"אמא תרזה איננה" בתיאטרון חיפה: גם ההצגה איננה

גיבורי המחזה של הלן אדמונדסון עוסקים הרבה בסבל האנושי. קשה לי לומר שסבלתי בהצגה, אבל אני מודה, שחשתי הקלה כשהיא הסתיימה

Print Friendly

★★★★

 

המחזה של הלן אדמונדסון מבטיח הרבה: דרמת מתח פסיכולוגית, חושנית ומטלטלת על אישה נורמטיבית, שעוזבת הכל ונוסעת להודו כדי לחשב מסלול מחדש, וגם על הבחירות שאנו עושים בחיים. במבחן התוצאה קיבלנו הצגה פושרת במקרה הטוב, בלי דרמה אמיתית, בטח לא חושנית ומטלטלת, ועם הרבה דיבורים על נפש האדם פלוס קלישאות על אהבה, חמלה ואושר, ורצון לשנות את העולם.

משחקים רעיונות ולא בני אדם. צילום: רדי רובינשטיין

לכן לא ברור לי למה תיאטרון חיפה בחר להעלות דווקא את המחזה הזה. יש בהצגה תמונות שאמורות להזכיר דרמות של צ'כוב, אבל בניגוד לצ'כוב, כאן לא קורה הרבה והדמויות חסרות עומק ומורכבות. אחת הבעיות העיקריות – שהשחקנים משחקים בעיקר רעיונות ולא בני אדם חיים ונושמים.

"אמא תרזה איננה" היא הצגה מאכזבת ומוחמצת דווקא בגלל הנושאים הרגישים שהיא עוסקת בהם והשאלות החשובות שהיא מעלה על צדק ומוסר. התוצאה מאכזבת גם בגלל העבודה הרבה שהשקיעו הבמאי אבישי מילשטיין והשחקנים קרן צור, אוהד קנולר, יעל לבנטל וג'ורג' אסקנדר. גיבורי ההצגה עוסקים הרבה בסבל האנושי, שמאפיין את בני האדם. קשה לי לומר שסבלתי בהצגה, אבל אני מודה, שחשתי הקלה כשהיא הסתיימה.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.