מענקי הספרות העברית, הסופר עמוס עוז הלך לעולמו

הסופר ואיש הרוח, שכתב נכסי צאן ברזל של התרבות העברית, בהם "מיכאל שלי", "קופסה שחורה" ו"סיפור על אהבה וחושך", ואף נחשב למועמד לפרס הנובל, נפטר מסרטן. משפחתו תרמה את אבריו

Print Friendly

הסופר ואיש הרוח עמוס עוז, מענקי הספרות הישראלית בכל הזמנים, הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 79 בתום מאבק עם מחלת הסרטן. משפחתו של עוז, שהיה חתום על כרטיס אדי, ביקשה לתרום את איבריו – על כן הוצאו קרניות עיניו ויושתלו בחולים הממתינים לכך.

עמוס עוז נולד ב-4 למאי 1939 בירושלים ליהודה ופניה קלויזנר. כשעוז היה בן 12, התאבדה אמו. בגיל 14.5 עבר לגור בקיבוץ חולדה, שם הכיר את מי שתהיה אשתו לימים, נילי. רוב חייו גר בערד, ובשנותיו האחרונות עבר לתל אביב. לעוז שלושה ילדים: ההיסטוריונית פרופ' פניה עוז-זלצברגר (שקרויה על שם אמו); גליה עוז, בימאית וסופרת; ודניאל עוז, מוזיקאי ומשורר.

צילום מסך חדשות 10
צילום מסך חדשות 10

בתו, הסופרת וההיסטוריונית פניה עוז זלצברגר צייצה בבטוויטר: "אבא שלי האהוב הלך לעולמו ממחלת הסרטן, זה עתה, לאחר הידרדרות מהירה, בשנתו ובשלווה, מוקף אוהביו. אנא כבדו את פרטיותנו. לא אוכל להגיב לפניות. תודה למי שאהב אותו".

בנו של עוז, דניאל, כתב בפייסבוק: "אבא שלי איננו. הוא היה אוהב אדם וחתול. אני זוכר שלפני כמה שנים הוא היה מאושפז בגלל עניין אחר ולא יכול היה לדבר בגלל הזונדה. ישבתי ליד מיטתו ושמעתי מה בכל זאת התעקש לומר דרך מחסום הכאב. הוא שאל את אמי בטלפון מה שלום החתול וביקש מקרוב משפחה שהזכיר את האחות "הערביה" "לא לקרוא לה ככה". הוא לימדני את כל שאני יודע ואפילו לא התחיל. אני מבקש מכם סליחה על אי-המענה גם בשם המשפחה ותודה מקרב לב על דבריכם".

נשיא המדינה ראובן ריבלין ועמוס עוז (צילום: מארק ניימן לע"מ)
נשיא המדינה ראובן ריבלין ועמוס עוז (צילום: מארק ניימן לע"מ)

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה נפרדו מעמוס עוז: "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת. נפיל ספרותי. תפארת יוצרינו. ענק רוח. נוח בשלום יקירנו עמוס. נעמת לנו מאוד."

ארגון זכויות האדם בצלם מסר כי הארגון "אבל על מותו של הסופר ואיש הרוח עמוס עוז. לצד מורשתו הספרותית האדירה, עוז היה מראשוני ומובילי המאבק בכיבוש שפעל שנים ארוכות באומץ ובנחישות למען עתיד של זכויות אדם, צדק ושוויון לכל בני האדם החיים במרחב שבין הירדן לים. אנו אסירי תודה על תמיכתו ארוכת השנים בבצלם ועל חברותו במועצה הציבורית של הארגון. יהי זכרו ברוך".

בני גנץ ספד לסופר עמוס עוז ואמר, "לא לי הקטן ספרותית, לאמר על אחד מגדולי יוצרינו. אך אעז ואומר כי עמוס היה איש של חלום, איש של חיים, איש של דימיון כמו גם איש המביט אל ועל החיים בפיקחון". עוד הוסיף כי עוז היה איש של כאב אך גם איש של חזון. "שזירת המילים שלו להוויה הספרותית כמו גם למציאות חיינו הייתה מפעימה ביופייה ובפיקחותה. נעים היה לקרוא חשוב שנקשיב ונפנים הנאמר".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) כתבה: "עמוס עוז, איש הרוח הישראלית, מעמודי התווך של התרבות והספרות שלנו, הלך לעולמו. אני מודה לך באופן אישי, איש יקר, על ההון התרבותי והרוחני שהענקת לנו, על המילים והאוצרות שהותרת אחריך שימשיכו ללוות אותנו. המורשת שלך חלחלה עמוק בכל חלקי החברה הישראלית ונמשיך ליצור לאורך. יהי זכרו ברוך"

