★★★★★

נכנסתי לכלוב העליזים ויצאתי בשלום. ההצגה של תיאטרון באר שבע היא קומדיית מצבים משעשעת, וברגעיה הטובים גם מטורפת. במרכז העלילה של הצרפתי ז'אן פוארה: ז'ורז', מנהל מועדון לילה מצליח בסן טרופז העליזה של שנות ה-70 ובן זוגו, מישל, כוכב מופעי דראג. השניים חווים משבר זוגיות, שמוליך למצבים אבסורדים ולקומדיה של טעויות, בהשתתפות בני משפחותיהם שמצטרפים לחגיגה.

ההצגה מנסה להעביר גם מסר חברתי, שבמרכזו קבלת האחר והשונה, פלוס כמה משפטים על חופש ביטוי, שמנסים לבטא איזו רלוונטיות לימינו אלה. כך, לפחות, מעיד הבמאי רפי ניב בתוכניה. אבל כפי שהטקסט הזה מוצג, הוא אינו רלוונטי ונשמע מיושן ומתאים לתקופה שבה המחזה נכתב.

זו אינה הצגה של מסרים, זו הצגה של שחקנים. מרבית שחקני ההצגה עומדים יפה במשימה, ומעל כולם – אמיר קריאף המוחצן והאימפולסיבי בתפקיד הדראג קווין מישל. מולי שולמן, בתפקיד ז'ורז', מנהל מועדון הלילה, לוחץ לעיתים התפקיד בניסיון להצחיק, אבל בדרך כלל הוא אמין ומשעשע. הפתעה נעימה: אליאור אליהו אמסלם בתפקיד עוזר הבית אגאדור. אמסלם הוא שחקן מעניין ובעל נוכחות. במסגרת המגבלות נראה שהבמאי רפי ניב הוציא את המיטב משחקניו וביים קומדיה מהנה, שסוחטת מהקהל פרצי צחוק, בעיקר כשהסצנות עובדות. יש רגעים שהקומדיה לא עובדת – וההצגה מתברברת.

לא הוגן להשוות את שחקני ההצגה לכוכבי הסרט "כלוב הציפורים", שנוצר על פי המחזה – רובין וויליאמס ונתן ליין. באותה מידה לא הוגן להשוות את קריאף ושולמן לשלמה בראבא ולמוני מושונוב למשל, שהיו מוציאים הרבה יותר משתי הדמויות הראשיות. אז למה אני משווה? כי ההנאה שלי מההצגה אינה שלמה – ולוקחת אותי להשוואות האלה.

לראות או לא לראות? אם אתם רוצים לשכוח מבעיות היומיום וליהנות משעה וחצי של בידור, "כלוב העליזים" היא הצגה בשבילכם. אם אתם מחפשים עומק ומסרים חברתיים – זו אינה הכתובת.