוַנְטִים בַּקְּרִיסָה-

נוֹרָה, עָלָה, קַר לָעוֹנֶה.

**

החשיבה האנושית היא חשיבה אנלוגית, חשיבה של מטאפורות ודימויים. אנחנו נדרשים או צריכים מערכות-ערכים נוספות כדי שיסייעו לנו להביע את עצמנו ובמובן מסוים אפילו בכדי לחוות את המציאות. המטאפורות לקוחות משדות רבים שמקיפים את חיינו. למשל, מן המפורסמות הוא שהשפה העברית שופעת דימויים חקלאיים (נושא נדוש הוא נושא שדשו בו רבות, כמו מלאכת הדישה). השירה היא פרשת דרכים מעניינת במובן זה, שכן היא בתורה מסייעת לנו לתפוש את העולם, להביע את עצמנו – בין השאר באמצעות מטאפורות ודימויים שונים.

השירה של המשוררת אַסְתָר וולק – כפי שניתן לראות מהשירים המובאים למעלה, ומשירים נוספים שלא הבאתי – שופעת בדימויים רבים מעולם מדעי הטבע והמדעים המדויקים, ובאופן ספציפי מעולם הפיזיקה. החיבור שבין מדעי הטבע והשירה נראה לנו במבט ראשון לא טבעי, אבל כפי שוולק מראה באופן יפה בשיריה – חיבור זה, מלבד השירות המוצלח שהוא עושה למדע ולשירה – מרחיב את גבולות החשיבה האנושית, הוא מאפשר לנו להבין את המציאות בדרכים שעד כה היו חסומות בפנינו, בין השאר באמצעות דימויים מעולם הפיזיקה.

במובן זה השירים של וולק מזכירים מעט מדענים קודמים ששילבו בין דיסציפלינות ממדעי הטבע והמדעים המדויקים ועולם הספרות, ובראשם כמובן פרימו לוי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו "הטבלה המחזורית". אצל וולק, כמו אצל לוי, החיבור בין מדע וספרות הוא שילוב מטלטל: בעוד המדע מבקש לעשות סדר במציאות, למשמע את המציאות, להטיל היגיון במציאות – הספרות, כמו השירה של וולק, מראה שהניסיון נידון לכישלון.

המשוררת אַסְתָר וולק (25) היא תלמידה לתואר ראשון בספרות ופסיכולוגיה ומפיקת ליין השירה "משוב"שת". בימים אלו עומלת על ספר שיריה הראשון