שרת התרבות והספורט מירי רגב הגיבה ומסרה: "הצטערתי להתבשר על פטירתו של עמוס עוז, חתן פרס ישראל, שעוטר בפרסים ובאותות הוקרה רבים על כתיבתו מעוררת ההשראה. 'פה ושם בארץ ישראל' ובעולם כולו יהדהדו  יצירותיך בכתבים, שהשארת בלבבות כולנו. נוח בשלום, עוז הרוח שלנו!".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחת לפני שעה קלה בברזיל, ספד לעוז: "עמוס עוז הוא מגדולי הסופרים שקמו למדינת ישראל. הוא תרם רבות לחידוש הספרות העברית, שבאמצעותה ביטא בכישרון וברגש חלקים חשובים של ההוויה הישראלית. על אף שדעותינו היו חלוקות בנושאים רבים, הערכתי עמוקות את תרומתו ללשון העברית ולספרות העברית המתחדשת. מילותיו וכתיבתו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".

בהוצאת כתר, בה פרסם עוז את ספריו, אמרו כי עוז היה "אדם גדול בדורו וסופר דגול, שבכתיבתו ובהתנהלותו היווה לנו מגדלור של תבונה, השראה ואנושיות. אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה".

דבר מותו של עוז פורסם מיד בהרחבה גם בתקשורת הזרה. סוכנויות הידיעות והעיתונים הגדולים בעולם ספדו לו בהרחבה ו"ניו יורק טיימס", "גרדיאן" ו"לה מונד" אף הוציאו הודעות פוש על דבר מותו.

עוז הוציא למעלה מעשרים ספרי פרוזה ועוד אחד-עשר ספרי עיון. קובץ הסיפורים הראשון שהוציא היה "ארצות התן" (1965), והרומן הראשון פרי עטו היה "מיכאל שלי" (1968). את תולדות חייו עוז פרס בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך" (2002), שאף עובד בשנת 2015 לסרט שביימה נטלי פורטמן, וגם שיחקה בו.

בשל הספרים הרבים שעוז כתב, הוא זכה בפרסים רבים וביניהם פרס ברנר (1976), פרס ברנשטיין (1983), פרס ביאליק (1986), פרס ישראל בתחום הספרות (1998), פרס גתה (2005), ועוד.

עוז נמנה עם יוצרי "דור המדינה", יחד עם א"ב יהושע, יהודה עמיחי, אהרון אפלפלד ועמליה כהנא-כרמון. סופרים אלו, שהחלו לכתוב בשנות ה-60' של המאה העשרים, ביקשו לחתור תחת כתיבתם של סופרי דור הפלמ"ח (כמו למשל, משה שמיר, ס. יזהר). עוז, יחד עם סופרי דור המדינה, המשיכו את המהלך של הספרות העברית לנסיגה מהקולקטיביזם וחתירה תחת הקונצנזוס הממסדי. עוז וחבריו ביקשו לשבור את הריאליזם של דור הפלמ"ח; יש בסיפוריהם פנייה לסימבוליות כבדה והפרה של חוקי המציאות.

צילום: רפי מיכאלי
צילום: רפי מיכאלי

ועדיין, שלא כמו הספרות העכשווית או הספרות הפוסט-מודרנית שלא יוצאות מתוך דל"ת אמותיו של האינדיבידואל, עוז מעולם לא ברח מאחריות לעתיד המדינה והחברה הישראלית. הדבר עולה ממעורבותו הפוליטית, ובפרט בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו גם מספרות העיון הענפה שהוציא תחת ידיו ועוסקת בחברה הישראלית לגווניה ("פה ושם בארץ ישראל"; 1983), ביהדות ("יהודים ומילים" שכתב יחד עם בתו פניה, בשנת 2014), ועוד. ב"שלום לקנאים", ספר המאסות האחרון שהוציא ב-2017 (לאחריו יצא רק הספר "ממה עשוי התפוח", שכולל שיחות עם שירה חדד (2018)), עוז ציין כי שלושת המאמרים שבספר "לא נכתבו בידי חוקר ולא בידי מומחה כי אם בידי אדם מעורב, שלפעמים גם רגשותיו מעורבים [...] אין במאמרים אלה [...] אלא בעיקר לבקש את הקשבתם של אלה אשר דעותיהם שונות מדעותי".

לביקורות שלי על ספריו של עמוס עוז, ראו:

הזמנה לשיח או הזמנה להקשבה? על הספר "שלום לקנאים" של עמוס עוז

סיפור או תיאור? על "הבשורה על-פי יהודה" לעמוס עוז

הפרספקטיבה: נצח. על הספר "יהודים ומילים" של עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר

Print Friendly

על אודות אודי נוימן

אישיות מגוונת: למדתי תורה בישיבה; למדתי ספרות ומגדר; למדתי משפטים. כעת אני דוקטורנט במשפטים ועורך דין. לתגובות: [email protected]
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, ב, בארץ, ספרות, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מענקי הספרות העברית, הסופר עמוס עוז הלך לעולמו

  1. מאת גידי‏:

    סופר גדול הוגה דעות קטן.